אין חוכמה כחוכמה בדיעבד

בעקבות פסק דין בעניין שותפות עסקית
תמונה של עדו
עו"ד עדו שפרלינג

פרופסור לתנ"ך, רופא ועורך פטנטים הופכים לשותפים בחברה סטארט-אפ בתחום הביו-טכנולוגיה. התחלה של בדיחה? לא! זהו מקרה אמיתי שנדון לאחרונה בבית משפט. פסק הדין ת"א (מחוזי ת"א) 26028-01-19 תומאס קראפף נ' אייל ברסלר, ניתן ביום 7.2.2021 מפי סגן הנשיא, השופט חאלד כבוב.

וזהו סיפור המעשה: התובע, פרופסור למקרא, השקיע בחברת ביו-טכנולוגיה שעסקה בשיווק, ייצור ופיתוח של אביזר רפואי חדשני. הנתבעים הם מייסדי החברה, היזמים ששימשו גם כנושאי משרה ודירקטורים, שאחד מהם הוא רופא והשני עורך פטנטים. אולי כאן כבר אפשר היה לנחש שהחיבור בין אנשים מעולמות שונים שיש ביניהם פערי הציפיות, לא ייגמר טוב…

בשלב מסוים הסתבכו העניינים; התברר כי יש צורך בייצור מחדש של האביזר עקב כשל בייצור שגרם לזיהום. המדובר בתהליך שנעשה על ידי ספק משנה של החברה, חברה חיצונית (על כך בהמשך) וייצורו מחדש של האביזר כרוך כמובן בעלויות גבוהות לא מתוכננות. מצב הדברים הביא את החברה לצומת גורלי: או פירוק מרצון וחיסול המיזם או הזרמת כספים נוספים לצורך המשך קיומה של החברה.

לאחר דין ודברים הוחלט באספה הכללית על פירוק מרצון של החברה (אף שבמועד הגשת התביעה עדיין לא פורקה החברה).

בהתאם, הגיש התובע תביעה נגד שותפיו וטען כנגדם טענות מן הגורן ומן היקב, בהן הפרת חובות האמונים והזהירות; ניגוד עניינים, המתבטא בכך שהעסיקו מנכ"לית בחברה בהיקף של 50% משרה (היא עבדה גם ב-50% משרה בחברה אחרת שקשורה לנתבעים); עוד טען כי הסתירו ממנו את מצבה הפיננסי הקשה של החברה; שהתרשלו בניהול החברה, שכן עסקו בעבודות נוספות ונוסף על כך, שלא תבעו את ספק המשנה החיצוני שהאביזר הרפואי שייצר לא היה תקין ועוד.

בית המשפט בחן את הטענות לאור הכלל הגדול בדיני חברות: כלל שיקול הדעת העסקי שעליו כתבתי במאמר קודם (24.10.2020), ולפיו נהנים הדירקטורים ונושאי המשרה מ"חזקת התקינות". כל עוד הם מפעילים שיקול דעת בפעילותם לטובת החברה, בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתם בשיקול דעתו.

באשר להעסקת המנכ"לית בחצי משרה – בית המשפט דחה טענה זו, וקבע שבזמן אמת היה התובע מודע לכך, וכן שהעובדה שהמנכ"לית הועסקה ב-50% משרה דווקא היטיבה עם החברה, עם קופתה המצומצמת ועם הרצון להימנע מעלויות נוספות.

באשר להסתרת מצבה של החברה ממנו – טענה זו נדחתה, שכן לבית המשפט הוצגה הודעת דוא"ל שנשלחה אליו ממנכ"לית החברה ובה הודיעה לו כי הכסף אוזל. נוסף על כך, כלל לא הייתה חובה להעביר לתובע את המידע היות והוא היה רק בעל מניות, להבדיל מדירקטור או נושא משרה (הערה: בעל מניות זכאי לקבל רק את המידע הספציפי שמוגדר בחוק החברות).

באשר לטענות לרשלנות – בנסיבות העניין קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בחברת הזנק, סטארט-אפ, קטנה, בתחילת דרכה, הרי שהתובע ידע בזמן אמת שהנתבעים עוסקים בעוד פרויקטים ועבודות והעלאת הטענות בדיעבד אומרת דרשני. באותו אופן נדחתה הטענה, כי הנתבעים שגו כאשר לא הגישו תביעה כנגד ספק החברה בגין הפגם בייצור האביזר, שכן מדובר בהחלטה סבירה, במסגרת שיקול דעתם העסקי, לחסוך במשאבי החברה ולא לנהל הליך משפטי, ממושך ויקר, לאור אומדן הסיכונים והסיכויים שבניהול התביעה. עוד הודגש, כי את עיקר הנזק ספג באופן אישי עורך הפטנטים שהעניק שירותים חינם לספק החיצוני.

טענות נוספות שטען התובע כגון קיפוח המיעוט והפרות חוזיות נדחו אף הן בהיעדר הוכחה לכך מצד התובע. בסופו של יום, התביעה נדחתה והתובע חויב בתשלום 60,000 ש"ח הוצאות משפט.

הלקח שניתן ללמוד מכך: רצוי מאוד לבחון בשבע עיניים הגשת תביעה. פעמים רבות חוות דעת משפטית שלא להגיש תביעה עולה הרבה פחות ושווה הרבה יותר, מאשר המלצה למה כן לתבוע. מי שכבר הפסיד את כספו, צריך לדעת שלא ניתן לבצע "הנדסה הפוכה", ובדיעבד "להלביש" כישלונות עסקיים בלבוש משפטי. יזמות עסקית היא בעסקים ולא דרך בית המשפט באמצעות תביעות פוסט-מורטם שמועלות בדיעבד נגד ההתנהלות העסקית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. הכל מתחיל מכך שאנשים שלא מבינים כלום בעסקים, במחקר ופיתוח, בניהול סיכונים, וכדומה, נכנסים להרפתקאות יקרות

    1. כשמתחילים עסק/ נכנסים להשקעה, מטבע הדברים רואים את הסיכויים ושוכחים שיש גם סיכונים…
      צריך לזכור את זה שעסק יכול גם להיכשל.

  2. פעם ראשונה שאני נתקל בעורך דין כותב שלא תמיד משתלם להגיש תביעה.

  3. כל מקרה לגופו
    יש הרבה מאוד פרמטרים שמרכיבים החלטה נכונה אם להגיש תביעה או לא
    כל מקרה לגופו

  4. אני אענה לך על זה מהצד השני של עורך הדין. השאלה האם הלקוחות יודעים להעריך עורך דין שאומר להם את האמת במקרה המתאים? עצה שלא להגיש תביעה חוסכת הרבה כסף זמן ועוגמת נפש מאשר למה עצה לרוץ ולתבוע.
    להעריך – מה לעשות זה עולם- זה לשלם הבעיה שלקוחות בדרך כלל לא רוצים לשלם על עצה שלכאורה לא יצא ממנה כלום (כי "ירדו" מהתביעה) ואז הם לא ידעו כמה עורך הדין חסך להם.
    הם לא מבינים את זה, לא מוכנים לשלם על זה וזו הסיבה שהרבה עורכי דין- לא כולם יש הרבה שכן- ייעצו להם להגיש תביעה.

    1. צריך לחייב את הלקוח לפי השעות שהושקעו גם אם ההמלצה לא לתבוע

      1. אכן, זה אינטרס של לקוחות לשלם על יעוץ ללא תלות בשאלה אם יש קייס או לא. הרבה לא מבינים את זה, שלפעמים עצה לא לתבוע שווה זהב

  5. המאמרים המשפטיים הקצרים על משפטים מעודכנים עם תובנות מקצועיות, בלי מילים גבוהות מלמדים הרבה.

    1. זו המטרה… להסביר בצורה ברורה סוגיות משפטיות מורכבות למי שהוא לא עורך דין

  6. התובנה העיקרית שלי היא בכיוון כניסה לעסקים של מי שאינם מבינים בכלל בתחומים המסוימים

    1. זה נכון תמיד. מותר להיכנס לתחומים שאינך מבין בהם רק כשלוקחים בחשבון את הסיכון ולא באים בטענות
      שנולדו בדיעבד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים