ידעו כל עובד ועובדת

דיני עבודה עוסקים בהסדר המשפטי של העבודה ויחסי העבודה במערכת היחסים החוזית בין עובד למעביד, בהסדר היחסי לפי החוזה בין שני הצדדים וכן בהסדרת היחסים בין כלל העובדים והמעבידים ובין המדינה.

תחום דיני העבודה הוא מורכב ובעל הרחבות רבות, אך קיימת רשימה של חוקי דיני עבודה עיקריים, ובה 21 חוקים שונים. אציג כמה מהם בפירוט.

חוק העסקת בני נוער

בימינו ילדים ובני נוער השואפים לעצמאות או זקוקים לעבודה מסיבות אחרות, מחפשים עבודה. התופעה מתגברת לקראת חופש הגדול, לכן ארגונים שעוסקים בני נוער חייבים להיות מודעים לכללים ולחוקים המתאימים.

כאשר בעלי עסקים עוסקים בני נוער בגילים 15–18, הם חייבים לתת להם תפקיד קל ולא מזיק לבריאותם או להתפתחותם. גיל ההעסקה המינימלי הוא 15, אך בחופשות רשמיות מלימודים אפשר להעסיק גם מגיל 14.

אלה הכללים החלים על העסקת בני נוער: לבעלי עסקים אסור להעסיק בני נוער על חשבון שעות לימודים; חובה לקבל אישור מההורים וממשרד הכלכלה; במקרה של העסקת בני נוער שגילם נמוך מהמותר, אפשר להגיש תלונה כנגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה. קורה שבני נוער רוצים לעבוד גם לאחר חופשת הלימודים, אך אסור להעסיק אותם במהלך הלימודים בגלל חוק לימוד חובה.

חוק פיצויי פיטורין

פיצויי פיטורין הם התשלום שמגיע לעובד לאחר פיטוריו כפיצוי על אובדן מקור הכנסתו. על סמך פקודת מס הכנסה, פיצויי הפיטורים הם חלק ממענק הפרישה, שכולל תשלומים נוספים המשולמים לעובד לאחר הפסקת העבודה. זכותו של העובד לאחר התפטרותו מעבודתו כתובה בסעיף 1 לחוק: אדם שעבד שנה אחת ברציפות או שתי עונות בשתי שנים רצופות, זכאי לקבל ממעבידו פיצויי פיטורים. גובה הפיצויים נקבע בהתאם לחוק ומחושב לפי ההכנסה החודשית האחרונה של העובד וגם מוכפל בשנות הוותק שלו. לרוב חלק מפיצויי הפיטורים נכלל בקופת גמל המשמשת לביטוח פנסיוני של העובד, בכך חובה על מעביד להשלים לסכום הנדרש לפי החוק.

חוק שכר מינימום

שכר המינימום נועד כדי להבטיח לשכירים הכנסה מינימלית שתאפשר קיום בכבוד ותצמצם את הפערים בחלוקת ההכנסות במשק. במהלך חיפוש עבודה השאלה הנפוצה ביותר היא "כמה אוכל להרוויח ומה השכר המינימלי". את השכר המינימלי קובעים גורמים כלכליים שונים, ובדרך כלל איננו מרוצים ממנו, אך איננו באמת יודעים לפי מה הוא נקבע ומה משפיע עליו.

מחקרים רבים הראו לפי מה נקבע שכר מינימום, והצביעו על שני היבטים חשובים: גיל וענפי שכירים. סביר להניח שעובדת בגיל 15–18 תקבל שכר שעתי מינימלי הקבוע בחוק, בשל הוותק הנמוך ותפקידה כשכירה. לעומת זאת, עובדת בגיל 26–35 תדרוש שכר מעל המינימום בהתאם למעמדה ולתפקידה במסגרת העבודה.

כולנו היינו רוצים לעבוד פחות ולהרוויח יותר, לכן לרוב אנו רוצים שהשכר המינימלי יעלה, אולם לא כולנו מודעים להשלכות לאחר העלייה. אפשר לראות שבשנים האחרונות יש עלייה בחוסר השוויון בשכר, והסיבה היא העלאת שכר המינימום, שהשפיעה על האי שוויון ועל העוני. עלייה בשכר המינימום מקטינה את התעסוקה, וכאשר המעסיק לא יכול להתמודד עם עלויות ההעסקה הנוספות הוא נאלץ לצמצם בכמות העובדים. עם זאת, העלאת שכר מעלה את הרווח של המועסקים ובכך מקטינה את הפער בהתפלגות של מקבלי ההכנסות. העלאת שכר המינימום עלולה לפגוע בציבור ולא רק להגדיל את ההכנסה החודשית של השכירים.

חוק עבודת נשים

אנו חיים במדינה דמוקרטית ושוויונית, אך עדיין נתקלים בקשיים, דעות קדומות והפליות כלפי נשים במסגרות העבודה. לכל אחת ואחד מאיתנו יש זכות לשוויון מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר כל הפליה בין בני אדם. זהו אחד מעקרונות היסוד של שיטת המשטר הישראלית.

בשנים האחרונות התפתחה מאוד החקיקה בנוגע לעבודת נשים, במטרה לקדם שילוב של נשים בשוק העבודה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מפרט את החוקים החלים בתהליך הקבלה לעבודה, למשל אין להפלות מועמדים על פי מין או מצב משפחתי ואין לשאול שאלות לא רלוונטיות לתפקיד. אם אישה מודיעה שהיא בהיריון, למעסיק אסור לא לקבל אותה לעבודה ואסור לפטר אותה מסיבה זו. יש התקדמות בהשוואת זכויותיהן של נשים לאלה של גברים, ולכן משנה לשנה השתלבותן בשוק מתגברת וכבר קיימות דוגמאות רבות של נשים מצליחות בעולם הכלכלי המודרני.

לסיכום, החוקים האלו נועדו לשמור על זכויותינו ביחסי עובד ומעביד ולמען הסדר והנכונות בכל מסגרת עבודה שאנו נמצאים בה. אמנם, עדיין אנו רחוקים ממצב אופטימלי, אך השאיפה היא לתת לכל האוכלוסייה להתפתח בתחום הכלכלי ולהגיע לשוויון המבורך.

*

אתר האינטרנט של פרופסור זיו רייך