ב-26.12.17, כשבועיים לאחר מבחן לשכת עורכי הדין במתכונתו החדשה, התבשרנו כי 66% מהנבחנים נכשלו במבחן. תוצאה זו, על פי הפרסומים, מהווה את סך הנכשלים הגבוה ביותר עד כה, והמשך ברור ומובהק של המגמה של לשכת עורכי הדין לצמצם ולסנן את המבקשים להיכנס בשעריה.
בימים האחרונים, ובפרט לאחר פרסום תוצאות מבחני הלשכה ושיעור העוברים הנמוך, פנו אליי סטודנטים/מתמחים רבים ושאלוני כיצד ניתן להתמודד עם החומר הרב שיש ללמוד ולעבור את מבחני הלשכה. חשבתי רבות ועמוקות, אולם התקשיתי לענות להם מהסיבות שלהלן:
- ראשית יש להבין מהו היקף החומר הנדרש, לשכת עורכי הדין פרסמה רשימת קובצי חקיקה המונים מעל 200 חוקים וביניהם חוקים אזוטריים ביותר כדוגמת חוק בתי דין רבניים, חוק המחשבים, חוק הנכים, חוק חסינות מדינות זרות, חוק להגנת רכוש מופקד, חוק נכסי נפקדים, חוק אימוץ ילדים ועוד.
- חלק מקובצי החקיקה אומנם מכילים מספר מועט של עמודים, אך בחלקם הלא מבוטל הם מכילים מאות עמודים ובהם סדרי דין ספציפיים, דינים דיוניים ומהותיים רבים, כדוגמת חוק החברות.
- למותר לציין בנקודה זו שהיקף סך כל החוקים שאותם דרשה לשכת עורכי הדין כהכנה למבחן הינו כ-5000 עמודים ומספר סעיפים בלתי נתפס, ואילו רק כאחוז בודד אחד בלבד, אולי אף פחות מכך, באמת מצא מקומו במבחני הלשכה הנוכחיים.
- פסיקה – לשכת עורכי הדין מעולם לא הגדירה ותחמה את כמות הפסיקה הנדרשת למבחני הלשכה וכך יוצא שעל כל נבחן לדעת בעצם את כל פסיקתה של מדינת ישראל לדורותיה, למותר לציין כי רק את ההלכות החדשות שיצאו תחת בית המשפט המחוזי והעליון (הלכות מחייבות) במהלך שלושת החודשים האחרונים לא ניתן באמת ללמוד, שכן אלו יכולות להסתכם במאות, ובפועל פסיקה ספציפית יכולה להיות הפוכה לדבר חקיקה זה או אחר.
- שינון – כל נבחן נדרש לשנן את כל סדרי הדין הפרטניים ברמת שינון גבוהה, שכן אי-ידיעה של אותם עשרות ומאות של חריגים בנושאי סמכויות בתי משפט, ערכאות, מותבים, ראיות, מעצרים, וכו' עלולה להיות מכריעה לעניין הצלחה או כישלון.
- בעת המבחן קיים סד זמן בלתי סביר, שבו נדרשים הנבחנים לענות על שאלות של מעל 250 מילים, תוך כדי פנייה לקובץ חקיקה של מעל 120 עמודים בפרק זמן של 3 דקות בלבד.
- הפרדת המבחנים לחצי דיוני וחצי מהותי, מייצרת שני מבחנים שונים אשר לא מורידים האחד מחומר הלימוד הנדרש של השני.
לאור האמור לעיל, ברור כי הכנה רצינית שתבטיח הצלחה במבחני השלכה, הינה כמעט בלתי אפשרית, ולא ניתן באמת להגדיר מהי ההכנה הנכונה, שכן היקף החומר בעצמו לא מוגדר. משכך, ולאחר שלא מצאתי תשובות אמיתיות או המלצות לסטודנטים שפנו אליי וגם לאלה שזקוקים להמלצות אף שלא פנו אליי, החלטתי שאפנה את המלצותיי לשרת המשפטים וללשכת עורכי הדין.
ואלו הן המלצותיי:
- 210 קובצי חקיקה ובהם אין-ספור סדרי דין ודינים דיוניים ומהותיים אינם באמת היקף חומר שאותו ניתן ללמוד. העובדה כי בסופו של יום פחות מאחוז בודד אחד מאותו היקף חומר באמת נכנס למבחן הינה התנהלות בריונית ותו לא.
- אי-תחימת המסגרת הפסיקתית שאותה יש ללמוד למבחן הלשכה הינה התנהלות מונופוליסטית, לא מידתית ולא ראויה ויש מקום לשנותה לאלתר.
- הניפוי האמיתי יהיה במהלך הפרקטיקה בלבד, שם עורכי הדין הטובים והמתאימים יצליחו ויתקדמו והפחות טובים ימצאו עצמם כעורכי דין פקידים בלבד.
- ראוי לשאול שאלות שאינן בפינות הצדדיות של החומר.
- גם מבחן קצר יותר בזמן ובכמות שאלות יכול לבחון ידע, בקיאות ולהשיג את המטרה.
23 תגובות
תודה לדוקטור דדון. אולי תהיי מנהיגת המחאה של הסטודנטים והמתמחים
את טובלת ושרץ בידך. אם 2 מכל 3 נכשלו בבחינת הלשכה הרי שמהמכללות 3 מתוך 4 או אף 4 מתך 5 נכשלו ולא יהיו עורכי דין. אתם מרמים את הסטודנטים שלכם ומוכרים להם אשליות. מצאתם פטנט נהדר לסחוט כסף מבני המעמדות שרוצים לשדרג את עצמם ולהיות עורכי דין. יש לאסור זאת בחוק כדי להגן על החברה א. מפני שוד כספה וב. מפני עורכי דין דפ"רים. כמו כן את המיון יש לעשות לפני הקבלה ללימודים כמו ברפואה או בהנדסה.
חביבי
אם חשבת שמעבר במבחן הלשכה קובע אם תהיה עו"ד טוב או לא, אז כנראה שאתה לא מכיר את המקצוע. מכללות פותחות האפשרות גם לאלו הפצועים, הנכים המוגבלים והבורים להשיג השכלה למרות שאינם מתאימים לנשום את אויר הפסגות, אבק הכוכבים, ימין לכיסא הכבוד והזוהר הצפוני שנקרא – אוניברסיטה.
בוף סוף מרימים קול ומחליטים לעשות משהו חוץ מלהתבכיין
משהו אולי מתחיל להשתנות.
מסכימה עם כל מילה!!!
כמו שבכעבר מישהו קבע את היקף החומר הנלמד לבחינה על צוות חדש להכין היקף אחר נורמלי יותר ולקבוע שתי החלטות. האחת, שהחומר לבחינה חייב להיות מידתי ומוגדר בכל תחום (20% פלילי, 30% אזרחי, 10% סדר הדין וכן הלאה. השניה, שכל שלוש שנים תבוצע בחינה כדי לבדוק את התכנים והמינונים. כאשר המוטו חייב להיות חייב להיות איך אנחנו מכשירים עו"ד טוב.
כל הכבוד נעמי הנלחמת באומץ רב לעשות צדק בנושא כן ירבו אנשים כמוך בברכה
זה היה יכול לתת לנו אינדיקציה מעניינת
אולי קשים אולי קלים. הארגון קובע. מה הבעיה?
מסכים מאוד, הניפוי צריך להיות במהלך הפרקטיקה ולא ע"י מבחן שבא מראש לנפות.
רעיון נכון וניתן לבצעו במציאות בקלות.
מסכימה עם כל מילה, הסינון והרגולציה צריכים להתחיל הרבה קודם ולא בנקודת הסיום, עוגמת הנפש וזלזול בזמן היקר והמשאבים של הנבחנים לא מתקבל על הדעת
כאילו לא רואים ולא שומעים ולא יודעים
הדברים שכתבת כל כך נכונים וצודקים, ומגיעים בדיוק בזמן כדי לחזק את עמדת המתמחים והסטודנטים למשפטים שנתקלים כעת במחסום שכמעט בלתי אפשרי לעבור אותו, והכל נעשה בכזאת בריונות ועליונות.. ישר כח על הרתמות לעזרת הציבור שנפגע מהתנהלות הלשכה, במאמר זה ובמאמרים קודמים שכתבת בנושא. צריך להעלות את הנושא לשיח היומי ולא להרפות עד לשינוי המיוחל, הרפורמות שהוצעו במאמרך יכולים בהחלט לתת מענה הגיוני לצורך בניפוי, ואני מאמינה שהניפוי האמיתי הוא בשוק העבודה. מי שלא טוב פשוט לא נשאר שם..
"עזבו את השיכור – הוא ייפול לבד"
נשמע הזוי אבל ראוי שיהיה נציג אחד שיביא את נקודת המבט שלהם
ל הסטודנטים המסכנים ברגע שסוף סוף עוברים הבחינה עוברים לצד השני ולא רוצים הקלה בבחינות כדי שלא יהיו להם הרבה מתחרים
לא הצפה של עורכי דין ולא סתימת הסיכויים
את צריכה להוביל את השינוי
אני חוששת שההפגנות לא מספיק אפקטיביות
להחליף בבחירות את הנציגים בלשכה. גילדה סגורה שנעשים בה דברים בגלל שיקולים פוליטיים ואינטרסים אישיים בטח שבטווח הרחוק איננה טובה לעורכי הדין בארץ
משהו ישתנה?