אם אין קמח – אין חברה

דירקטורים, בעלי שליטה, מיעוט ומה שביניהם
תמונה של עדו
עו"ד עדו שפרלינג

שני פסקי דין מהעת האחרונה מחדדים את אחריותם של הדירקטורים, הן הדירקטורים מטעם בעלי השליטה והן אלו שמונו מטעם בעלי מניות המיעוט.

פסק הדין הראשון ת"א 10296-04-21 מיכאל טושינר בעמ ואח' נ' קרמר ואח' (ניתן ביום 1.7.2021 מפי כבוד השופט חאלד כבוב, ביהמ"ש המחוזי ת"א) עוסק במאבק שליטה בחברת בר-רב המפעילה טחנות קמח. מדובר בחברה ותיקה שנוסדה לפני כ-60 שנה על ידי שתי משפחות: בעלי השליטה המחזיקים במניות הרוב "קבוצת קרמר" ובעלי מניות המיעוט "קבוצת טושינר".

בעלי מניות המיעוט ביקשו לחסל את עסקי החברה ולחלק את נכסיה, בראשם מכירת הקרקע שעליה יושבות הטחנות, קרקע יקרת ערך בתל אביב שמן הסתם שוויה קפץ בשנים האחרונות, ואילו בעלי מניות הרוב מעוניינים להמשיך בעסקיהם. במסגרת זאת, יזמו בשנים האחרונות פרויקט להעברת הטחנות לאשקלון לצד התחייבויות שונות לרשויות, ביניהן מינהל מקרקעי ישראל שהקצה קרקע לצורך כך. על מנת לטרפד את הפרויקט, פנו הדירקטורים מטעם בעלי מניות המיעוט לרשויות, השתמשו במידע פנימי כולל נתונים מסחריים חסויים, והודיעו כי החברה חזרה בה ממספר התחייבויות שנטלה על עצמה במסגרת הקצאת הקרקע, כולל טענות למצגים כוזבים כלפי הרשויות.

בתגובה פיטרה החברה את הדירקטורים שאצו רצו לבית המשפט (ביחד עם בעלי מניות המיעוט) בטענות שונות נגד פיטוריהם ונגד הפרויקט והעתקת הטחנות לאשקלון, מעשים המהווים לשיטתם קיפוח המיעוט. לצד זה ביקשו צו מניעה זמני נגד פיטוריהם. החלטת בית המשפט ניתנה אומנם בהליך של צו מניעה, סעד זמני שניתן עוד בטרם התנהלה התביעה העיקרית לפני שהתבררו כל העובדות, אבל בית המשפט קבע, כי בשלב זה דעתו אינה נוחה מהתנהלותם שמעלה על פניו ולכאורה, תהיות לעניין מידת מחויבותם של הדירקטורים לטובתה של החברה.

בית המשפט חזר והדגיש את החשיבות שיש לאחריותם של דירקטורים ונושאי משרה בחברה לגבי שקילת שיקולים שעניינם טובת החברה בלבד, וכן שעליהם להקפיד על הפרדת כובעם כדירקטורים מכובעם כבעלי מניות מיעוט בחברה או כנציגיהם. בית המשפט חזר על מושכלות שלפיהם, הוא נוהג בזהירות רבה שעה שהוא נדרש לבטל החלטה שהתקבלה על ידי דירקטוריון החברה, או להתערב באופן שאינו מוצדק בשיקול דעתו העסקי של דירקטוריון החברה.

סוף דבר: בית המשפט אישר את פיטורי הדירקטורים אך בשולי ההחלטה קבע, כי לבעלי מניות המיעוט זכות למנות משקיפים מטעמם שישבו בדירקטוריון ויהיו זכאים לקבלת מידע ומסמכים.

כשבועיים לאחר מכן, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין נוסף שמרחיב את אחריות הדירקטורים – הפעם בגין פגיעה בבעלי מניות המיעוט, פסק דין ע"א 3417/16 תצ 7477-10-11 פינרוס החזקות בע"מ נ' הייצוגי דב גולדשטיין (ניתן ביום 12.7.2021).

מדובר בתביעה ייצוגית שהגיש בעל מניות מיעוט בחברת פינרוס, שהייתה חברה ציבורית ובשלב כלשהו מניותיה נכנסו לרשימת השימור של הבורסה. אסביר, כי רשימת השימור כוללת חברות שיש בעיית סחירות במניותיהן, היקף המסחר שלהן נמוך וההון העצמי שלהן הוא מתחת לרף מינימלי שקבעה הבורסה. החשוב לענייננו הוא שבסוף השנה שבה חברה נמצאת ברשימת השימור ולא עומדת בדרישות, אזי המניות שלה נמחקות ממסחר בבורסה.

באותו מקרה, כך עולה מפסק הדין, בעלי מניות הרוב לא הצליחו לרכוש את מניותיה ולהפוך אותה לחברה פרטית, הם שאפו לפגוע בסחירות המניה, וכך להכניס אותה לרשימת השימור, להוריד את ערך החברה, לרכוש את מניות בעלי המיעוט – ומשם קצרה הדרך להפוך אותה לפרטית.

בית המשפט המחוזי וכן העליון, קבעו כי מה שהיה צריך להנחות את החברה ואת הדירקטורים הוא מדיניות שתגדיל את הסחירות של מניית החברה, כדי לנסות להוציא אותה מרשימת השימור.

בית המשפט חוזר על הכלל המנחה בדיני חברות: כלל שיקול הדעת העסקי, שלפיו כל עוד הדירקטורים פעלו באופן מיודע, נהגו בתום לב ולא היו בניגוד עניינים, אזי הם יהיו פטורים מאחריות לנזק. עם זאת במקרה שבו היו בניגוד עניינים ונסתר שיקול הדעת העסקי – יחול עליהם סטנדרט ביקורת מוגבר. אומנם בתי משפט הכירו בעבר בחובות הזהירות והאמונים של הדירקטורים לא רק כלפי החברה אלא גם כלפי בעלי מניות המיעוט, אולם החידוש בפסק הדין הוא קביעתו כי הפרת חובה זו יכולה להיות גם במחדל. כלומר כשדירקטור פעל באופן פסיבי ולא ביצע פעולה מסוימת, ניתן להטיל עליו אחריות אם פעל בניגוד עניינים ובחוסר תום לב.

לדעת כותב שורות אלו שני פסק הדין מהווים תמרור אזהרה נוסף במגמת הרחבת אחריות הדירקטורים. כך, במקרה הראשון שדיברנו עליו הוטלה אחריות גם על הדירקטורים מטעם המיעוט (בניגוד למקרה השכיח שבו נמצאים במוקד הדירקטורים מטעם בעלי השליטה).

מנגד, פסק הדין בפרשת פינרוס, שבו הוטלה אחריות בגין הפגיעה במיעוט, מעורר שאלות קשות – מה גבול האחריות במחדל ועד כמה צריך הדירקטור להיות מעורב בקבלת החלטות אקטיבית? שכן בית המשפט לא משרטט קווים ברורים לנסיבות קונקרטיות. כמו כן, הטלת חובת זהירות על בעלי מניות המיעוט היא כשלעצמה בעייתית, שכן הדירקטורים חבים ברגיל חובת זהירות כלפי החברה עצמה ולא כלפי בעלי מניות כאלו או אחרים. למה דווקא למיעוט ולא לרוב ואם יש כמה קבוצות מיעוט לטובת מי על הדירקטור לפעול? שקילת שיקולים לטובת קבוצת בעלי מניות מיעוט על חשבון הרוב או על חשבון קבוצת בעלי מניות מיעוט אחרים, עלולה להביא לתביעות נגד הדירקטורים מצד אלו האחרונים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. לאט לאט מתחילים להבין שהדירקטורים לא ממלאים את תפקידם האמיתי ומטילים עליהם עונשים יותר ויותר כבדים. וזה בסדר גמור. אולי יגמר הציות של הדירקטוריון לבעלי מניות הרוב.

    1. במקרה הראשון הדירקטורים מטעם המיעוט הם אלו שזכו לבקורת ובקשתם נדחתה… ביהמ״ש מצטט הלכות ידועות, לפיהן חובות הדירקטורים חלות גם על אלו שמונו ע״י המיעוט.

    1. אם הדירקטורים קיבלו החלטה מיודעת, בתום לב וללא ניגוד ענינים , אזי גם אם בדיעבד ההחלטה גרמה נזק- כמעט תמיד יהיו פטורים

  2. עדו, חג שמח ושנה טובה, יש"כ על מאמרך המעניין. אכן, לענ"ד,אתה ממקד את עיקרי הדברים ונוגע בנקודות היסוד החשובות. באשר לשאלות שאתה מעלה בסוף המאמר- עקרון שיקול הדעת העסקי הוא אכן מאוד כללי, זאת מאחר ואין רשימה סגורה של צעדים על פיהם הדירקטור טצעד במהלך כהונתו. אבל במילים פשוטות, כלל זה מחייב את הדירקטור תמיד לפעול נכון. כל דירקטור שמבין מהו ממשל תאגידי נכון פועל על פיו, חיי את החברה ומתוך כך מבין עיקר וטפל, מקבל לומד תמיד חומר לפני דיונים במהלך הישיבות, שותף לדיונים אמיתיים בישיבות הדירקטוריון וכל אלו משתקפים גם הפרוטוקולים הוא בכיוון הנכון. מועדים לשמחה.

    1. מיכה תודה רבה
      שמח לקבל פידבק ממי שנסיונו הוא גם בצד המעשי של חיי החברה וחי את הדברים מהשטח.
      אכן הצלחת ללכוד בשני משפטים את התורה כולה בכל הנוגע לחובת הדירקטור. אוסיף את כלל העל- לפעול בתום לב ולא להיות בניגוד ענינים

  3. אין הגדרות חדות והכל נתון לפרשנות והנטיה כעת היא להטיל יותר ויותר אחריות על הדירקטוריון וכל פסק דין רק מתבסס כתקדים ומגדלי ומעמיק את הפרשנות

  4. את שכר הדירקטורים בחברות הקטנות והבינוניות צריך להעלות. בעקיפין זה יקטין את בעית השתעבדות הדירקטורים לבעלים.

  5. השכר זה לא הבעיה הבעיה, במקרי קצה כמו פסק הדין השני (פינרוס), שהדירקטורים מכוונים לרצון הבעלים גם אם הוא נוגד את טובת החברה והמיעוט. פסק דין הוא נכון בנסיבותיו אבל מעלה קשיים עקרוניים

  6. אני בעד שהדירקטורים יעשו בחומרה אם לא מילאו לתפקידם כמו שצריך. הם מקבלים על כך גם שכר טוב.

  7. בכל זאת למיטב הבנתי דירקטור צריך לדאוג לטובת החברה ולא לשום אינטרס אחר. ולא משנה אם הוא דירקטור מטעם בעלי מניות הרוב או המיעוט. אך ורק לטובת האינטרסים של החברה.

    1. אכן זו המסקנה המשותפת לשני פסקי הדין. מודכלות ראשונים הן שהדירטור חב בטובת החברה- בין אם מונה מטעם המיעוט ובין מטעם הרוב

  8. דירקטורים מאושרים באסיפת בעלי המניות ואם הם מאשרים אותם איזה תלונות יש להם אחרי זה.?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך