עד כמה רלוונטי אמון הציבור?

קריאה לנשיא המדינה ערב הבחירות לכנסת ה-24
תמונה של דליה
ד"ר דליה צמריון חלק

על פי לשון החוק והפרשנות שניתנה לה, קבלת שמפניות ורודות בשקיות שחורות על ידי נבחר הציבור, כמו גם דרישה לסיקור עיתונאי אוהד הכרוך בשינויים רגולטיביים, כמו גם יתר העובדות בכתבי האישום עם ספרות האלפים, הן כולן שוחד או לפחות הפרת אמונים. בזהירות רבה אומר, כי נראה ששיקול הדעת שהופעל בתיקי האלפים עובר להגשתם נעשה ברוח בית הלל, תוך בחירת העבירות הפחות חמורות.

המשפט הפלילי בוחן את האדם, האם ביצע עבירה, האם אשם הוא או שמא נקי מכל רבב, או זכאי מחמת הספק. לעומת זאת המשפט הציבורי בודק את הפעולה שנעשתה אם כשרה היא, את ההתנהלות אם טהורה, את תוצאות הדברים בשטח, ובו נתמקד.

כל עבירה פלילית בספר החוקים באה להגן על ערך מסוים, שהמחוקק החליט, כי המדינה היא זו שתגן עליו, ותטפל במי שלכאורה מפר אותו, באמצעות הכלים שהמשפט הפלילי נותן לה: חקירת משטרה, הגשת כתב אישום, ענישה. בזה מותר המשפט הפלילי מהמשפט האזרחי, שבו לאזרח יש שיקול דעת אם וכיצד לנהל את ענייניו המשפטיים.

במחקריי עמדתי על כך, כי הערך העיקרי המוגן על ידי העבירות שוחד והפרת אמונים הוא "טוהר ותקינות ההליך המנהלי בנסיבות של שקיפות". "אמון הציבור במִנהל" הוא ערך רלוונטי אך משני, וכערך עיקרי הוא מתעתע ומסוכן. אם בטעות נקדש אותו כעיקרי, הרי שפועל יוצא יהיה שנשאף להסתיר ככל היותר את המעשה הרע, כדי להגביר לכאורה את אמונו של הציבור; וברור שאמון זה יינתן בעקבות מעטה שקרי הנובע, למצער, מחוסר שקיפות.

הרציונל שלפיו יש להגן בעיקר על תקינותה של הפעולה המנהלית, ופחות על אמון הציבור חזק יותר ורלוונטי פי כמה, כאשר מדובר במשפט הציבורי! מה לי נבחר ציבור כזה או אחר אשם או לא אשם, מה לי משפטו הפלילי העתידי, מה לי עונשו ומה לי חזקת חפותו – כשאין לי ספק, שכרגע פעילותו הציבורית נגועה בפגם ואיננה תקינה, שכרגע מדרדר הוא את כלל הציבור אל עברי פי פחת.

די לקרוא את העובדות המוסכמות בכתבי האישום כדי להבין עד כמה נפגעת הפעולה השלטונית התקינה, ודי להתבונן במה שקורה במדינה מאז החלו החקירות בעניינים אלה, ועוד יותר מכך מאז הוגשו כתבי האישום. והמתבונן רואה ניסיונות לפגוע בשומרי הסף, השתלחות בחוקרים ובעדים, ניסיון להלך אימים על השופטים היושבים בדין ועל מערכת בתי המשפט בכללה; מינויים של אנשי שלומו של נאשם לתפקידי ביקורת ולתפקידים בכירים בממשלה במערכת אכיפת החוק, ניסיון לכאורה להשפיע על מינוי יועץ משפטי לממשלה תמורת סגירת תיקים; היעדר קבלת תקציב מדינה, אי-מילוי התחייבויות פוליטיות, ניהול משבר הקורונה באופן מזלזל וכושל. די להביט על האדוות העכורות שנוצרו כאן מאז, כדי להבין עד כמה ההתנהלות פגומה, עד כמה השיקול האישי עולה ומבצבץ כמעט מכל התנהלות, עד כמה ההליך אינו טהור, עד כמה הדמוקרטיה מתפוגגת לה לאיטה.

אין ספק, כי רצון הציבור רלוונטי בבחירות. עם זאת, הבחירות בישראל אינן אישיות. מי שמואשם באישומים כבדים של פגיעה בטוהר ובתקינות ההליך, גם אם טרם הורשע, אינו יכול להיבנות מאמון הציבור, אותו חלק של הציבור שאמונו איתן ולא נפגע. זאת כיוון שברמת המשפט הציבורי אין לאפשר למי שפוגע בתקינות הפעולה של המִנהל להמשיך לעשות זאת. אין לאפשר לו להמשיך בתפקידו כעובד הציבור, כשיש ראיות לכאורה לכך שהוא מעל בתפקידו. אין לאפשר לו להמשיך בתפקידו כנבחר הציבור, כשיש ראיות לכאורה לכך שהוא שוקל את ענייניו תחת אלה של הציבור שבחר בו. אם הוא עובד הציבור הוא מושעה מעבודתו עם הגשת כתב אישום; ואם הוא נבחר הציבור, גם אז מקובל שלא לאפשר לו להמשיך בתפקידו. כך נקבע לגבי שרי ממשלה ולגבי ראשי ערים. ההיגיון מחייב כי גם לגבי ראש ממשלה הדברים אמורים היו להיות כך, מכוח הכלל הפרשני של קל וחומר. יש להרחיק את מי שרק חשוד בפגיעה בתקינות ההליך המנהלי, ללא קשר לאשמתו הפלילית, על מנת למנוע חשש להמשך פגיעה שכזו.

לעיתים, בנקודה מסוימת, אמון הציבור הופך לבלתי רלוונטי! כשאין שקיפות ייתכן שלמרות הפגיעה בתקינות ההליך נותר אמון בחלק מן הציבור; חברה בריאה אינה יכולה לאפשר לאמון הציבור להיות הפוסק האחרון. וכפי שנפסק לגבי שרים מכהנים ולגבי ראשי ערים מכהנים, כך על נשיא המדינה לדעת, שאל לו להטיל הרכבת ממשלה על מי, שלמרות שחזקת החפות עומדת לזכותו במישור הפלילי, הרי פעולותיו והתנהלותו פגומים, מזיקים ונוגסים בתקינות החברה. על הנשיא להגן על החברה, ולהבין שלעיתים אמון הציבור אינו רלוונטי, וכי בידיו שיקול הדעת ומוֹתר-המחשבה להחליט בצוק העיתים, שגם אם אמונו של רוב הציבור לא נפגע – אין לאפשר לאותו מנהיג להמשיך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

31 תגובות

  1. וואוו
    מאמר מעניין
    אף פעם לא ראיתי מאמר משפטי כזה, בנושא הרגיש הזה, שמעלה את הטיעונים המסוימים האלה.

  2. דליה שלום
    כאן ממי דאובה( בן אריה)
    מעריצה את מה שכתבת!
    כבוד

  3. תודה רבה דליה, אני מסכים. אמון הציבור הוא בלתי רלוונטי כשהוא בוחר בביבי.

  4. יש בעיה אחת
    חצי מהעם בכלל לא מעניין אותו מה שכתבת
    הם מכורים למנהיג

  5. יש בעיותץ באנדרואיד אבל אף אחד לא יבלום אותנו מלתת לך מחמאה על מאמר כה חשוב.

  6. מחשבה נבונה. בתקופות מסוימות אין מקום לבחירות, חבל על מיליונים שנשפכים פה 4 פעמים בשנה.

    1. כמה עצוב וכואב הלב לראות שרוב העם חושב שהוא מנהיג שתורם לעם ולמדינה

  7. דליה יקרה.
    תודה.
    כל מילה.. .בסלע!!
    מאמרך מלמד, מרתק, משכנע
    ולא נשאר אלא רק להודות על מכתבך
    המנומק , והכתוב בצורה מקצועית
    שגם חסרי ידע משפטי יכולים להבין
    ולהגיד לך "שאפו".
    חג שמח ולהתראות
    באהבה והמון הערכה
    נעמי

  8. ד"ר חלקך, דעתך בהחלט לגיטימית. אבל אני קראתי כמה מאמרים של אנשים מהאקדמיה ומתחום עריכת הדין שנימקו טוב ומעניין ומשכנע למה אין כלל סיבה להעמיד את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לדין.

  9. זה אמנם מאמר משפטי אבל על הנשיא גם לקחת בחשבון שביבי נכשל כבר בכל הסיכונים הקודמים להרכיב ממשלה. וכי יש לתת לפחות הזדמנות לאחרים. אולי הם יצליחו טוב יותר?

  10. הנשיא דחה בינתיים במעט את תהליך הטלת הרכבת הממשלה על אחד ממנהיגי המפלגות
    אולי קרא את המאמר שלך?

  11. טיעון מעניין שמשום מה אף אחד עוד לא השמיע אותו בפומבי.

  12. הזדמנות גדולה לנשיאנהמדינה ריבלין להירשם כמושיע בדברי הימים שלנו.

  13. עד כמה רלוונטי החוק? זו צריכה להיות הקריאה שלנו! מאחר שרוב העם, הצד הלא חכם בעם, בחר עבריין חוק – רוב העם בעצם לא מאמין בחוק. במצב כזה אכן החוק והמשטר שלנו בכללותו לא רלוונטי. במיוחד לגבי חצי העם הנאור והתומך בחוק.
    אני מסכימה עם קביעת הסנגורית המלומדת כי במצבים אלו אין רלוונטיות כלל לאמון הציבור החוק והמשטר ועלינו לשנות את הכללים לפי עקרונות הצדק והמשפט.

  14. עדיין לא ראיתי שכתבת משהו דומה על זה שיאיר לפיד
    נפגש פעמים רבות עם נוני מוזס
    וגם לא ראיתי כאן אף אחד שאמר שבגלל ההסתה של ליברמן צריך להוציא
    את ישראל ביתנו מהחוק כי הציבור שבחר במפלגה הזאת טיפש וטועה
    וגם מהבחינה המשפטית צריך להוציא את ליברמן מהחוק בגלל הסתה
    או שבעצם על הסתה נגד חרדים מותר בטח יש פה איזה עו"ד שידע לומר לי בדיוק את החוק בנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים