יותר מדי תיקים ומעט מדי שופטים

הצעה לשינוי: בדיקת הפוליגרף כתחליף לתביעות קטנות
פרופ' דורון מנשה

לאחרונה שוב נשמעות הטענות החוזרות של המערכת השיפוטית והעומדים בראשה כי קיים עומס בבתי המשפט (או בקיצור: "הרבה יותר תיקים ומעט מדי שופטים"). אם לא די בכך, לאחרונה (יולי 2021) פרסמה מחלקת המחקר של הרשות השופטת מחקר מקיף בנושא "עומס העבודה השיפוטית במערכת בתי המשפט בישראל". אחד הממצאים במחקר מלמד כי הזמן השיפוטי הכולל המוקדש לטיפול בתיקים של תביעות קטנות עומד על כ-42,000 שעות במצטבר לשנה (לשם ההשוואה היקף משרה שנתי של שופט אחד עומד על כ-2000 שעות). במילים אחרות: מדובר בכ-20 שופטי שלום (בתי משפט לתביעות קטנות) שעוסקים כל יום ביומו – כל היום – בטיפול בתביעות קטנות במשך שנה אחת. האם זה מוצדק?

אנסה להשיב על כך דרך פנייה לאחד מפסקי הדין שנדונו השנה בבתי המשפט לתביעות קטנות. נקבע שם כי "מן הראוי שהנתבעות היו פותרות את המחלוקת מבלי להגיע להתדיינות משפטית. כך לדוגמא, ניתן היה להסתייע בבדיקות פוליגרף לעניין שווי הפריטים שהיו בתיק ונסיבות הגניבה" (ת"ק 10154-04-21 דיין נ' אורכידאה ניהול מלונות בע"מ, פורסם בנבו 31.8.2021).

עקרונית יש לטעמי לתמוך בקביעה זו, ואכן אפשרי להסתייע בפוליגרף בתביעות קטנות שבהן לב המחלוקת בין בעלי הדין הוא החזקתם בטענות עובדתיות סותרות, על אף ששניהם מכירים היטב את פרטי האירוע מידיעתם האישית, כלומר שכמעט בהכרח אחד מהם דובר שקר והשני דובר אמת (להלן: מחלוקות "מילה נגד מילה"). תביעות אלו שכיחות מאוד.

לשם כך אני מציע לקבוע תנאי מחייב בחוק בתי המשפט או בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) כי תובע כאמור רשאי להגיש תביעה קטנה רק אחרי שניסה לפתור את המחלוקת באמצעות בודק פוליגרף שימונה בהסכמת הצדדים, ככל שאין סיבה משפטית לדחיית התובענה על הסף (למשל: התיישנות).

מדובר בשינוי הכלל המשפטי. כיום, ככלל, בדיקת פוליגרף אינה מהווה ראיה קבילה במשפט האזרחי, אלא בכפוף להסכמת הצדדים. ההלכה העקרונית בעניין זה נקבעה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ביאזי נ' לוי (ע"א 61/84) וחזרה ונשנתה בשורה ארוכה של פסקי דין. ברשימה זו אציע לשנות את הכלל הנ"ל.

המתנגדים יטענו כי במחלוקות של "מילה נגד מילה" יש דווקא חשיבות רבה להתרשמותו הבלתי אמצעית של השופט מהעדים המופיעים בפניו. עמד על כך כב' השופט פוגלמן בעניין מסעאד (ע"פ 4844/09 מסעאד נ' מ"י, פורסם בנבו, 31.5.2010, בסעיפים 8 ו-9 לפסק הדין): "ההתרשמות הישירה נושאת חשיבות ניכרת לעניין זה, באשר התבוננות בלתי אמצעית בעדים בעת מתן העדות, ובכלל זה בתגובותיהם לשאלות שנשאלו, בשפת גופם ובאופן מסירת העדות, מהווה כלי מרכזי ב'איתור' אותות האמת ובהסקת המסקנות מהם בשאלות של מהימנות".

הבעיה המרכזית היא שאין לנו באמת נתונים בדוקים עד כמה ההתרשמות השיפוטית הישירה הזו אכן תקפה ועד כמה באמת ניתן לסמוך עליה. דווקא ב-Trial השיפוטי לא מתקיים כמעט Trial & Error וביטחון שיפוטי ביכולת איתור דבר האמת והבחנתו מדבר השקר עלול לנבוע מהנצחת טעות שיפוטית, מבלי שמנגנון ביקורת בלתי תלוי במשפט ובתוצאותיו יוכל להפריך אותה. בנוסף, כשכבר נעשו מחקרים מבוקרים בעולם על יכולת שופטים וחוקרים לאתר שקרים על בסיס סימני אמת, התוצאות בדרך כלל לא היו כה מרשימות.

לעומת זאת, במסגרת בדיקת הפוליגרף ניתן לעשות שימוש במה שלעיתים קרוי בשפה המקצועית בדיקת פח"ם (פרטי חקירה מוכמנים), שיטה שאמינותה רבה אך תלויה בקיומו של פרט מוכמן "בזירת המחלוקת" שאחד מבעלי הדין מכירו, ושנודעת להיכרות זו משמעות רגשית הקשורה לאמת או לשקר היוצא מפיו. גם אם אין פרט כזה בידי החוקרים ניתן להפעיל את שיטת פוליגרף שאלות הביקורת (שב"ק), שגם היא מהימנה למדי. כך בדו"ח מבקר המדינה לשנת 1996 ובעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ("שימוש בבדיקות פוליגרף על-ידי רשויות המדינה") דווח כי שיעור הטעות השלילית (False Negative) הוא 10% בלבד, כלומר בהנחה שהנחקר ביצע את המעשה המיוחס לו הסיכוי שהשקר שלו ייחשף הוא 90%. כן נמצא כי שיעור הטעות החיובית (False Positive) הינו 20% בלבד, כלומר בהנחה שהנחקר לא ביצע את המעשה המיוחס לו, הסיכוי שיוכרז בכל זאת כשקרן וכמבצע העבירה הוא 20% בלבד.

מנתונים אלו עולה כי כאשר יבדקו בעלי הדין במחלוקות "מילה נגד מילה", הסיכוי לשגיאה יהא נמוך מ-3% בלבד! כל זאת בהנחה סבירה של חוסר תלות ממשית בין הבדיקות, בין היתר ראוי כי חוקרים שונים יתחקרו את בעלי הדין ולא ידעו על תוצאת הבדיקה האחרת.

לבסוף הערה, הפוליגרף הוא נושא רגיש. מחד גיסא, משפט ההמון, התקשורת, וגופים ומוסדות ציבוריים מכובדים מקבלים אותו כראיה מהימנה ותקפה ואף מגיבים בחשדנות רבה לסירוב להיבדק. מאידך גיסא, בתי המשפט נראים כמסתייגים להיזקק לבדיקת הפוליגרף בתביעות רגילות, ולא רק משום השמרנות להיזקק לחדשנות המדע אלא גם משום שהיזקקות זו היא בבחינת התפרקות מן הפונקציה היסודית של בית משפט בעולם המודרני: לקבוע אמת מול שקר. זהו מתח מתמיד שניתן לפתור אותו באמצעות אימוץ דרך פשרה כגון המוצע ברשימה זו: בדיקת הפוליגרף כתחליף לתביעות קטנות בלבד במחלוקות "מילה נגד מילה".

הערה: אבקש להודות לעו"ד דון סוסונוב על שיחה מעמיקה שהובילה לגיבוש רעיונות לרשימה זו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

26 תגובות

  1. אני חושב שזה מוגזם. אולי גם את העונש נפקיד בידי מערכת ממוחשבת?

    1. זו כמובן לא ההצעה כאן. לא דיברתי אלא על דיני ממונות בתביעות קטנות במחלוקות מאוד ספציפיות אך מאחר שהעלית זאת אני לא מוציא מגדר האפשר והסביר שימוש באלגוריתם לקביעת מתחם עונש. אלגוריתם שיפעל לצד שיפוט אנושי ויסייע לו.

  2. פוליגרף הוא מכשיר מתעתע. אין תחליף לשיפוט בפני בן אנוש.
    העניין הוא שייבחרו שופטים מתאימים, לא פרוטקציוניסטים,
    ושיעברו השתלמות ראויה לפני כניסתם לשיפוט.

    1. אתה צודק ,
      פוליגרף אינו מכשיר מושלם. יש הסתברות לטעות ויש גם שאלה אודות התפלגות פונקציית ההסתברות של הטעות
      אבל גם שיפוט אנושי בעייתי לעיתים על אף הכוונות הטובות ועל אף תחושת הביטחון בשיפוט של השופט/ת
      וההשתלמוית וכו' -יכולות לסייע מעט אבל לא בענייינים קונטינגנטיים חזקים,שאלות בעובדה שכמעט אינם מערבים שיפוט ערכי

  3. מאמר מעניין, לבעלי ראש פתוח
    ממש מעניין, כדאי לפחות לנסות
    לכל גישה יש יתרונות וחסרונות
    יש לי הרגשה שבמקרה הנדון היתרונות רבים יותר

  4. מעניין, עד היום חשבתי שפוליגרף לא נחשב לכלי אמין להערכת אמת/שקר ויש הטוענים שאינו שונה בהרבה מקריאה בקפה. והמיומנים יודעים כיצד לטפלל את הממצאים. אפשר להתקדם עוד יותר ולהמציא תוך זמן קצר ביותר רובוט עם בינה מלאכותית שיוכל לזהות דברי אמת או שקר אפילו ביתר קלות. כבר היום מצלמות בערים הגדולות מצליחות לזהות פושעים רק ממראה פניהם של העוברים ושבים. (היה פעם סרט כזה בשם "השופט" עם סטלונה..) ניסיון נוסף עם חבר מושבעים יכול אולי להיות מענה יותר מדויק אף אם מסרבל עוד יותר את ההליך המשפטי. ללא ספק- תיותר שופטים יסייעו- ובתנאי שבחירתם לא תהיה יוחר על בסיס "חבר מביא חבר"

  5. פרופסור מנשה כותב בדרך כלל שמרני. והנה הוא בא עם רעיון חדש. אהבתי. השאלה איך יקבל זאת עולם המשפט, שהוא שמרני בטבעו.

  6. זו כמובן לא ההצעה כאן. לא דיברתי אלא על דיני ממונות בתביעות קטנות במחלוקות מאוד ספציפיות אך מאחר שהעלית זאת אני לא מוציא מגדר האפשר והסביר שימוש באלגוריתם לקביעת מתחם עונש. אלגוריתם שיפעל לצד שיפוט אנושי ויסייע לו.

  7. נקווה שמכונת האמת גם תקבע עונשים כבדים וראויים יותר מהשופטים של היום בארץ

    1. תודה רבה, זה לא עומד כרגע על הפרק, ובכלל מכונת אמת כפי שהיא קיימת כיום אינה מייצרת אלוגריתם לקביעת עונש

  8. דורון
    נסה להתייחס לסקר הערכת מוסד המשפט בישראל שפורסם לאחרונה בו ירד אמון הציבור במערכת המשפט לרמה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה

    1. זה מאוד מצער. עם זאת איני חושב שהעברה ממוקדת וחלקית של הכרעות בעלות כספית קטנה להכרעת פוליגרף תביא לכרסום נוסף באמון הציבור בשפיטה

  9. אני מסכימה שאפשר למצוא תעסוקה הרבה יותר הולמת ל-20 שופטים שאנחנו מממנים ושמתעסקים בתביעות קטנות. מצד שני תביעות קטנות זה דבר חשוב לאזרח הקטן. פוליגרף או לא (ולדעתי כן באופן עקרוני) – יומם בבית המשפט חשוב.

  10. כאשר ראיתי במה המאמר עוסק התגובה הפנימית שלי היתה שזה רעיון הזוי. ככל שאני חושב על זה, נשמע לי יותר כרעיון ראוי לדיון

  11. אולי ימצאו שניים עד שלושה אלגוריתמים שונים לאיפיון אמת או שקר במכונה. יבדקו את האמירות בכל שלשת המכונות השונות. לפי רוב הדעות תקבע האשמה או זיכוי או זיכוי מחמת הספק

    1. תודה על הרעיון המרתק. לדעתי קביעת אשמה היא מורכבת יותר ואלוגריתם כזה לא יתן תשובה מספקת , אבל שוב הרעיון מעורר מחשבה

  12. הנושא קרוב לליבי ואני עושה עליו עבודה במסגרת לימודי במרכז האקדמי למשפט ועסקים עבודת סמינריון באידיאל ההגנה על חפים משפע במשפט הפלילי. התגובות השונות בהחלט לגיטימיות ומובנות. אני נשואה לבודק פוליגרף ומכירה את התחום קצת מקרוב, בהתחלה הייתי סקפטית כמו רבים פה אבל ככול שפתחתי את הראש, קראתי מאמרים אני מבינה שבהחלט הפוליגרף יכול לשמש סיוע רב לשיפוט האנושי. הטכנלוגיה היום בהחלט מקלה על בני אנוש בפעולות יומיומיות ואין לי ספק שתוכל לסייע לשופטים לקבל החלטות , זה לא אומר שחור או לבן אבל בהחלט עוד ראייה ששופט יכול להחליט אם לתת לה משקל או לא. תחשבו על זה גם עד ראייה הוא לא מהימן, גם במסדרי זיהוי יש טעויות והם בכל זאת נחשבות ראיות. לפוליגרף מבוקר עם בודקים טובים ואמינים בהחלט יש מקום בבית המשפט. חשוב לציין שהמכשיר עובד ע"פ שינויים פיזיולוגיים בגוף הנבדק.
    פרופסור דורון מנשה אני נהנת לקרוא את תגובותייך המכבדים ויותר מזה ולקרוא את המאמרים שלך שפותחים לי את הראש ומביאים חדשנות.

    1. איריס היקרה,
      מודה מקרב לב על המחמאות
      לגוף העניין תגובתך חשובה מאוד , במיוחד הערתך שיש לבחון את הפוליגרף על מעלותיו וחסרונותיו ככלי הוכחה בקונטקסט של מועדותם לטעות של אמצעי ההוכחה האחרים, גם אלו הנחשבים ביותר בהליך השיפוטי כמו עדי ראיה . תודה רבה ושבוע טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך