כסף קל – הפסדים קשים

השקעה ספקולטיבית לא מתאימה למי שאין לו ידע וניסיון
תמונה של עדו
עו"ד עדו שפרלינג

קוראי המאמרים שלי כבר רגילים לפרשיות שאני מביא ושעניינן אובדן השקעות מסוכנות, שמצאו דרכן לבית משפט. המשותף לכולן: הרצון לעשות רווחים מהירים וכניסה להשקעות ספקולטיביות, מסובכות ומורכבות שבהן המשקיעים נעדרים ידע וניסיון.

כזהו המקרה שהגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי שבו נדחתה תביעה של משקיע שהפסיד כמעט 200,000 דולר ואף חויב בהוצאות משפט בסך 60,000 ש"ח (ת"א 39265-04-16 רון דראל נ' רפאל קרימן ביהמ"ש הכלכלי בת"א, כב' השופט אלטוביה מגן, פסק דין מיום 27.6.2021).

המשקיע-התובע השקיע במכשיר פיננסי רב סיכון, נגזרת של מטבע זר המכונה בפי העם "פורקס", באמצעות פלטפורמה למסחר, זירת מסחר שהופעלה על ידי חברה אנגלית בשם פורקס קפיטל מרקט, כאשר ההשקעה נוהלה על ידי מנהלי השקעות מקומיים.

במקום לראות ברכה בעמלו ואת פירות תשואתו, הפסיד המשקיע תוך זמן קצר 71,000 דולר. הוא החליט להחליף את מנהל ההשקעות, והמשיך להשקיע באמצעות מנהל השקעות אחר ותוך זמן קצר הפסיד את יתרת כספו בסך 190,000 דולר.

בצר לו ובניסיון להחזיר את כספו הגיש תביעה בעילות שונות לרבות הפרות של חובת גילוי נאות, פעולה בניגוד עניינים והפרות חוק ייעוץ, ניהול ושיווק השקעות.

לטענתו לא הוסברו לו סיכוני ההשקעה, ולא שהיה מדובר בהשקעה ממונפת, ובנוסף שחברת קפיטל הייתה בניגוד עניינים היות שבינה ובין מנהלי התיקים סוכם כי העמלות שיקבלו יהיו עמלות ביצוע בגין כל פעולה שמבוצעת בחשבונו זאת בנוסף לעמלות רווח. כך שהיה תמריץ לקפיטל ולמנהלי התיקים לבצע מאות פעולות בחשבונות, פעולות שחסרות היגיון כלכלי, כדי להגדיל את העמלות.

לאחר שסקר בית המשפט את החוק והדין הרלוונטי: חובות גילוי ואמון, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות וכן הדרישה כי יש צורך בקשר סיבתי בין ההפרה של החוק על ידי מנהל ההשקעות לבין אובדן הכספים, נדחתה התביעה.

בפסק הדין נקבע, כי התובע קיבל אזהרות מפורשות במסמכים כתובים על הסיכונים, ידע שהוא יכול להפסיד את כל הכסף, ידע שיש ניגוד עניינים על נושא העמלות, על העמלות הכוללות, על עמלות הביצוע ועל עמלות הרווח, ועם זאת המשיך להשקיע לאחר ההפסדים והיה מודע לסיכון שנטל על עצמו.

יותר מכך, התובע בדק את החשבון כל יום, היה מודע לתנודות, לרמת המינוף ולהפסדים ולכן אין קשר סיבתי בין ההפסדים לבין אי-גילוי. היינו, שגם אם הופרה חובת הגלוי – וכאמור לא כך היה – לא אי-הגילוי הוא שגרם להפסדי התובע.

בית המשפט הדגיש, כי מי שבחר לקחת על עצמו סיכונים לאחר שקיבל גילוי נאות וקרא היטב את ההסברים, לרבות גורמי הסיכון שהודגשו באותיות קידוש לבנה, אין לו אלא לבוא בטענות לעצמו.

יצוין כי אף שזו התוצאה הסופית, ניתן לראות שדעתו של בית המשפט לא נוחה מהתוצאה.

בית המשפט מדגיש כי פסק הדין ניתן בהינתן המצב המשפטי הקיים, חופש ההתקשרות החוזית והאוטונומיה של הפרט להשקיע כאוות נפשו ובלבד שהוא יודע את הסיכונים, כאשר יש גבול למידת הפטרונות שבית המשפט, המחוקק והרגולטור יכולים להטיל על מי שבוחר להיכנס לזירות מסחר רוויות סיכון. לצד זאת, בית המשפט מצביע מפורשות על ההטיות הפסיכולוגיות הקבועות בטבע האדם, על חוסר הרציונליות בקבלת החלטות, וקורא למחוקק ולרגולטור לבחון מפעם לפעם את כללי ההשקעה ולהטיל הגבלות על השקעות מרובות סיכון.

