הימור מסוכן

על חשיבותם של סיכומים בכתב בין צדדים ושותפים
תמונה של עדו
עו"ד עדו שפרלינג

פסק דין ת"א (המחלקה הכלכלית, מחוזי ת"א) 46770-04-16 קווין – קשרי חוץ בע"מ נ' שמואל הירשברג (ניתן ביום 6.5.2020 על ידי כב' השופט חאלד כבוב), חושף טפח מעולם ההימורים הבין-לאומי וענף תיירות ההימורים.

ענף זה מגלגל סכומי עתק, בוחשים בו בעלי אינטרסים רבים חובקי עולם וחברות במקלטי מס על פני הגלובוס, והוא מעורר סכסוכים יצריים: מאבקי שליטה וסכסוכי שותפים.

בלב התביעה ניצבה שאלת הבעלות במניות חברה המפעילה בתי קזינו באוגנדה. הנתבע, שמואל הירשברג, שימש כמנהל החברה באוגנדה, "איש השטח", וכנציגהּ ניהל שם במשך שנים ארוכות את פעילות ההימורים של החברה.

החברה (להלן: התובעת) טענה כי הבעלות ב-60% ממניות החברה המקומית והזכאות לרווחים הנובעים מפעילות ההימורים, שייכות לה ובבעלותה, ומשיכות כספים שביצע הנתבע נעשו שלא כדין. לפיכך ביקשה צו למתן חשבונות בדבר הכספים שמשך הנתבע מהחברה המקומית.

לטענת הנתבע, התחייב בעלי התובעת עוד בשנת 2007, להעביר לבעלותו את המניות, כחלק מהתחשבנות ביניהם ובתמורה לעבודתו בניהול הפעילות באוגנדה. העברת המניות לבעלותו נעשתה בעל פה, ורק בשנת 2012 נחתם הסכם (להלן: הסכם 2012) המעגן את ההתחייבות הזו בכתב, ולפיכך זכאי היה למשוך כספים מהחברה המקומית.

להשלמת התמונה – תביעה זו היא גלגול נוסף בין הצדדים. שכן, בעבר קבע בית משפט באוגנדה, בתביעה שהגיש הנתבע, כי הוא הבעלים של המניות שבמחלוקת.

מחומר הראיות שהוגש וכן מעדויות הצדדים, התברר כי היחסים בין המעורבים בחברה התובעת התנהלו במשך שנים ללא כל תיעוד בכתב. פרקטיקת ההתנהלות בקבוצה (החברה התובעת, חברות קשורות נוספות ובעלי המניות הנמנים עימן), לרבות לעניין חלוקת מניות והעברתן, אכן נעשו, על פי רוב, ללא כל תימוכין בכתב ובאמצעות הבטחות הדדיות.

בית המשפט חזר על מושכלות יסוד שלפיהם הסכם לא חייב להיות בכתב אלא אומד דעת הצדדים, האם נוצר ביניהם מפגש רצונות, והוא שקובע. ההסכם יכול להיות גם בעל פה או בהתנהגות.

בהתאם, דחה בית המשפט את טענות התובעת כי יש לתת משקל לרישום המניות או להסיק מהיעדר רישום ותיעוד עסקת העברת המניות מסקנות פוזיטיביות לעניין זה.

בית המשפט קבע גם שהסכם 2012 שכן הועלה על הכתב מסדיר את העברת המניות לבעלותו של הנתבע, וכי הוא נותן תוקף להסכמה מוקדמת שנקבעה עוד קודם לכן. בית המשפט דחה את הפרשנות המאולצת שניסתה התובעת ליתן להסכם ולהגיד שהעברת המניות לא הייתה עבור הנתבע אלא ל"קבוצה" כולה, היינו בעלי מניות נוספים, ביניהם בעל השליטה בתובעת. למסקנה זו הגיע בית המשפט בכלל פרשנות חוזים בדבר "פרשנות כנגד המנסח", כאשר קבע כי מקורבו של בעל השליטה בתובעת הוא זה שניסח את הסכם 2012 ולכן זה יפורש כנגדו.

לסיכום: בית המשפט קבע כי הנתבע ולא התובעת הוא הבעלים של המניות שבמחלוקת משנת 2007 וממועד זה הוא, הנתבע, זכאי לזכויות הכספיות הנגזרות מכך.

באשר לטענת התובעת למשיכות כספים אסורות שנעשו לפני 2007 – ראשית, שב בית המשפט והזכיר מושכלות יסוד שלפיהם טענות למעשים חמורים כגון תרמית, מעילה וכיוצ"ב דורשות תשתית עובדתית מפורטת כאשר נטל ההוכחה בגינן מוטל על הטוען לכך.

לאחר שבחן את טענות התובעת, טען בית המשפט כי היא לא הרימה את נטל ההוכחה, וכי המשיכות שביצע הנתבע לפני שנת 2007 היו בגין פעילותו כמנהל בקבוצה, ושלא ניטלו על ידו כספים כתוצאה מהיותו בעל מניות בחברת "אודלי", אלא מתוקף תפקידו בחברה ו/או מתוקף שירותים אחרים שאותם סיפק לחברה.

סוף דבר: בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות משפט בסך 75,000 ש"ח.

מה הלקח שאנו יכולים להפיק מכאן?

סכסוכי שותפים ומאבקי שליטה בחברות, בדרך כלל מקורם במערכת יחסים מורכבת שנמשכת לאורך שנים. במערכת יחסים ארוכת טווח, טוב יעשו הצדדים אם יעלו על הכתב את ההסכמות ביניהם, בוודאי את אלה המהותיות. התנהלות כזו עלולה לחרוץ גורלות ולהכריע לטובת שותף זה או אחר, במקרה של סכסוך שותפים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. זה גם מה שהשופט הבין… שלמרות שאין הסכמים כתובים (למעט הסכם מתקופה מאוחרת יותר שגם לא אומר הרבה)
    יש התנהגות ופרקטיקה בשטח במשך שנים.

  2. לקבוע מראש בורר מוסכם דן דין יחיד שאיננו כפוף לדיני הראיות שהוא הקובע בכל אי הסכמה בין הצדדים

    1. הי דנית,
      לקבוע מראש זה אומר הסכם עם תנית בוררות. פה הצדדים לא עשו הסכם משיקולים שלהם (רק לאחר שנים כשכבר היו שינויים ערכו הסכם מעורפל ולא ברור, שכנראה גם הוא לא משקף את כל ההסכמות).
      בקיצור, עשיית הסכם היתה חוסכת הרבה זמן כסף והליכים כפולים בשתי יבשות שונות

    1. אפשר להעלות כמה השערות למה העדיפו לא להתנהל בכתב…

  3. אולי לא יכבד את החוזה
    אם תעשה עסקה עם מישהו לא ישר בטוח שלא יכבד גם את הכתוב ולחתום.

    1. נכון שחוזה אםשר להםר. מי כמוני שעוסק כל היום בתביעות וסכסוכים חוזייים יודע…
      אבל, וזה אבל גדול, תמיד עדיף חוזה כתוב. כך לפחות אתה יודע איפה אתה עומד ובבית משפט יש לך במה להיאחז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אהרון

בין בוגי לטיבי

לאור האירועים האחרונים – הייתכן דו-קיום בישראל?

צילום של אייזנברג

נורת אזהרה

הפסד העלבון בליסבון

תמונה של אבי

מגדלור של תקווה

הנאום המכונן של הגנרל הצרפתי שארל דה גול