אין אסדרה ואין סדר

להחזיר את אסדרת מקצוע עריכת הדין לידי המדינה
תמונה של דגני
עו"ד תומר דגני חנית

מקצועות ומשלחי יד רבים מאוסדרים על ידי המדינה. צריך רישיון כדי לעסוק ברפואה, בפסיכולוגיה, בייעוץ השקעות, בבדיקת מעליות, במכונאות רכב, בראיית חשבון ועוד ועוד. רופאים מקבלים רישיון ממשרד הבריאות. יועצי השקעות מקבלים רישיון מרשות ניירות ערך. בודקי מעליות מקבלים רישיון ממשרד העבודה. מוסכניקים מקבלים רשיון ממשרד התחבורה. רואי חשבון מקבלים רישיון ממועצת רואי החשבון.

נוסף לשער הכניסה למקצועות רבים, המדינה שולטת גם על שער היציאה מהם – באמצעות אכיפת כללי אתיקה. לדוגמה בסמכות משרד הבריאות לשלול רישיון מרופא שסרח או פגע במטופליו. מועצת רואי החשבון יכולה לשלול רישיון מרואת חשבון שגנבה מלקוחותיה או עזרה להם לרמות את רשויות המס.

אבל יש מקצוע יחיד ומיוחד שהמדינה התפרקה מסמכותה וחובתה לאסדר – עריכת דין.

אסדרת מקצוע עריכת הדין נמסרה לאיגוד המקצועי של עורכי הדין הקרוי "לשכת עורכי הדין". לפי חוק לשכת עורכי הדין, כל עורכי הדין חייבים להיות חברים באיגוד המקצועי הזה ולשלם לו דמי חברות שנתיים (כיום על סך אלף ש"ח). זהו האיגוד המקצועי היחיד במדינה שהחברות בו נכפית על חבריו.

מדוע? האם רציונל נעלה כלשהו עומד מאחורי התופעה הייחודית, החריגה והמוזרה הזאת? ראו מה נכתב בדברי ההסבר לחוק לשכת עורכי הדין מלפני כחמישים שנים: "זה שנים תובע ציבור עורכי הדין שענייני מקצועו יתנהלו על ידי מוסד אוטונומי נבחר על ידי חברי המקצוע עצמם. חוק זה בא להיענות לתביעה זו." כן כן, קראתם נכון. ההסבר לכפיית החברות בלשכת עורכי הדין והתפרקות המדינה מאסדרת המקצוע הוא… כי ככה רוצים עורכי הדין.

אם כן אסדרת המקצוע היא ייחודית וחריגה ואין לה סיבה. אבל מדוע זה צריך לעניין את הציבור הרחב? כי עורכי הדין אוכפים על עצמם את האתיקה של עצמם. עורך דין פגע בך? גנב ממך? התרשל בטיפול בך? אין לך למי להתלונן אלא לעורכי הדין החברים שלו (מכירים את זה שעורך דין מכנה את הקולגה שלו "חברתי המלומדת", "חברי הנכבד"? זה לא סתם). החתול שומר על השמנת. והחתול הזה שמן מאוד. יש בישראל כשמונים אלף עורכי דין ותקציב הלשכה עומד על כ-70 מיליון ש"ח בשנה.

חוק לשכת עורכי הדין מגדיר שלוש סמכויות חובה ללשכה: רישוי עורכי דין, אכיפת אתיקה מקצועית ומתן ייצוג משפטי למעוטי יכולת. הייתם מצפים שהלשכה תשקיע את רוב תקציבה בתחומים אלה. אבל לא. מועמדים לרישיון משלמים אגרה נפרדת למימון בחינתם. הלשכה מקדישה פחות מ-3% מתקציבה לייצוג מעוטי יכולת. ואכיפת אתיקה – כלומר טיפול בתלונות הציבור נגד עורכי דין? איש אינו יודע לאמוד במדויק, אבל מדובר בהרבה פחות משליש התקציב. כך יוצא שנתח של יותר משני שלישים מתקציב הלשכה מוקדש למנגנון הלשכה – משכורות, תחזוקת מבנים וכו'. הציבור הרחב אינו מקבל את השירות שהיה אמור לקבל. רחוק מכך. אבל אין זו הסיבה היחידה שבגללה על הציבור לתבוע חזרה את אסדרת מקצוע עריכת הדין.

