החוקה הישראלית פוסעת לקראת השלמת כתיבתה

עקרונות היסוד הכתובים והלא-כתובים של מדינת ישראל
תמונה של שאולי
ד"ר שאולי שארף צילום: אורטל רייסמן

כבר שנים רבות שוררת בחברה הישראלית ההנחה השגויה כי למדינת ישראל אין חוקה. יש הרואים בהנחה זו את אחת הסיבות המרכזיות לאתגריה הפוליטיים של המדינה, ולשם תיקון המצב גופים שונים מציעים נוסחי חוקות, בדרך כלל כאלו המקדמים את תפיסת עולמם הפוליטית.

חוקה היא מסגרת משפטית המאגדת ומעגנת בתוכה עקרונות יסוד של המסגרת הפוליטית. עקרונות יסוד אלו מהווים כללי משחק נוקשים ועליונים בהיררכיה הנורמטיבית. יוצא אפוא כי כל מדינה הפועלת בהתאם לעקרונות יסוד היא בעצם בעלת חוקה. הגדרת החוקה אינה כוללת דרישה להעלות את הדברים על הכתב, ולכן למדינת ישראל, מיום שנוסדה, יש חוקה – הכוללת לפחות את עקרונות היסוד "יהודית ודמוקרטית" – אף על פי שלא ניסחה מסמך חוקתי רשמי.

החוקה הישראלית בתחילת דרכה לקתה בשני חסרונות מרכזיים: הראשון, עקרונות היסוד לא היו ברורים דיים. למשל מה טומן בחובו המונח "דמוקרטית" או מהו תחום הגדרתו של המונח "יהודית". החיסרון השני נגע לאופי מעמדם של עקרונות אלו, ששרר בערפל. מטבע הדברים, אי הגדרתם פגע בתוקף מעמדם. חסרונות אלו היו תוצר ישיר ל"החלטת הררי" המפורסמת משנת 1950. החלטה זו ביקשה לכונן חוקה באמצעות "פרויקט חוקי היסוד", שלפיו החוקה תיכתב בתהליך מושכל שיכלול ניסוח פרקים חוקתיים ואיגודם לחוקה רשמית כתובה. כאן ראוי להדגיש: ההצעה ביקשה "לכתוב" את החוקה, ובאמצעות כך לתחום את גבולות הגדרתם של עקרונות היסוד, ולא להגדיר עקרונות יסוד חדשים.

רבים ביקרו את "החלטת הררי" בתור בכייה לדורות על החמצת הרגע לכינון חוקה. אולם לעניות דעתי, הצעתו של הררי משתלבת כראוי עם הלך הרוח הישראלי. יש שיכנו זאת דחיינות ורישול, אני נוטה לכנות זאת בגרות ובשלות. בכל אופן, אין בהחלטה זו כדי לפגום בעובדה כי מדינת ישראל פעלה כבר מימיה הראשונים במסגרת עקרונות יסוד ידועים – אלא שכאמור לא הוקצו המשאבים הפוליטיים כדי לתחום את הגדרתם ולעמוד על אופי מעמדם.

הפן המוסדי זכה לטיפול ראשוני. משנת 1958, בחקיקת חוק יסוד הכנסת, ועד שנת 1988, בחקיקת חוק מבקר המדינה, נחקקו פרקי החוקה העוסקים בבניינה ומשטרה של המדינה, כגון חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד השפיטה, חוק יסוד הצבא. בשנת 1992, ארבעים וארבע שנים לאחר קום המדינה, נחקקו שני חוקי יסוד שהיוו את הפן המהותי-אוניברסלי: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. חקיקתם לוותה במעורבות שיפוטית רחבה שבמסגרתה הוגדר גם מעמדם של כל חוקי היסוד כבעלי עליונות מובהקת על שאר דברי החקיקה. לימים כונה מהלך זה "המהפכה החוקתית".

חוסר האמון שליווה את המעורבות השיפוטית והמאבקים הפוליטיים שהתגלעו בעקבות המהפכה החוקתית הובילו להפסקה קלה בניסוח פרקים חדשים בחוקה הישראלית. כעבור עשרים ושתיים שנים, בשנת 2014, נחקק חוק יסוד משאל עם, המסדיר את מעורבותו הפוליטית של הציבור בהחלטה הנוגעת לוויתור על ריבונות ישראלית. חוק יסוד זה אמנם נוגע לפן המוסדי, אולם הוא מאפיין את הבגרות בציבוריות הישראלית, ולפיו עומדת לציבור האפשרות ליטול לעצמו את הסמכות הפוליטית הבסיסית בדמוקרטיה – קבלת החלטות בסוגיות פוליטיות קשות באופן ישיר, ללא מתווכים.

בחודשים האחרונים עשתה מדינת ישראל צעד נוסף ומשמעותי להשלמת כתיבת החוקה הישראלית. חוק יסוד הלאום הוא פרק חוקתי העוסק בפן המהותי הפרטיקולרי. ישראל מצטרפת לרוב מדינות העולם המעגנות בחוקה את רכיבי הזהות הלאומית שלהן. כך למשל, עניין השפה מעוגן ביותר מ-170 חוקות; עניין הדגל מעוגן ב-136 חוקות; עניין ההמנון מעוגן ב-120 חוקות. אולם נחיצותו של חוק יסוד הלאום אינו נובע רק מכך. בהעדר חוק יסוד המקנה מעמד חוקתי לערכיה של ישראל כמדינה יהודית ולמרכיבי הזהות הלאומית שלה, בדומה למעמד שזכו לו הערכים הדמוקרטיים וערכי זכויות אדם, מדינת ישראל התבססה על מערכת ערכים חוקתית לא סימטרית.

לדעתי, להשלמת כתיבת החוקה הישראלית נדרש צעד אחד נוסף בדמות חקיקת חוק יסוד החקיקה. החוקה זקוקה לפרק נוסף אשר יסדיר את הפן הפרוצדורלי. זהו בעצם הפרק המעשי המגדיר את אופן קבלת החוקים על ידי הכנסת, המסדיר את ההייררכיה של דברי החקיקה השונים (חוקי יסוד, חקיקה ראשית וחקיקת משנה) ותוחם את סמכות בית המשפט בפסילתם. לאחר חקיקתו אפשר יהיה לחגוג את השלמת כתיבתה של החוקה הישראלית.

כמובן השלמת כתיבת החוקה, כמו תהליך הכתיבה עצמו, אינה סותמת את הגולל על שינויים חוקתיים. צפוי כי המחלוקות הפוליטיות בנושאים מסוימים אף יגברו. אולם בעיניי, אדרבא, כל עוד כללי המשחק ברורים והצדדים לא שוברים את הכללים – טבעי וראוי שכך יהיה במסגרת פוליטית חפצת חיים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. תרשה לי לתקן אותך – כתבת ש"הגדרת חוקה אינה דורשת להעלות דברים על הכתב" – טעות חמורה. כתבת ש"החלטת הררי כונתה בכייה לדורות". לא נכון. הצעת ח"כ יזהר הררי מהמפלגה הפרוגרסיבית הצילה למעשה את חברי הכנסת מעימות בלתי מתפשר הרה סכנה.
    מאפייני חוקה (על פי מדע המדינה) הם –
    עליונות חוקית, נוקשות, תוכן כתוב בברור, סגנון חד ובלתי הפיך, הסכמה ציבורית רחבה ומתווה ברור לביצוע תיקונים.
    כל אלה לא הקיימים בישראל. לכן אין בישראל חוקה ועדיין רחוקה הדרך להשלמתה.

    1. יצחק היקר, נקודת המוצא שלך בהגדרת חוקה היא שגויה – ולכן אתה טוען שאני טועה. חוקה אינה מסמך כתוב אלא עקרונות יסוד שלפיה המדינה מתנהלת ולכן אין מדינה שאין לה חוקה – שאם לא כן, אין משמעות להיותה מדינה. אפילו לחבורת שודדים יש חוקה (עקרונות יסוד).
      לגבי הצעת הררי – זו הצעה נהדרת. כתבתי שהיא כונתה (ויש כאלו שעדיין מכנים אותה ככזאת) ומיד ציינתי שהיא ראויה.
      כל שאר מאפייני החוקה שציינת יכולים להיות קיימים גם בלי שהם כתובים – ובמדינת ישראל, כיום, הם אפילו כתובים ודי ברורים בחוקי היסוד השונים.

      1. על מנת להסביר מהי חוקה אשאלך שאלה: האם לבריטניה הגדולה יש חוקה? אם כן – מהי. אם לא – על פי איזה קודקס מתנהלת הממלכה והתנהלה האימפריה?
        (אגב – נקודת המוצא אינה שלי. אין לי בכלל נקודת מוצא בעניין הגדרת חוקה).

  2. לא נכון יותר ורישמי יותר שהחוקה תהיה כתובה? גם אם היא עדיין לא הסתיימה, יש לה קווים כלליים ברורים, וגם לאורך השנים כבר ראינו כיצד נחקקים חוקי היסוד,

    הרי כבר אנחנו יודעים לפחות לפי טענתך מה החוקה לא כולל החלק שהמלצת לכתוב ולהוסיף בחוקה

    מדוע לא קם מישהו שינסח את הכל על הכתב ויגיד זוהי תחילתה של החוקה.

    דברים שבכתב יש בהם יותר תוקף.

  3. מעניין. אבל גם אם מחברים את כל הדברים הללו לחוקה צריך וועדה רצינית שתבחן את האינטגרציה.

    1. אתה צודק בהחלט. אין לישראל חוקה ולמרות מה שד"ר שארף כותב גם לא תהיה לה בעתיד הנראה לעין. לא רק שאין מסמך כתוב אלא גם אין מערך הסכמות נורמטיבי בלתי כתוב לעניין זה.
      מספר סוגיות כחומר למחשבה – לישראל אין גבולות מוכרים. בין הירדן לים קיימות 5 טריטוריות שבהן קיימת מערכת חוקים שונה. כרבע מתושבי המדינה מתנגדים להיותה מדינה יהודית. קיימת מחלוקת אדירה בין דתיים וחילונים בענייני אישות משפחה ותרבות. בערך מחצית מתושבי המדינה לא משרתים בצבא. ועוד משהוא שמיוחד לישראל – אין מדינה בעולם כמו ישראל שכנגדה מופעלים תהליכי אפרטהייד עד כדי שאיפה להשמדתה (אחמדינג'אד והאייטולות למשל למשל). וזה רק מעט מתוך המרובה.

  4. ובכל מררה נדמה לי שטוב שחוקה מתהווה ולא נוצרת בבת אחת באופן כפוי ומלאכותי.

  5. ד"ר שאולי היקר,
    מדוייק כמו תמיד.

    נ.ב

    לעניות דעתי, כינון החוקה בסדר הזה הוא הדבר הטוב ביותר שיכול היה להיות למדינת ישראל.

    נדבך ועוד נדבך עם קשיים ומעמורות בדרך, רק מחזקים אותה.

    כינון חוקה בצורה מלאכותית שנערכת בפתע פתאום – איננה משרתת את התושבים / המדינה, ואיננה מכבדת את עצמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?