המהפכה השקטה, האומנם?

בעקבות דבריה של שקד על המהפכה השיפוטית של בג"ץ
תמונה של איילת
איילת שקד צילום: ניצן חרמוני en.wikipedia.org

לפני ימים אחדים (25.5.2021) פרסמה איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, מאמר שבו היא מדברת על המהפכה השקטה. שקד מתכוונת למהפכה המשפטית שבה לוקח בית המשפט העליון, או בכובעו כבג"ץ, סמכות לא לו.

מהפכה זו (למי שמסכים שקיימת מהפכה) היא תוצאה של אקטיביזם שיפוטי, שהתחיל בימיו של נשיא בית המשפט העליון, פרופסור אהרון ברק.

שקד אומרת בצורה ברורה ומפורשת: "… הפשרה שהובילה לשינוי חוקי היסוד המיטה חרפה על הכנסת. בזמנו הבעתי את התנגדותי הנחרצת לשינוי…".

מסות ומאמרים רבים נכתבו על נושא האקטיביזם השיפוטי. כמי שעוקבת במשך שנים אחר הנושא ואף מרצה עליו שנים רבות, אני בוחרת שלא להביע עמדה אישית, אולם אומר, כי לעניות דעתי, יש מידת מה של טעם בדברי המצדדים בעמדה שלפיה בג"ץ לוקח סמכות לא לו, ולעומת זאת יש טעם גם בדבריהם של המתנגדים לכך, לפיכך דעתי האישית אינה טובה יותר או פחות מכל דעה אחרת.

עם זאת חשוב לי להעלות כמה שאלות שיש תת עליהן את הדעת.

  1. מי יהיה המבוגר האחראי כאשר מכהנת ממשלה שאינה מתפקדת, בעתות משבר לדוגמה מגפה, מלחמה, שסעים חברתיים, מצב כלכלי קשה וכו'?
  2. מי יהיה המבוגר האחראי כאשר יש צורך לקבל החלטות קשות ואין מי שיקבלן, או שהמניעים של מקבלי ההחלטות חשודים?
  3. מי יהיה המבוגר האחראי כאשר הממשלה מקבלת במובהק החלטות שמשרתות אינטרסים אישיים וזרים? (ראו ציטוט מדבריה של איילת שקד לעיל).
  4. מי יהיה המבוגר האחראי שימנע שינוי בקלות בלתי-נסבלת של חוקי יסוד, שבארץ יש להם מעמד של חוקה והם זוכים לעליונות בפירמידה המשפטית?

כבר במאה ה-17 אמר הפילוסוף הצרפתי מונטסקייה שמשטר דמוקרטי מבוסס על שלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. על פי מונטסקייה על הרשויות להיות עצמאיות, בלתי-תלויות האחת בשנייה ונדרש שיהיה ביניהן איזון. לאף רשות אין עליונות או שליטה על האחרת.

האם על מנת לשמור על האיזון האמור, אין מקום להתערבות בג"ץ? לטובת העם? לטובת המדינה?

אם אין תשובות נחרצות לשאלות הנ"ל – מי באמת יהיה המבוגר האחראי?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

19 תגובות

  1. את החוקים צריך לפרש. ופרשנות… נו…. היא היא סלע המחלוקת.

  2. נעמי- ללא ספק את מתחילה לגעת באחת הבעיות מרכזיות של החברה בישראל- כי כול מי מעז להטיל ספק כול שהוא במערכת המשפט – נחשד מיד כפשיסטגזען הורס דמוקרטיהץ
    אם התחלת אז תמשיכי בבקשה, מלבד "מי יעשה מה"- מה לדעתך צריך לעשות כדי לתקן את מערכת המשפט – שאני מסכים שצריך לשפר כמו למשל להפריד את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתפקיד התובע הראשי שהבנו שיהי חלק מהמשימות שממשלת השינוי קבעה לעצמה.

  3. אחרי מעלליה של שקד בתקופה האחרונה הגעתי למסקנה שצריך להיזהר ממנה ולהתייחס לדבריה בחשד. הכל אינטרסים אישיים.

  4. היי נעמי,
    התשובות לשאלות שלך יחסית פשוטות.
    אין מושג משפטי "מבוגר אחראי" כי ההיפוך לכך הוא שכל מי שאינו שופט "לא אחראי".
    אין מצב שפעם הפוליטיקאי הוא "מבוגר אחראי" כשזה מתאים לשופט וכאשר זה לא מתאים לשופט הוא "לא אחראי" ולכן הוא השופט יפסוק כ"מבוגר אחראי".
    השופט צריך לשפוט על פי החוק.
    כך זה עובד בכל העולם גם במדינות שאין להן חוקה ויש מעט כאלה. למשל בריטניה.
    אין מערכת משפטית אחת בעולם שקבעה "הכול שפיט" וכל אדם (ולא כתבתי אזרח במתכוון) יכול להגיש עתירה על כל נושא כי בא לו (גם אם הוא לא צד בענין).
    הרשות המחוקקת ה"כנסת" המיוצגת על ידי הריבון "אזרחי מדינת ישראל" הקובעים מי יהיה בכנסת ומעניקים להם את הסמכות לחוקק חוקים.
    חבר כנסת "שלא מתפקד"? בבחירות הבאות לא יבחר על ידי הריבון.
    שופט שלא מתפקד זה "מסמר בלי ראש". אף אחד לא בחר בו, אי אפשר להזיז אותו, דעותיו כ"מבוגר אחראי" לא רלוונטיות לשיפוט. לפעמים גם יש שופטים "לא אחראיים".
    יש לא מעט מאוד דוגמאות בספר "מפלגת בג"ץ" שווה קריאה.
    דוגמא מעשית שצצה לאחרונה:
    ארבעה שופטים עליונים (כל אחד בנפרד) דנו בשנתיים האחרונות בעתירות האם ראש ממשלה עם כתבי אישום יכול להיות ראש ממשלה?
    ארבעה שופטים עליונים לא זרקו את העותרים מכל המדרגות ולא חייבו אותם בהוצאות. הם הוסיפו חטא על פשע והזמינו אותם לעתור שוב ושוב עד אשר הסיטואציה תהיה "רלוונטית" ולא "תיאורטית". כך פסקו ארבעה "מבוגרים אחראיים".
    כשהגיע היום הרלוונטי 11 שופטים חתמו על פסק דין שעל פי החוק הוא יכול. על מנת לא להתבלבל זה כולל את אותם ארבעה שופטים "מבוגרים אחראיים".
    ומכאן השאלה הפשוטה, הרי החוק לא השתנה כשדנו (כל שופט בנפרד) בעתירות, אם כך מדוע לא זרקו אותם מכל המדרגות? בדיוק בשביל את צריכה לקרוא את הספר "מפלגת בג"ץ".
    האם כל הארבעה היו "מבוגרים אחראיים"? או "אנשים פוליטיים"? התשובה ברורה מאוד על פי פסק הדין שניתנה על ידי הנשיאה בשם 11 שופטים. התשובה, הם היו "אנשים פוליטיים" ולא "מבוגרים אחראיים" שחייבים לשפוט על פי החוק.
    ולכן, חייבים רפורמה משמעותית במערכת המשפט.

    1. ניסים- תודה להבהרות שלך, והאם תואיל בבקשה להרחיב לגבי הדיון שעל הפרק לגבי יתרונות וחסרונות הפרדת תפקיד היועץ ותפקיד התובע הכללי. ומדוע נזעקת הרשות השופטת למנוע בכול מחיר את ההפרדה שיש בה הגיון כי במצב הנכחי קיימת מערכת משפט בעלת כוח משילות אין סופי ללא כול מערכת מאזנת (לדעתי)

