השמטה מצערת מכתב החשדות נגד נתניהו

כתב החשדות שפרסם היועץ המשפטי מנדנבליט נגד מר בנימין נתניהו מייחס לו עבירות בגין מרמה והפרת אמונים בהתאם לסעיף 284, ולקיחת שוחד – סעיף 290 לחוק העונשין. לדעתי היה ויש מקום להעמיד את מר נתניהו לדין גם בגין הפרה לכאורה של סעיף 280(1) לחוק העונשין, הדן בשימוש לרעה בכוח המשרה.

לטענתי, השמטה זו בכתב החשדות מצערת, שכן להבדיל מהחשדות שצוינו בכתב החשדות כנגד נתניהו, שאינם בהכרח קלים להוכחה, עבירת שימוש לרעה בכוח המשרה קלה יותר להוכחה לכאורה בנסיבות הפרשיות שנתניהו מעורב בהן. יצוין עוד כי המדובר בעבירה חמורה, שדינה מאסר מרבי של שלוש שנים, בדיוק כמרמה והפרת אמונים (סעיף 284).

וזו לשון הסעיף:

280. שימוש לרעה בכוח המשרה

עובד הציבור החייב העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

• תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של האחר.

בהתאם לפסיקה יש לפרש את סעיף 280(1) לחוק העונשין בלשון של שימוש לרעה בסמכות ובמעשה שרירותי, ובקיומם של שניים אלו – שימוש בסמכות ושרירות – טמון יסוד השחיתות. דוגמה לכך אפשר למצוא בפרשת גנות, אז התעוררה השאלה בנוגע לעבירה על סעיף 280(1) – כלפי מי? בית משפט קמא מצא לנכון לנקוט בפרשנות מצמצמת המציינת שהנושא בתפקיד ציבורי המשתמש בכוח המשרה פוגע בציבור ובאמונו. כלומר הפגיעה מתקיימת כאשר מדובר בשימוש בסמכות המופנה כלפי "חוץ" בלבד ולא כלפי פקיד בשירות הציבורי, בנימוק שהסעיף מצוי תחת הפרק שכותרתו "עבירות בשירות הציבור וכלפיו".

בערעור בפרשת גנות, הפרשנות המרחיבה שנכתבה בידי השופט גולדברג (והיא הקובעת), היא כי עסקינן לא אך בעברות כלפי אמון הציבור ברשויות המדינה, אלא גם בעברות כלפי הכפופים לנושא המשרה הציבורית העושה שימוש בכוח המשרה. פרשנות זו נובעת מכך שנושא המשרה העושה שימוש לרעה בכוחו, גורם לכך שנאמני הציבור נוהגים בדרך לא ראויה הפוגעת באמון הציבור ברשויות המדינה, ולכן יש מקום להחיל עליו נורמות פליליות מחמירות. מעבר לכך, נושא המשרה גורם לכפיפים לו לעבור על החוק, ויכולתם של הכפיפים להתנגד קטנה מאוד. כלומר בהתאם לסעיף יש דיון גם בפגיעה באמון הציבור וגם בפגיעה בעובדים הכפופים לסמכותו של נושא המשרה.

הפרקליטות והיועץ המשפטי ציינו בכתב החשדות כי נתניהו התערב בטיפולם של משרדי הממשלה שהיה מופקד עליהם בעניינים שנגעו לאנשים פרטיים שנתניהו חפץ בטובתם, כמילצ'ן ואלוביץ', וכך היה מצוי בניגוד עניינים בין מחויבויותיו האישיות למילצ'ן ולאלוביץ' לבין מחויבויותיו לציבור, וכך הפעיל נתניהו את המשרדים הממשלתיים והעובדים הכפופים למרותו בניגוד לטובת הציבור. בסעיף 237 בכתב החשדות אף מצוין פן מחמיר להתנהלותו של נתניהו הנובע ממעמדו הרם ומאופי הפעולות השלטוניות שנקט ובכך גרם לעובדי ציבור לסטות מהשורה עד כדי השחתה, כדי לקדם את מטרותיו של אלוביץ'.

עובד בארגון היררכי חשוף להתנכלויות של בעל השררה הגבוה ממנו בסולם ההיררכי, לא כל שכן כאשר מדובר בראש ממשלה, ולכן זכאי הוא להגנה מפני שרירות לב. יכולתו להתנגד לביצוע משימות שמטיל עליו בעל המשרה הרמה מוגבלת מאוד, כיוון שקידומו ואף עצם השמירה על מקום עבודתו תלויים בבעל השררה, ולכן אין מקום להציב גבולות ולצמצם את פרשנות תחולת סעיף 280(1) לחוק העונשין.

להלן אביא דוגמאות אחדות מתוך רבות המביאות לידי ביטוי את השימוש בכוח המשרה, כמצוין בכתב החשדות של היועץ המשפטי כנגד נתניהו.

בעזרת פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, בוצעו פעולות לקידום רגולציה בנוגע למיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת". פעולות אלה בוצעו בהנחיית נתניהו כדי לסייע למילצ'ן מבחינה כלכלית.

בסעיף 62 לכתב החשדות מצוין שהפגישה הרביעית והפגישה החמישית בין נתניהו למוזס הוקלטו, לבקשת נתניהו, באמצעות המכשיר הנייד של ראש סגל לשכתו ארי הרו, וזאת ללא ידיעתו של מוזס.

הועבר מסמך ודרישות בעל פה לסיקור חיובי של נתניהו ומשפחתו וסיקורים שליליים למתחרים פוליטיים באתר "וואלה". חלק מהדרישות הועבר באמצעות גורם שלישי, כמו פילבר מנכ"ל משרד התקשורת, בהתאם להנחיות נתניהו. בין פילבר לאלוביץ' התקיימו יחסים רגולטוריים של מפקח ומפוקח, ולכן לפי החשד בהנחיותיו של נתניהו יש הפרה בוטה של מרקם יחסים זה. כמו כן הועברו דרישות באמצעות יועצי תקשורת ועובדים אחרים שהועסקו בלשכתו של נתניהו. הדרישות הועברו במסרונים, בהודעות דוא"ל ובשיחות.

בסעיף 207 לכתב החשדות מצוין שנתניהו הנחה את חפץ להכניס את אלוביץ' ללשכתו מבלי שגורמים נוספים יהיו מודעים לכך – כלומר יש מודעות לאיסור המעשה, ולמרות זאת הנחה את חפץ להכניס את אלוביץ' ללשכתו.

לפי סעיף 211 לכתב החשדות, ב-17.5.2015 – לאחר הבחירות ובעת כהונתו כשר התקשורת – פיטר נתניהו את ברגר, אף שהאחרון נהג במקצועיות רבה, משום שסירב למלא את רצונותיו של אלוביץ'. בכך התנהגותו של ברגר לא תאמה את רצונותיו של נתניהו, ונתניהו מינה במקומו את פילבר, שהיה חסר כישורים מקצועיים הנדרשים לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת.

לפי סעיף 213 לכתב החשדות, נתניהו הורה לפילבר להביא לאישור את עסקת "בזק"-"יס" בהקדם עד 23.6.2015, וכן הנחה את פילבר למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי באופן המיטיב עם קבוצת בזק, כלומר עם אלוביץ', ובניגוד לטובת הציבור.

לפי סעיף 224 לכתב החשדות, פילבר פעל בהתאם להנחיות נתניהו לקידום של ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק לשביעות רצונו של אלוביץ'. התהליך קודם בחשאיות בשיתוף אנשי בזק בתהליך ותוך כדי הסתרתו מהגורמים המקצועיים במשרד התקשורת ובניגוד לדעתם המקצועית.

לפי סעיף 227 לכתב החשדות, נתניהו גער בפילבר על שאינו מפטר את אחד מהפקידים הבכירים במשרד התקשורת, אף שזה האחרון נהג במקצועיות, מכיוון שעמד בחזית המחלוקת בין משרד התקשורת לבזק בנושא המחירים ברפורמת הטלפוניה.

לדעתי מקובץ החשדות עולה כי היה ויש מקום להעמיד את נתניהו לדין בגין הפרת סעיף 280 הנ"ל.