לדעת כותב שורות אלו, בהערתו זו מזמין למעשה בית המשפט את התובע להגיש ערעור ואת ערכאת הערעור להתערב, היות שכאמור התוצאה קשה היא. לכן, ייתכן מאוד שפסק הדין יתהפך בערעור.

ומה אנחנו יכולים ללמוד מהפרשה?

מי שלא מוכן לקחת סיכונים ולהיות מוכן לכך שאולי יפסיד את כספו – שלא יחפש "להביא מכה". על אנשים להשקיע במה שהם מבינים תוך מוכנות להפסיד את כספם, וכמו כן לזכור שמידת הסיכון היא כמידת הסיכוי וכגודל הרווח כך גם גודל הסיכון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. העובדות מוכיחות כי רוב המשקיעים בתחומים ספקולטיביים ובמיוחד כאלה שלא מוכרים למשקיע מסתיימים בהפסד

    1. מי שרוצה ״להביא מכה״, שיהיה מוכן למרבה הצער גם לחטוף מכה

    2. צריך להבין במה שעושים לאן, נכנסים ועוד יותר – להבין את הסיכונים. כלומר לדעת מה אתה לא יודע ומה יכול לקרות..

  2. כאשר המשקיעים המצפים לרווחים מהירים באמת מרוויחים הם שותקים. כאשר הם מפסידים הם בוכים.

  3. הימורים זה מתאים לכאלה שיש להם הרבה. ודווקא בסופו של דבר מי שנסחף להימורים הם אלה שאין להם.

    1. דווקא באותו מקרה היה מדובר באיש עסקים כמצוין בפסק הדין

  4. כל המגיבים מתעסקים בסיכונים ובמשקיעים אבל שימו לב לפסק הדין. שם הלקח החשוב. רוב אלה שמשחקים עם הכספים שלנו אחרי שקיבלו מאיתנו הסכמה, מגינים על עצמם היטב מבחינה משפטית.

  5. יש גבול עד כמה הרשויות יכולות להגן על אנשים מפני עצמם, ומפני מה שמתואר כאן כ"חוסר הרציונליות בקבלת החלטות". אם כבוד בית המשפט מגיע למסקנה שאדם כלשהו הגזים בחוסר הרציונליות שלו, עקב "הטיות פסיכולוגיות", שימנה לאותו אדם אפוטרופוס פיננסי, ולא יקרא להגבלת השקעות מרובות סיכון.

  6. ודווקא כעת אופנה חדשה של צעירים שלא מבינים כלום בשוק ההון והולכים בעיניים עיוורות אחרי כל מיני גורואים

    1. חוסר ההבנה בתוספת הרצון לרווחים מהירים מתכון בדוק לאסון כלכלי

    1. פסק הדין מוצדק בנסיבותיוהספציפיות. במקרה זה הוכח שהמערער נכנס להשקעות בעיניים פקוחות והיה מודע לסיכון שיפסיד את כספו.
      נכון שאולי החברה יכלה להיות שקופה ולתת גילוי נאות יותר אבל כמו שבית משפט קבע, לא זה מה שהיה מונע מהמשקיע להיכנס להשקעה ולקחת את הסיכון.

  7. כאשר עושים השקעה ועוד ספקולטיבית יכול להיות ניגוד אינטרסים בין המשקיע לבין מי שמנהל את ההשקעות במה להשקיע, מתי למכור, מתי לקנות

  8. המצליחים הגדולים הם המהמרים שלא מבינים ואפילו לא יודעים סטטיסטיקה
    אלא שעל כל מרוויח כזה יש אלף מפסידים לקטגוריה הזאת

  9. מעטים האנשים שאפשר לסמוך עליהם כיום למרות שמשלמים להם על השירותים שהם נותנים.

  10. זה בדיוק הענין- השירות לא מתחייב לתוצאה (אצל יועצי השקעות זה גם אסור). אנשים צריכים להבין את זה שבהשקעות אפשר להפסיד. על השקעות של פורקס ומכשירים פיננסיים אין בכלל מה לדב שהסיכון אדיר . מי שנכנס לזה רוצה לעשות רווחים אדירים ומהירים- הסיכון הוא ביחס ישר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

סרט טורקי

מידה כנגד מידה, מסורת עתיקת יומין, היום יותר מתמיד