לשכת עורכי הדין, אשר אמורה להיות איגוד מקצועי שמייצג את כל עורכי הדין בישראל, קיבלה מעמד חסר תקדים. הלשכה קיבלה שניים מתשעה כיסאות בוועדה למינוי שופטים. מבלי להביע עמדה בעד או נגד עצם הזכות להשתתף בהליך מינוי השופטים שבפניהם הם מופיעים, יש לבדוק שאלה מקדמית: האם לשכת עורכי הדין אכן מייצגת את כל עורכי הדין בישראל?

התשובה היא חד משמעית – לא. זה עשרות שנים שיעור ההשתתפות בבחירות ללשכת עורכי הדין עומד על פחות משליש. רוב עצום של עורכי הדין אינו משתתף בבחירות ללשכה. לדוגמה בבחירות האחרונות הצביעו פחות מתשעה עשר אלף עורכי דין לאחד משני המועמדים לראשות הלשכה – עורכי דין ציון אמיר ואבי חימי. חמישים אלף עורכי דין כלל לא הצביעו למי מהמועמדים לראשות הלשכה. לשם המחשה, אם הלשכה הייתה נבחנת כארגון עובדים, היא לא הייתה עוברת את הרף הנדרש לפי חוק הסכמים קיבוציים: השתתפות בבחירות של לפחות שליש מבעלי זכות הבחירה.

הנה כי כן, לשכת עורכי הדין נעדרת לגיטימציה לייצג את עורכי הדין בישראל. מצד אחד, החברות בלשכה נכפית על עורכי הדין. מצד שני, עורכי הדין מדירים את רגליהם ממנה. ייתכן שלפני חמישים שנים, עת היו בישראל 2,500 עורכי דין (כעורך דין אחד לכל אלף תושבים), אפשר היה לחיות עם המצב. אבל היום, כאשר ישנם 80,000 עורכי דין – בערך אחד לכל מאה תושבים – זהו מצב בלתי נסבל.

יטענו מצדדי הלשכה כי היא "מגינה על שלטון החוק" או שהיא "שומרת על הדמוקרטיה". האומנם? שלושים השנים האחרונות הוכיחו לנו, לעורכי הדין ולציבור הרחב, שהלשכה לא רק שאיננה מורמת מעם אלא ספק רב אם ראוי ללמוד ממנה דבר כלשהו. הציבור ועורכי הדין בתוכו עמדו נבוכים לנוכח התנהלות הלשכה. הלשכה הפכה ללעג ולקלס. לא לאיגוד שיש להתגאות בו. היא הפכה לנטל על עורכי הדין, על המדינה ועל הדמוקרטיה. ההתנהלות המביכה איננה תוצר של התנהגות של אדם מסוים. האשמה מוטלת על השיטה. זה מה שקורה כאשר מוסרים את הפיקוח על מקצוע עצום וחשוב ועשיר כמו עריכת דין לעורכי הדין עצמם. זה היה בלתי נמנע. החתול שומר על השמנת, אמרנו כבר.

יטענו מצדדי הלשכה שלא ראוי למסור את הפיקוח על עורכי הדין למדינה כי יש בין עורכי הדין למדינה ניגוד אינטרסים מובנה. האומנם ניגוד אינטרסים זה חריג? כל מהותם של רואי חשבון היא החלטה כמה מס ישלם האזרח למדינה. האם זה מפריע למדינה לפקח על רואי החשבון? רופאים מחווים דעתם על נכות של אזרח שתזכה אותו בכספים רבים מהמדינה. האם זה מפריע למדינה לפקח על מקצוע הרפואה? עורכי דין אינם נופלים מרואי חשבון ורופאים. הם בוודאי אינם עולים עליהם.

ומה קורה בחו"ל? נסתכל על שני המקומות החשובים ביותר מבחינת עולם המשפט הישראלי. בניו יורק הגוף המאסדר את המקצוע הוא מערכת בתי המשפט, אשר תחת חסותה מתנהלות בחינות הכניסה למקצוע והיא זו שמפעילה את ועדות האתיקה. באנגליה נערכה לפני כ-13 שנים רפורמה באסדרת המקצוע וכיום עומד בראש מערך האסדרה ה-Legal Services Board, אשר בראשו עומד פקיד שאיננו עורך דין ורוב חבריו אינם עורכי דין ("lay persons"). הכול במטרה להעדיף את טובת הציבור על פני האינטרס של הגילדה.

לסיכום, לשכת עורכי הדין בישראל אינה רק יחידה ומיוחדת ביחס לכל שאר המקצועות בישראל, אלא שהיא גם חריגה ביחס לאנגליה וניו יורק. ולא זו אף זו, הלשכה נעדרת לגיטימציה לייצג את עורכי הדין עצמם. הגיע הזמן לתקן את המצב. יש להחזיר את האסדרה של מקצוע עריכת הדין לידי המדינה ולבטל את כפיית החברות בלשכת עורכי הדין.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

    1. נאמר שגם נשיאת העליון הייתה בתמונה. לגבי ראש לשכת עוה"ד האמור – זה עורך דין? כך עורך דין נראה ומתנהג? לגנוב את מעבר הגבולות עבור צעירונת? בושה וכלימה לעורכי הדין ששרלטן כזה ייצג אותם.

      1. מ.מ. היקר
        הטענה שלי היא שאין להיתפס לאדם כזה או אחר.
        התקלה היא השיטה.
        לא העכבר גנב. החור גנב.

  1. כתבה מעניינת וחשובה, ומחבר הכתבה לא אמר מילה על השנים בהם עשתה הלשכה מאמץ רב לחסום את הכניסה למקצוע ע"י מבחנים לא מידתיים ולא סבירים שבחלקם רמת הנכשלים עמדה על מעל 80% זאת בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק, זאת בייתה התעמרות שלל ממש פגעה בקניין, בעיסוק בפרנסה ובעוד כמה דברים בדרך.

    1. הדברים נופלים על אוזנים ערלות , ככול ולא יתגבש לובי אשר יפעל לביטול חוק לשכת עורכי הדין, המצב ימשיך וידאר כמות שהוא.
      ועל כך יאמר , לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן.

  2. שלום נעמי,
    תודה על תגובתך.
    הנושא של בחינות ההסמכה הוא נושא כאוב וראוי לדיון ארוך ומעמיק.
    לכל מקצוע מאוסדר יש בחינות רישוי והקושי לעבור אותן משתנה.
    ישנן שאלות רבות בלתי פתורות בקשר לבחינות ההסמכה של עורכי הדין.
    עד כמה ללשכת עורכי הדין יש באמת השפעה עליהן? התחשובה היא שיש פער בין הקבוע בחוק ובתקנות לבין מה שקורה בפועל.
    עד כמה זה לגיטימי להשתמש בבחינות ההסמכה כמנגנון לויסות מספר עורכי הדין במדינה?
    מה המשמעות של השונות העצומה בשיעור המעבר של בוגרי מוסדות לימוד (אוניברסיטאות לעומת מכללות)?
    ועוד ועוד שאלות.

    1. ממתי האזרח הפשוט בכלל מבין מה שמתרחש?
      אם היה מבין – לא היה אזרח פשוט.

  3. אתה גם מגיב כאלמוני וגם חושב שבאופן כללי אנו בטח מבינים. אז לא. תעשה טוב אם תסביר לנו מה אתה רוצה לומר. אחרת דעתך שוקלת כקליפת השום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

וידאו לעסקים

מה חשוב לקחת בחשבון בעת צילום?