משפט חוזר לרומן זדורוב

דיון בעילות הקבועות בחוק לקיומו של משפט חוזר
תמונה של זדורוב
רומן זדורוב צילום: Joseph Zernik he.wikipedia.org

המאמר נכתב במשותף עם איל גרונר

לפני ימים אחדים פורסם כי המשטרה השלימה את חקירת הרצח של תאיר ראדה ז"ל (להלן: "המנוחה") ומצאה כי אין ראיות מדעיות שקושרות את א"ק לזירת הרצח. כזכור, א"ק היא צעירה שבן זוגה לשעבר טען כי סיפרה לו שהיא זאת שרצחה את המנוחה. עוד פורסם כי בכוונת סנגוריו של זדורוב, שהורשע ברצח המנוחה, להגיש בקשה למשפט חוזר.

העילות להחלטה לקיים משפט חוזר קבועות בסעיף 31 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. באופן כללי יצוין כי השיקולים באשר להחלטה לקיים משפט חוזר מאזנים בין החובה לנסות לאתר ולתקן טעות שנפלה בהרשעה ובכך למנוע מצב שבו אדם חף יורשע וייענש, לבין עקרון סופיות הדיון שלפיו קיים אינטרס ציבורי שהליך פלילי יבוא לידי סיום.

משפט חוזר אינו בגדר ערעור בשני מובנים. הראשון, משום שהוא אינו מהווה ביקורת שיפוטית על החלטה שיפוטית, אלא ניהול מחדש של הליך. והשני, מבחינת העילות לקיומו. אין די בכך שמבחינה סובייקטיבית הנידון סבור שבית המשפט שגה על מנת להקנות לו זכות למשפט חוזר, אלא על הנידון להראות קיומה של תשתית אובייקטיבית לכאורית שמקימה את העילה למשפט חוזר.

העילות הקבועות בחוק לקיומו של משפט חוזר הן כדלהלן:

(1)"בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.

(2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.

(3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה.

4) נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין".

 

לעניין סעיף (3) עד כה לא הורשע אדם אחר ברצח המנוחה. אם זה יהיה המצב גם בעתיד ואם לעניין סעיף (1) וסעיף (2) לא ניתן יהיה להראות שראיה יסודה בשקר או בזיוף באופן שיש בכך לשנות את ההרשעה ולא תוצגנה ראיות חדשות שיש בהן לשנות את ההרשעה, אז גם סעיפים אלה לא יועילו לזדורוב. יודגש: טיעון שלפיו הכרעת הרוב שגתה בטיעוניה לביסוס ההרשעה, ואין זה משנה עד כמה סבורים כי נימוקי הכרעת הרוב היו מופרכים ובלתי הגיוניים, סעיפים (1) ו-(2) לא יועילו לכך, היות וטיעונים שסבורים שהם מופרכים אינם בגדר ראיות חדשות או ראיות מזויפות.

עוד יודגש כי ראיות בנוגע לא"ק אף הן לא יועילו היות ואלה אינן ראיות חדשות, אלא נמצאו כבר בהליך שהתקיים ובית המשפט התייחס אליהן לגופן והחליט לא לכלול אותן בחומר הראיות.

נותרנו אפוא עם סעיף (4) כעילה היחידה העשויה להביא להחלטה על קיום משפט חוזר בעניינו של זדורוב. סעיף זה עשוי להוות בסיס להחלטה למשפט חוזר אף על פי שלא חל שינוי בחומר הראיות ולא הורשע אדם נוסף.

לכאורה, על פי פרשנות הפסיקה לסעיף זה קשה להצדיק משפט חוזר היות והפסיקה פירשה את הסעיף כחל במצבים של פגם דיוני חמור, וקשה להצביע על פגם כזה שהרשעתו של זדורוב הייתה נעוצה בו.

אולם, אנו סבורים כי מן הראוי לפרש את הסעיף באופן שמאפשר לקיים משפטים חוזרים שלא אך בשל פגם דיוני חמור, אלא גם בשל הרשעה על בסיס מחלוקת סבירה מקום שבו מתקיימים התנאים המצטברים הללו:

  1. התזה המזכה לא נשללה מכל וכל על ידי בית המשפט ולפחות שופטי המיעוט ראו בה סבירה ועשויה להתיישב עם ניתוח חומר הראיות.
  2. לתזה המזכה קיימת תמיכה ציבורית רחבה, הן של משפטנים והן של חלקים נרחבים בציבור קוראי פסק הדין מקום שבו ההרשעה מבוססת על שיקולי שכל ישר וניסיון חיים הנגישים לציבור בכללותו לא רק ציבור המשפטנים.
  3. קיים סיכון לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט בשל תפיסת הציבור כי אפשר בהחלט שאדם חף הורשע ומרצה עונש חמור.

אם מתקיימים תנאים אלה ממילא ברור כי הסיכון לטעות קורלטיבי עם רמת הפגיעה באמון הציבור, ולכן מתקיים אותו "חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין" שהוא עילה למשפט חוזר לפי סעיף (4) הנ"ל.

הרשעת זדורוב שייכת לסוג ההרשעות שבהן התזה המרשיעה אינה מתבססת על יתרון מקצועי ברור, יתרון במומחיות משפטית בכלל, או יתרון במומחיות בדיני הראיות, או בניתוחים של חומר ראיות בפרט. המחלוקת בפרשה זו היא מחלוקת שיסודה בהבנה שונה של השכל הישר. בני אדם, לרבות שופטים, שונים זה מזה באופן שבו הם מפעילים את השכל הישר שלהם על חומר ראיות נתון. יש להם תפישות שונות של שכל ישר, ניסיון חיים שונה כך שלא ניתן לומר כי צד אחד נהנה מיתרון ברור. מדובר בסוגיה שאנשים סבירים יכולים להיות חלוקים לגביה.

ג'ון רולס כינה מצב זה בשם "מעמסות השיפוט". מעמסות השיפוט הן מכשולים קוגניטיביים שמסבירים את עובדת הפלורליזם האמפירי ואת העובדה שכל הצדדים למחלוקת הם כולם אנשים סבירים. המכשולים האלה מסבירים כיצד מחלוקת סבירה היא מן האפשר, ומדוע כאשר נותנים לבני אדם, שכולם סבירים מבחינה תבונית, לנתח חומר ראיות, המסקנה שהם מגיעים אליה אינה זהה.

רולס טען כי מעמסות השיפוט נגרמות, בין השאר, בשל כך שהראיות עשויות להיות מנוגדות ומורכבות ולכן קשות לאומדן ולהערכה. גם אם תהיה הסכמה על סוגי השיקולים, שכולם רלוונטיים עדיין תיתכן מחלוקת על המשקל שיש להעניק לכל מרכיב רלוונטי. ניסיון החיים של אינדיבידואלים שונים נבדל זה מזה בשל חלוקות העבודה הרבות, בשל החשיפה השונה לגירויים סביבתיים שונים ולכן המסקנה של בני אדם שונים אינה זהה.

כאשר נותנים למומחים שונים להעריך את אותו חומר ראיות והם מגיעים למסקנה שונה, הרי שבהגדרה נפגעת המהימנות של המתודה השיפוטית בהערכת חומר הראיות. המונח "מהימנות" על פי הגדרתו הוא מבחן יציבות המתודה. שאלת המהימנות היא האם כאשר ניתן למשפטן א' לבחון את חומר הראיות ולמשפטן ב' לבחון אותו – יגיעו שניהם לאותה מסקנה? מהימנות גבוהה למתודה פירושה ששימוש חוזר במתודה על ידי חוקרים שונים מייצר אותה תוצאה ואותה מסקנה. מסקנות שונות פוגעות במהימנות המתודה.

כאשר משפטנים שונים מגיעים למסקנה שונה, כפי שקרה בעניין זדורוב, וכאשר בני אדם רבים בעלי שכל ישר שבשיטות משפט אחרות יכלו לשמש כמושבעים מגיעים אף הם לתוצאה שונה, הרי שהמתודה סובלת מפגם במהימנות.

עוד נוסיף, כי העובדה שאין בישראל שיטת משפט של הכרעת דין בידי חבר מושבעים, גורמת לכך שהחלטות אינן מתקבלות פה אחד ואין חובת קונצנזוס כתנאי להרשעה.

לכן, דווקא בשיטה של שפיטה מקצועית קיימת חשיבות מיוחדת לפצות על היעדר הקונצנזוס וזאת בין היתר בהרחבת העילות למשפט חוזר.

שתי הסוגיות העיקריות המחזקות את התזה המזכה בפרשת זדורוב הן סוגיית עקבות הנעליים הזרות וסוגיית כלי הרצח – הסכין המשוננת. האם השכל הישר מאפשר לקבוע כי אדם זר נכנס לתא השירותים הקטן והצפוף מבלי שמישהו הבחין בו, אף על פי שהיו נוכחים בזירה? האם השכל הישר מאפשר לקבוע כי אף על פי שהמנוחה נרצחה בסכין משוננת כל הסכינים של זדורוב שנמצאו היו בעלות להב ישר? האם מוצדק להניח שזדורוב היה עד כדי כך מתוחכם על מנת להשמיד את הסכינים המשוננות שברשותו? התשובות לשאלות אלה אינן תלויות במומחיות מקצועית קל וחומר במומחיות משפטית. אלה שאלות שבני אדם סבירים יכולים להיות חלוקים לגביהן בשל תפישות שונות של שכל ישר.

נוכח מצב זה אנו סבורים כי מן הראוי לפרש את סעיף 31(א)(4) כך שירחיב את הביטוי "חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין" גם למצב של מחלוקת סבירה על פי השכל הישר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

    1. נכון, אבל כשמדובר בהרשעה פלילית חל עיקרון ההגנה על חפים מפני הרשעות שווא מה שלא חל בסעיפי חקיקה כגון סעיף ד. במשפט פלילי הקצאת סיכוני המשגה בין זיכוי שגוי להרשעה שגויה אינה שווה אלא עיקר הסיכון הוא על המאשימה, המדינה ולא על הנאשם. לכן, יש משמעות אחרת לספקות כאשר עסקינן בהרשעה.

  1. גם סעיף 2 מתאים היטב.
    יש כיום אפשרות להציג הוכחות מוחלטות שכל הראיות שאותן בחן בית המשפט, הן ראיות בדויות.

    הבעיה היחידה נעוצה בעובדה שהשופט שיבחן את הבקשה למשפט חוזר, "רשאי" להמליץ על משפט חוזר.

  2. והכל כפוף לחוק. אז מה הבעיה שכולם כל כך רוצים דוקא במקרה הזה עוד ועוד ועוד ערעורים בפנים.

  3. ברשותי מידע המתאים גם לסעיפים 1 ו4 2 שלא אוזכר מעולם ולא טענת הרשעת הרב ונראה לי העולה ממנה הוא שבית המשפט עצמו שיבש הליכי משפט על פי פרוטוקל שפורסם בעצמו ניתן להוכיח את זה בקלות גם היום אחרי כ 11 שנה

  4. כולי תקווה, שהרוצח הנבל הזה ישוחרר. רק אז יבינו, אולי, כל "שוחרי הצדק" ובפרט אימה של תאיר ז"ל, שהצליחו להוציא לחופשי רוצח שפל ונבל, שרצח ושחט את תאיר ז"ל בדם קר.
    ואז, כבר יהיה מאוחר מדי להתחרט על כל השטויות שעשו במשך 11 שנים.

    1. ולעניין, אם אין לך חשש שהרוצח ישוחרר, תצטרף ותתמוך בבקשה למשפט חוזר.

  5. יש מנגנון שקובע מה עושים בכל שלב יש מי שקובע על פי החוק
    כל צד ממילא עושה כל מה שיש בידו
    בואו נראה מה יהיה

    1. אם יש חוק שמחייב למה לא פועלים על פיו למה הפרקליטות עושקת בזה כשהיא אינה מוסמכת לכך על פי החוק

  6. מזוויות ראיה שונות מעלים סימני שאלה בנושא זדורוב, אומרת דרשני.

  7. נשמע הגיוני. אסור שפסק דין כזה יהיה בצל של ספקות. ורבים וחכמים חושבים כך.

  8. הבקר ראיתי הכתבה בטלויזיה של מנהל החקירות בשב"כ וגם הוא חושב בבטחון שזדורוב איננו הרוצח
    אתם אולי בכל זאת צודקים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך