בין רוב למיעוט ובין תביעת אישית לתביעה נגזרת

על יחסי שותפים בחברה, גבולות ופירוק שותפות עסקית
תמונה של עדו
עו"ד עדו שפרלינג

סכסוכי שותפים הם מקור לא נגמר לשלל תעלולים שמבצעים בעלי השליטה בחברות בצורה יצירתית כיד הדמיון הטובה עליהם. דוגמה טובה לכך הם שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

פסק הדין הראשון – ת"א (מחוזי ת"א) 7774-10-16 נעם מרגלית נ' תומר מור, ניתן ביום 22.2.2022, מפי כב' השופטת רות רונן – עוסק בסכסוך בין השותפים בבית הקפה התל אביבי הפופולארי בזמנו, ג'רמיה. בעלי מניות המיעוט טענו כי בעלי השליטה – הנתבעים, ניצלו את כוחם תוך קיפוח המיעוט, שהתבטא, בין השאר, בכך שהכנסות רבות של בית הקפה – עסק שמטבעו מגלגל הרבה כסף מזומן – לא נרשמו ולא דווחו, אלא מצאו דרכן לבעלי השליטה, ואלה גרפו לכיסיהם כספים רבים על חשבון בעלי מניות המיעוט, כמו גם במשיכות שכר חריגות ותשלומים לקרובי משפחה של בעלי השליטה.

מומחה שמינה בית המשפט קבע כי אכן ניתן להניח בסבירות גבוהה כי נמשכו כספים רבים וכי רווחיות בית הקפה הייתה גבוהה ממה שטענו הנתבעים בעלי השליטה. המומחה ביסס עמדתו על יחס הרווחים המקובל בענף, וכן על סמך השוואה לכמויות המזון שנצרכו ולעלויות המקובלות בתחום. יתר על כן, לפחות במקרה בולט אחד, הוכח שכספים לא דווחו ועברו דרך החברה שניהלה את בית הקפה – מדובר במסיבת יום העצמאות שערך בית הקפה, ושדבר קיומה הוכח בתמונות שהביאו התובעים והראו את המסיבה הפופולארית והקהל הרב שפקד אותה.

בית המשפט השתמש בקונסטרוקציה משפטית, שלפיה הנטל להבאת הראיות מוטל על מי שיש לו נגישות למידע, דהיינו בענייננו, בעלי השליטה שברשותם המידע באשר לאופן השימוש בהכנסות, והם אף היו אלה שקבעו בפועל איזה שימוש ייעשה בהן. אם כן, הנטל לסתור את מסקנות המומחה כי רווחי בית הקפה היו גבוהים יותר מהמוצהר, מוטל עליהם – דבר שהם כשלו בו.

בית המשפט אף מצא כי גם מבחינה פרוצדוראלית ולא רק מהותית, ההחלטות בדבר התשלומים לבעלי הרוב היוו עסקאות בעלי עניין, שלא אושרו במוסדות החברה בהתאם לתנאי חוק החברות.

לפיכך, חזר בית המשפט על א'-ב' בדיני החברות: בעל מניות זכאי לצפות לשוויון מהותי בחלוקת המשאבים של החברה בינו לבין בעלי המניות האחרים. הודגש, כי יתרת השכר מעבר לשכר הראוי שנקבע על ידי המומחה, אגב משיכות שכר מופרזות והכנסות לא מדווחות, מהווה דיווידנד סמוי ששולם רק לנתבעים ולא ליתר בעלי המניות בחברה – תשלום של דיווידנד כזה מפר את חובת השוויון בין בעלי המניות.

ומהו הסעד הראוי לבעלי מניות שקופחו? במצב שבו הוכח קיפוח המיעוט, עומד לבית המשפט שיקול דעת רחב במיוחד כיצד לפעול. במקרה שבו נמשכו כספים ביתר ישנם שני סעדים רלוונטיים: השבת הכספים לחברה או לחלופין היפרדות בדרך של רכישה כפויה, כלומר בעלי השליטה רוכשים את מניותיהם של בעלי המיעוט ומשלמים להם בתמורה סכום כספי.

אם אבד האמון בין הצדדים ונפגעו הציפיות הלגיטימיות של בעלי המניות עקב התנהגות הרוב המקפח, הרי שהסעד המתאים הוא רכישה כפויה. לפיכך, חייב בית המשפט את הנתבעים לרכוש את מניותיהם של התובעים ולשלם להם סכום מצטבר של כ-900,000 ש"ח בקירוב עם הוצאות משפט.

וכעת לפסק הדין השני – תנ"ג (ת"א) 10876-01-21 מכון עידן ייעוץ ופסיכוטרפיה בע"מ נ' מנשה כהן, ניתן ביום 13.2.2022, מפי כב' השופטת רות רונן. במקרה זה לא מדובר בשותפים שחלקם אינו שווה, כלומר ברוב ומיעוט, אלא בשותפים לכל דבר ועניין שחלקם בחברה היה שווה. מדובר בחברה שסיפקה חוות דעת פסיכולוגיות לתובעים פלסטינים. התובע טען כי שותפו שלשל לכיסו את שכר הטרחה בגין חוות דעת של כ-60 תובעים. בפני בית המשפט עמדו שתי שאלות: ראשית, האם הנתבע אכן שלשל לכיסו כספים שאינם מגיעים לו, ושנית, אם התשובה חיובית – למי הזכות לקבל את הכספים, לחברה או לשותפו באופן אישי?

באשר לשאלה הראשונה קבע בית המשפט כי סכום של כ-200,000 ש"ח אכן נמשך על ידי הנתבע מבלי שהיה זכאי לעשות זאת. בכך נדחתה טענתו, שחלק מחוות הדעת נערכו לאחר פרוץ הסכסוך בין הצדדים, ואף לאחר שהחברה חדלה להיות פעילה ולכן שוללות את זכות החברה לקבל את שכר הטרחה.

לאחר קביעתו הנ"ל עבר בית המשפט לדון בשאלה הבאה – של מי זכות התביעה? אומנם מדובר בחברת מעטים של שני בעלי מניות ולכאורה בעל המניות התובע זכאי לקבל את חלקו – מחצית מהסכום שהנתבע לקח לעצמו. מנגד, מדובר בכספים של החברה אשר אמורים לשמש אותה לצורך החייאתה והמשך פעילותה, וכמו כן לתשלום לנושים למיניהם, אם אכן יש כאלו, דוגמת עובדים או ספקים שאמורים להיפרע ראשונים מכספים אלו. ובסוף, לאחר סילוק החובות, יקבלו בעלי מניות את היתרה שתישאר לחלוקה.

במקרה שבו נפגעה זכותה של החברה, על בעל המניות התובע להגיש תביעה בשם החברה לקבלת הכספים המגיעים לה, שכן מניעת הכספים אינה גורמת לו לנזק אלא לחברה. הנזק של בעל המניות הוא לכל היותר מה שמכונה נזק משני וזכות התביעה היא של החברה. במקרה זה נכנס בעל המניות בנעלי החברה ותובע בשמה את הנתבע בהליך המכונה "תביעה נגזרת".

ואכן התובע תבע כאן תביעה נגזרת בשם החברה את שותפו, בעל המניות השני.

לאחר שיישם את המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה, קבע בית המשפט כי בעניין זה ההליך המתאים אינו תביעה נגזרת אלא דווקא תביעה אישית. זאת משום שלפי הראיות שהוצגו בפניו מדובר בחברה שהגיעה לסוף דרכה, אין לה חובות ואין לה נושים. במצב שבו אין נושים לא מתעורר החשש, שכספים שהחברה חייבת להם יימנעו ממנה באופן שחובותיהם יישמטו, ולפיכך לא הייתה כל בעיה להגיש תביעה אישית (להבדיל מתביעה נגזרת).

השופטת קבעה כי לתובע עומדת הזכות לתביעה אישית. עם זאת נוכח הסכום הכספי הקטן יחסית, שלחה את הצדדים להגיע לפשרה שתסיים את הסכסוך ללא הגשת תביעה וניהול הליך נוסף.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

16 תגובות

    1. כמו שאמרנו הרבה פעמים בעסקים כמו בחיים-צריך לדעת ממי להתגרש, לא רק עם מי להתחתן

  1. מי נכנס לשותפות בבית קפה שבו בעלי השליטה גם מתפעלים?

    1. בתל אביב זה קורה הרבה. ההון הראשוני מצריך כמה אנשים שיחברו ביחד כדי לפזר את הסיכון ביניהם). בסוף השאלה היא עם אתה עושה שותפות ולא רק המנגנונים המשפטיים…

  2. כל המקרים שאתה מביא ביחד עם פרשנותך עוזרים לנו ללמוד מניסיון של אחרים וזאת לדעתי החוכמה הכי גדולה בחיים

    1. תודה רבה . זו המטרה- להסביר סוגיות מורכבות גם למי שאינו משפטן

    1. אכן. המסר בפסק הדין הוא שבעלי שליטה לא יכולים לעשות מה שהם רוצים ועליהם להתחשב בשותפים שלהם

    2. המסר הוא ששותפים הם גם שותפים ברווחים ולא רק בסיכון

  3. כאשר יש שותף שמנהל בפועל את העסק, לצד השני בעיקר אם הוא באחזקת המיעוט, קשה בפועל לפקח על מעשיו

    1. נכון ולכן תמיד לזכןר- בשותפות כמו נישואין, חשוב עם מי נקשרים. זה הרבה מעבר למנגנונים וההסכמים המשפטיים

    1. אם כך השגתי את המטרה-לתת עצות מועילות וטיפים פרקטיים

  4. אם מפעילים דירקטוריון והוא פועל לפי הכללים הרבה בעיות נמנעות

    1. בחברה פרטית וקטנה זה לא קורה הרבה. וגם אז לא תמיד עוזר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

אימון בשחקים

איך אימנתי את טייסי Top Gun בישראל

צילום של גדעון

טעון שיפור

לישראל דרוש מבנה ממשל אפקטיבי ויציב שיאפשר משילות

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר