חוזה לך ברח

להקים סטארט-אפ ללא הסכם בכתב ולזכות במניות!
תמונה של עדו
עו"ד עדו שפרלינג

הבהלה להייטק והרצון לעשות אקזיט מביאים איתם סכסוכים משפטיים ושאלות משפטיות חדשניות (דוגמה לכך נדונה במאמר קודם). פסק דין נוסף שניתן בתחילת השנה ממשיך את המגמה וקובע כמה חידושים עקרוניים ביחסי מייסדים ויזמים בתחום ההון סיכון (בית המשפט הכלכלי בת"א, ת"א 25256-03-20 מאיר אברמוף נ' עמית כוכבי, כבוד השופטת רות רונן, מיום 5.1.2022).

התובע והנתבע הכירו בתקופת שירותם צבאי והחליטו לאחר שחרורם להקים מיזם עסקי בתחום הטכנולוגיה לעסקים. לטענת התובע הסכימו הוא והנתבע על הקמת חברה בשותפות, וכן שהתובע יקבל 10% מהמניות, זכויות ניהול שוות וקבלת החלטות מהותית פה אחד.

אין מחלוקת על כך שההסכמה לא הייתה בכתב ולא נכרת ביניהם הסכם.

ראשית, בית המשפט חזר על מושכלות יסוד כי הסכם לא חייב שיהיה בכתב, אלא מה שקובע הוא כיצד ראו הצדדים את מהות הקשר ביניהם. בית המשפט קבע כי צעירים שיש ביניהם קשר חברי סביר להניח שיפעלו בהתחלה בקשר לא פורמלי ללא מערכת הסכמית כתובה. בהקשר זה נתן בית המשפט משקל רב לחוות דעת מומחה מטעם התובע. המומחה, עו"ד מנוסה, ותיק ובר-סמכא בתחום ההייטק, העיד כי בשל סיבות שונות – היותם צעירים ובלתי מנוסים, קשיי תזרים וסיכויי הצלחה נמוכים – יזמים בתחילת דרכם לא נוטים לקבל שירות משפטי בשלבים הראשונים של חיי המיזם.

מסקנת בית המשפט נובעת מהנסיבות הספציפיות: הנתבע הודה שהוא והתובע דיברו על מתן 10% ממניות החברה לתובע "כפוף ל-Vesting" (תקופת הבשלה), הוחלפו טיוטות הסכם; מעורבותו של התובע במיזם ללא שקיבל שכר מחזקת את המסקנה, שלפיה הוסכם שהתמורה העתידית שלה יהיה זכאי היא של זכויות בעלות בחברה; השקעת זמן ללא שכר כאשר התמורה היא בדמות חלק במיזם תוך ציפייה שערכו יעלה בעתיד, מאפיינת שותפים של מיזמים – סממן נוסף שגם אותו הסביר המומחה מטעם התובע; העובדה כי מתכתובות בזמן אמת, השתמש הנתבע בלשון "אנחנו" ביחס להצלחת המיזם וכן הצגת התובע כלפי צדדים שלישיים כמייסד משותף Co-founder וסמנכ"ל תפעול COO.

לאחר שקבע כי קיים חוזה תקף בין הצדדים, פנה בית המשפט לבחון את השאלה מהם תנאיו.

בית המשפט קבע כי בהתבסס על עדותו של הנתבע וכן על טיוטות ההסכם שהוחלפו, התובע זכאי לקבלת 10% ממניות החברה שבה אוגד המיזם. בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי מניות התובע היו כפופות לתקופת הבשלה וזאת בהתבסס על טיוטת ההסכם שבה, בניגוד לבעלי מניות אחרים, הוחרג התובע במפורש ממגבלות על מניות ומכפיפות לתקופת הבשלה. מה עוד, שנהוג ומקובל שמנגנון הבשלה לא חל על המייסדים המקוריים וגם על כך העיד המומחה מטעם התובע.

עם זאת נדחתה טענת התובע שלפיה היו לו זכויות ניהול שוות ושקבלת ההחלטות תיעשה פה אחד. נקבע כי הוסכם על השניים שהמילה האחרונה בחברה תהיה של הנתבע וכי על פיו "יישק דבר".

לאחר שנקבע כי היה הסכם תקף שלפיו זכאי התובע ל-10% ממניות החברה, נותר לבחון מהו הסעד שלו זכאי התובע. היינו, מה המשמעות המעשית של הקביעה העקרונית לזכות התובע במניות?

התובע עתר לסעד של הסרת קיפוח. בעניין זה היה עליו לעבור משוכה משפטית, שכן סעד של הסרת קיפוח ניתן למי שהוא בעל מניות של חברה. בית המשפט חזר על מושכלות ראשונים בדיני חברות שלפיהם רישום מניות ברשם החברות הינו הצהרתי בלבד ולא קובע כשלעצמו זכויות (מה שנקרא דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי). לפיכך, כאשר התייחסו לתובע כאל בעל מניות, שהוכיח כי הוא זכאי להיות בעל מניות בחברה (הגם שאינו רשום ככזה בעת הגשת התביעה), הרי שהוא זכאי להגיש תביעה בעילה של קיפוח.

בית המשפט קבע כי בהקשר של הסרת קיפוח יש קשת שלמה של סעדים שבית המשפט זכאי לפסוק, וסעד של פירוק שותפות עסקית והיפרדות על ידי חיוב בעל מניות הרוב ברכישה כפויה של מניות המיעוט הוא אחד מהם. עם זאת בענייננו, כאשר התובע לא עתר לפירוק שותפות עסקית ולכך שהנתבע ירכוש ממנו את מניותיו אין מקום לכפות היפרדות. זאת במיוחד בחברה נשוא הדיון – חברת הזנק, שכן מנגנון של רכישה כפויה כרוך בהערכת שווי על ידי מומחה והוצאות גבוהות, כאשר בחברת הזנק הקושי האינהרנטי בהערכת שווי וסיכוני המשגה הכרוכים בכך – בהיותם צופי פני עתיד – רק מתעצמים.

לפיכך קבע בית המשפט כי הסעד המתאים הוא קביעה כי התובע זכאי להירשם כבעל מניות של 10% ממניות החברה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. רוב הסטאראפים נפתחים על ידי אנשים שהם להם מושג עסקי. רוב הסטארטאפים מפסידים ונעלמים. לא מפתיע שקורים שם דברים לא רציניים, ושיש הרבה תביעות

  2. מקרה עם מאפיינים ועובדות מיוחדים ולא כל כך שגרתיים. וכך זה היום ברוב המקרים ולכן חייבים עורכי דין. וזה לא זול.

    1. אכן החיים מורכבים והמשפט בהתאם. יעוץ משפטי בהתחלה לא זול אבל כשהענינים מסתבכים יעוץ טוב שווה כל שקל בהמשך

  3. פסק דין מעניין אבל מאוד ספציפי. מה שבעיני מצא חן במאמר זה ההסברים על נימוקי השופטים. התחלתי להבין כיצד פועל ההגיון שלהם.

    1. תודה רבה. זו המטרה במאנרים להסביר ולפשט דיונים מורכבים

  4. הרעיון של הצגת פסקי דין חדשים ומתן פרשנות להם עוזרת למנהלים ולאנשי עסקים להבין את עולם המשפט ולהפיק לקחים בלי להסתבך בנוסח הארוך והמסורבל של פסקי הדין עצמם, מה עוד שהוא מאתר את פסקי הדין שראוי לשים אליהם לב

  5. ההייטק והסטארטאפים מובילים את ישראל למקום טוב. אם המדינה רוצה יותר הישגים למה שחברות קטנות לא יזכו ליעוץ משפטי וכלכלי בחינם במימון המדינה?

  6. חוזה איננו חזות הכל
    חשוב יותר התוכן
    תעיתים עדיף ללא חוזה חתום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך