הדלק חוסל, הפטנט בוטל והכסף אזל

מצגת משקיעים בחברת סטארט-אפ ומשמעותה המשפטית
תמונה של עדו
עו"ד עדו שפרלינג

קוראי טור זה כבר נחשפו לסיפורי הרפתקאות עסקיות – כגון רכישות בסיכון גבוה, שותפויות למיניהן, מיזמים שאפתניים ועסקים ספקולטיביים – שסופן תביעות בבית משפט. פסק דין מעניין שניתן השנה לא רק שנמנע מלהטיל אחריות של חוכמה בדיעבד על השקעות שכשלו ושותפויות שנגמרו בהפסד, אלא עוד הרחיק לכת מכך. תא (מחוזי ב"ש) 22671-11-16 אלכסנדר קונדין נ' מאיר עזרא, ניתן ביום 11.3.21, מפי כב' השופטת גאולה לוין. פסק הדין קובע בפה מלא כי מצגים אופטימיים, ורודים, אפילו מופרזים – לא ייחשבו כמצגי שווא, שכן אופטימיות היא טבעו של יזם, בייחוד אם הוא מאמין בסיכויי הצלחתו של המיזם.

התובעים, אנשי עסקים ובעלי ממון, הצטרפו להשקעה בחברה שעסקה במיזם אנרגיה חדשני – מכשירי תדלוק. לאחר שנים מספר של פעילות ושריפת מזומנים לטובת הליכי פיתוח ארוכים, החברה לא הצליחה להגיע להליכי ייצור המוני ולשיווק המוצרים והגיעה לסוף דרכה. בצר להם הגישו המשקיעים תביעה נגד הנתבע, שהיה הרוח החיה מאחורי החברה, היזם ששכנע אותם להשקיע בחברה ולהצטרף כשותפים וששימש מנהלה של החברה במרבית השנים. גם בכך אין כל חידוש. התביעה הוגשה על סך של כ-8 מיליון ש"ח, שלטענת התובעים אינם משקפים את מלוא הנזק.

תקצר היריעה מלפרט את כל טענות התובעים, כאן אתמקד בטענות בדבר מצגי שווא ותרמית שהציג להם היזם. בקצירת האומר, הם טענו כי לפי המצגת שהציג להם היזם החברה היא קונצרן משגשג בעל פעילות מתהווה ענפה בכ-12 מדינות, עם מחזור הכנסות שמסתכם בעשרות מיליוני דולרים ושיעורי רווח מתועדים של מאות אחוזים בשנה, וכבר קיים מוצר תדלוק חדשני, פעיל ומוכן לשימוש, שרשומים עליו פטנטים עולמיים. בשפה המשפטית מצגים אלה מכונים מצגים טרום-חוזיים, שכן הם לא חלק מהחוזה עצמו, הסכם ההשקעה בענייננו.

מנגד טען היזם-הנתבע כי התובעים הם אנשי עסקים מיומנים ומנוסים והם השקיעו בחברת הזנק, היו מעורבים בפעילות החברה, השתתפו בישיבות בעלי המניות, היו שותפים להחלטות, ובהסכם ההשקעה הובהר כי מדובר בחברת הזנק וכי ההשקעה בחברה היא בעלת סיכון רב, לרבות הפסד ההשקעה כולה. בין היתר נכתב כי מדובר בהשקעה מסוכנת, כי ההשקעה היא על סמך האמור בהסכם בלבד ולא על סמך כל מצג אחר, כי המניות וההשקעה בחברה לא עברו בדיקה של הרשויות וכי החברה נתנה למשקיע את האפשרות לבדוק, להתייעץ, לבקש ולקבל מידע נוסף.

סקרנים לדעת מה נקבע?

ובכן, ראשית חזר בית המשפט על ההלכה כי באופן עקרוני מי שבחר להתקשר עם חברה "נושה הסכמי" או "נושה רצוני" עליו לעמוד בנטל כבד על מנת להטיל אחריות אישית על מנהל או בעלים של חברה. כך, עילה של הרמת מסך או אחריות אישית תיוחס במקרים שבהם היה אשם סובייטיבי בפעולתו של ארגון או במקרים שבהם קיים קשר מיוחד לאור יחסי אמון אישיים בין הצדדים, הסתמכות או מיומנות ומומחיות של בעל מקצוע, כדוגמת רופא או עורכת דין. לצד זאת הדגיש בית המשפט כי חברה אינה עיר מקלט, והאישיות המשפטית הנפרדת אינה מכוונת להעניק הגנה מפני מעשי תרמית. לחובות של נושאי משרה ובעלים של חברה התייחסתי בעבר.

בהשלכה לענייננו – נקבע כי בהסכמי ההשקעה נכתב בהדגשה כי מניות החברה הן ספקולטיביות ויש בהן רמה גבוהה של סיכון. נוסף לכך נכתב בהפניה לממורנדום כי אין לראות בהצהרות, הנחות, תחזיות באשר לפעולות והכנסות עתידיות של החברה עובדה מוגמרת, ואין להתבסס עליהן כהתחייבות לתוצאות עתידיות. נכתב כי אין מצג או אחריות ביחס לפעולות עתידיות, תזרים מזומנים, הכנסות או רווח נקי של החברה. נכתב כי ההצהרות הצופות פני עתיד כוללות סיכונים ואי ודאות, לרבות בנוגע לכך שהטכנולוגיה לא תוכח כבת-קיימא מבחינה מסחרית. כמו כן פורטה שורה ארוכה של גורמי סיכון, ובכלל זה היות החברה בשלבי פיתוח והסיכון שלא תוכל לפתח מערכת מסחרית בת-קיימא.

משפט מפתח בפסק הדין הוא שמתווה עסקי של השקעה בסיכון גבוה אינו יכול להפוך, בחסות המשפט, להשקעה סולידית. התובעים בחרו מתווה עסקי מסוים, והם כפופים לו, על יתרונותיו וחסרונותיו. הדבר נעוץ בעקרון חופש החוזים, והוא מתחייב לצורך הוגנות, יציבות וודאות בתחום השקעות ההון. זאת נוסף למה שנאמר לעיל – כי אופטימיות מצד יזם, אפילו מופרזת, אינה מהווה תרמית כל עוד היא כנה ואמיתית.

סיכומו של דבר: כמו שכבר נאמר בעבר, מי שרוצה רווחים גדולים – שיהיה מוכן להפסדים בהתאם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

26 תגובות

    1. כפי שאומר בפסק הדין: השקעה בסיכון גבוה לא יכולה להפוך בדיעבד, בחסות בית משפט, להשקעה סולידית.

  1. האם תוכל בבקשה להתייחס למשפט המתנהל היום בארהב נגד היזמית אליזבת אן הולמס Elizabeth Anne Holmes; שייסדה וניהלה את חברת תראנוס לפיתוח ערכות לבדיקת דם, אך נסגרה לאחר שנחשף שדיווחיה היו מבוססים על תרמית. הולמס ייסדה את תראנוס ב-2003, בגיל 19. וזכתה בתהודה תקשורתית נרחבת ושווייה בשיאה הוערך ב-9 מיליארדי דולרים. ב-2015 נחשף שדיווחי החברה היו שקריים. ב-2018 היא נסגרה, ונגד הולמס הוגשו תביעות אזרחיות ואישומים פליליים בעוון הונאה. משפטה הפלילי נפתח בבית משפט בקליפורניה בספטמבר 2021. באשמת מצגות שווא, זיוף ממצאי פיתוח וכו

    1. גדעון שלום,
      אינני מכיר את ההאשמות והפרטים המשפטיים באותו מקרה אבל- ממה שפורסם הגב׳ שם רימתה אנשים כששיווקה משהו שכלל לא היה קיים או לפחות ללא היתכנות. זה לא סתם מצג שווא (מצג שווא גם יכול להיות רשלני) אלא ממש מרמה וזיוף פר אקסלנס.
      זאת להבדיל מהמקרה המתואר נשוא המאמר שם היזם האמין בנכונות המצגים והיתכנות הפרויקט גם אם בדיעבד התברר כי היה אופטימי מדי.

  2. המדור הזה הוא הזדמנות טובה ללמוד על תקדימים משפטיים בלשון של בני אדם רגילים, שמלמדים לאן הרוח נושבת

    1. אני חושב שבני הדור הצעיר שלי שאינם מבינים כלום בהשקעות מדום מה נכנסים כיום להרפתקאות שאין להם שום כיסוי הגיוני

  3. היכח עובר הגבול בין הנרכה מוגזמת מאוד להערכה שיקרית?

  4. בגדול המבחן הוא האם היתה היתכנות מראש או לא האם גיוס הכספים היה למיזם אמיתי או לא. היתכנות כמובן נמדד ביחס למהות ההשקעה והתחום. במקרה של מיזם בתחום חדשני עתיר סיכונים, ברור שהסיכון לגבי ההיתכנות והצלחת ההשקה הוא אינהרנטי ומובנה מראש.

  5. הפראיירים רק מתחלפים. ובקרוב יהיה גל גדול בגלל הריצה המטורפת אחרי מניות הזויות רבות חסרות כל בסיס רציונלי.

    1. בלוטת תאוות הבצע והרצון לרווחים קלים ומהירים תמיד תעבוד. לכן הכישלון יגיע ואז יחפשו אשמים ותמיד יהיו תביעות ופרנסה לעורכי דין.

  6. קצת תמים לחשוב שמי שמחפש משקיעים לא יציג להם את התמונה הכי אופטימית מעל ומעבר

    1. נכון ולכן משקיע טוב יודע להסתכל גם על הסיכון ואז לעשות את ההחלטה המחושבת. סיכון- סיכוי אבל לדעת מה היא יכול להפסיד ומה הוא לא יכול להרשות לעצמו.
      לזכור שהשקעות בטח סטארט אפים כשמם הם- הון סיכון.
      הסיכון הוא אינהרנטי

  7. משקיע בסכומים גדולים חשוב שיתייעץ עם מומחים המבינים בנושא. הבעיה היא עם משקיעים רטנים שבטח לא יכולים להרשות לעצמם לשלם דמי ניהול

    1. דווקא במקרה של פסק הדין היה מדובר במשקיעים מנוסים ואנשי עסקים מתוחכמים.
      ידעו למה הם נכנסים.
      לגבי משקיעים קטנים – אגיד רק מי שיש לו בעיה לשלם על יעוץ ובדיקות מקדמיות, עדיף שבכלל לא יכנס להשקעות

  8. מה שמשתמע זה שעד גבול מסויים אפשר לעבוד על אנשים. לבלף כן, לשקר במצח נחושה לא

    1. לא. זה אומר שבתהליך מכירה ושיווק המצגים תמיד יהיו אופטימיים זו הנחת עבודה שכל משקיע הוא מי שעושה עסקים צריך להבין. זה אינהרנטי לעסקים.
      שאנשים יקחו אחריות על עצמם

  9. בהמשך לשיח המתפתח
    תראו כמה חברות הייטק הונפקו בשנתיים האחרונות ובכמה הן צנחו אחרי שהתברר שהמציאות היא הרבה פחות מהמילים שנשפכו

    1. זו בדיוק הנקודה אנשים מסתנוורים מסיפורי ההצלחה. צריכים לזכור את הסיכונים הגבוהים ולא לרוץ אחכ ובהנדסה הפוכה לחפש אשמים בדיעבד

  10. ככל שהשאיפה היא לקדם למכפיל יותר גדול של ההשקעה, עומד מול זה גידול מקביל בסיכון

    1. רוב האנשים שוכחים את זה או מעדיפים לשכוח . כשהסיכון מתממש הם מחפשים בדיעבד את האחראים …

  11. לפעמים מהמם לראות איך אנשי עסקים ותיקים ומנוסים נופלים בפח בסטרטאפים בהם הם משקיעים מבלי להבין דבר ומבלי אפילו לברר יותר מידי. הייטק זאת מילה מכשפת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים

צילום של משה

הצצה אל התופת

על ספר השירים "שמרי על הקיכלי" מאת צילה זן-בר צור