  5. נעמי, את מעלה שאלות מרתקות המחייבות חשיבה עמוקה לפני מתן תשובה. אכן משטר דמוקרטי מבוסס על שלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת כאשר כל אחת מהרשויות היא עצמאית ויש איזונים ובלמים לכל אחרת מהן. הבעיה בישראל היא שאין חוקה. אין נקודת ייחוס המאפשרת מדידת הסטייה מהדרך/מהחוקה. הרשות המחוקקת היא פוליטית במהותה ונקודת הייחוס היא אינטרס פוליטי בלבד. אג'נדה פוליטית. הכנסת המחוקקת היא זו המעניקה לגיטימציה לממשלה – לרשות המבצעת ורוב חברי הממשלה הינם חברי כנסת – כלומר ביכולתם לחוקק חוקים על הרצון והאג'נדה הביצועית. במילים פשוטות הרשות הביצועית שולטת על הרשות המחוקקת. למשל: אם הממשלה קיימת בזכות קואליציה עם חרדים , הכנסת לא תחוקק חוק גיוס חובה לחרדים. לעומת זאת משרד הביטחון (השייך לרשות המבצעת ) מחייב בחור בן 18, חילוני המגיע מבית עם מצוקה כלכלית והוא חלק מהמפרנסים – להתגייס ל 32 חדשים ולהעמיק בכך את עוני משפחתו. מערכת המשפט עשויה לדרוש מהרשות המבצעת לנמק את את האפליה ולגייס את כולם על פי חוק. המערכת המבצעת (הממשלה ) שכאמור היא זו ששולטת גם בכנסת – תראה בזאת כהתערבות של מערכת המשפט בתוך הרשות המבצעת. כדי לא להאריך יתר על המידה אשאל רק זאת: בהיעדר חוקה, מהן גבולות הגזרה החוקיים של הפוליטיקה? אם רק האינטרס הפוליטי מנחה ומכתיב לרשות המחוקקת והמבצעת את פעולתן – למי יש את הסמכות לעצור את רכבת השדים הזו? מתוך השאלות האלה נולד האקטיביזם השיפוטי שאיילת שקד רוצה למחוק. כי התפיסה הפשיסטית שלה דוגלת שכנת היא זו השלטת על מערכת המשפט שאמורה לתת לגיטימציה לכל גחמה פוליטית. כך היה בגרמניה של עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון. מערכת המשפט העניקה את צידוק משפטי לכל החלטה פוליטית. אנחנו יודעים איך זה נגמר.

  6. המאמר והנושא מאוד מעניינים,
    שאלת שאלות חשובות שיש לתת עליהן את התשובות,
    דעתי היא שצריך אקטיביזם שיפוטי אך לפעמים אני מרגיש שהחלטות בית המשפט פוגעות במדינה.
    השארת הרבה שאלות פתוחות,
    אשמח לשמוע את דעתך.
    מאמר מעולה👏

  7. מעניין וחשוב. מי יתן מענה לשאלות הכל כך חשובות וכל כך אקטואליות.

  8. איילת פסולה בעיני להתקרב למערכת המשפט למרחק של פחות לקילומטר!!!

  9. גם אם אתם לא אוהבים אותה היא צודקת. החוק נקבע ברשות המחוקקת. והרשות השופטת צריכה רק לשפוט ולא לקבוע חוקים או לפסול אותם.

  10. דיעות בכל כיוון זה בסדר גמור. אבל לצאת מול בית משפט במילות גנאי וגם נגד שופטים באופן אישי, זה פסול. ברור מה היו אומרים על זה ז'בוטינסקי ובגין. שמעתם על השמות הללו?

  11. חשוב לזכור מה המניעים. לדעתי שקד עשתה זאת בהתחלה כדי לשריין לה מקום טוב בליכוד. לא אתפלא אם עדיין זה מה שהיא מחזיקה לגיבוי.

  12. על איזה שקט אתם מדברים?
    שקד ולהקתה עשו בנושא מערכת המשפט הכי הרבה רעש שאפשר

  13. הפכה עקשנית מאוד מאוד. היה חשוב תאיילת שקד שידעו וישמעו את דעתה.

  14. לי מאוד מפריע שכל העניין של אקטיביזם שיפוטי עלה ביתר שאת מאז הוגשו כתבי אישום נגד נתניהו.
    יכול להיות שבית המשפט אקטיבי מידי בכל מה שקשור לעבודת הכנסת ולחוקיה וצריך לעשות חשיבה מחודשת ולמצוא איזונים מתאימים אבל זה לא צריך להעשות כאשר ראש הממשלה לא מפסיק לתקוף את בתי המשפט ולרמוס אותם זה צריך להעשות אחרי עידן נתניהו כדי שלא יתעורר חשד שיש פה אינטרס של אדם אחד שדואג לטובתו האישית ולא לכלל האזרחים.

  15. ראשית אני גאה בך מאוד כאחות וכאזרחית במדינה על שאת מעלה לשיח נושא כל כך חשוב,
    הסוגיה אכן מורכבת ולא פשוטה וקשה לדעת מה הנכון והטוב עבור מדינת ישראל, אני רק מקווה שבכל החלטה וחוק יעמוד לנגד עיניה אינטרס המדינה ולא אינטרס פוליטי ואישי.

  16. אני ממש מעריכה אותך באופן אישית על כך שאינך משאירה את מחשבותייך והגיגייך לעצמך ושואלות שאלות מעוררות מחשבה ונוקבות,
    לזה אני קוראת איכותיות והגדלת ראש ועל כך כל הכבוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים