צדקה או לא צדקה

החלטתה של השופטת מרים נאור
דו כיווני
תמונה: RRZEicons commons.wikimedia.org

בשבוע שעבר התקיים טקס היובל החגיגי להתיישבות ביהודה ושומרון. השופטת מרים נאור החליטה לא להשתתף בטקס. לדעתי צדקה השופטת בהחלטתה זו, אבל טעתה כשהחילה את החלטתה על כל השופטים ברשות השופטת. הביקורת של נציגי הימין כנגד החלטתה היא כמובן לגיטימית – שהרי טקס יובל חגיגי להתיישבות ביו"ש מבטא עמדה פוליטית מרכזית של הימין, וכשראש הרשות השופטת מחרימה אותו, היא מאתגרת את תפיסת עולמם. אבל כאמור זו זכותה שלא להשתתף בטקס מסוג כזה. יותר מכך, זכותה שלא להשתתף באף טקס שאינו עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמה האישית.

הטענה כי מדובר בטקס ממלכתי ולכן חובה עליה להשתתף בו אינה משכנעת, משום שאם כן, מדוע לא השתתפו בטקס יו"ר האופוזיציה או מי ממנהיגי השמאל הבולטים? בדומה לכך, האם ישנה דרישה מחברי "הרשימה המשותפת" להשתתף בטקס יום העצמאות בהר הרצל? בוודאי שלא. כל בר-דעת מבין שתפקיד הפוליטיקאי הוא לבטא את עמדת הציבור שבחר בו ובהתאם לכך הוא פועל במרחב הפוליטי.

כאן עומדת נקודת המוצא של הטענה שבראשית המאמר – שצדקה השופטת נאור בהחלטתה – ועד כמה שהדבר יישמע מוזר לאוזניים ישראליות: השופטת נאור, ככל שופט אחר בבית המשפט, היא פוליטיקאית. כאשר בית המשפט עוסק בסוגיות פוליטיות ומכריע בעניינים "שנויים במחלוקת" הוא נדרש לבטא את עמדתו הפוליטית בפסיקותיו. אדם אשר יטען כי פסיקותיו של בית המשפט העליון הן אובייקטיביות ופורמליות הנצמדות ללשון החוק – יבוזו לו. ברור כי יש קשר הדוק בין השקפת עולמו האישית של השופט לבין הכרעותיו. אומנם, נכון כי ישנם ערכים שאין עליהם מחלוקת באשר לחשיבותם העליונה, אבל בחברה פלורליסטית ספק אם אפשר להגיע לכלל הסכמה מלאה בקביעתם, וכאשר מגדיל בית המשפט באופן דרמטי את מידת מעורבותו בעניינים פוליטיים שנויים במחלוקת הוא מתעצב כרשות שלטונית פוליטית לכל דבר ועניין.

ולכן, צדקה השופטת נאור כשביקשה שלא להשתתף בטקס, ובהתאמה, טעתה כשהחילה את עמדתה האישית על כל חברי הרשות השופטת. ככל שמדובר בעניין הנטוע בתפיסת עולם אישית, ההחלטה נשארת בידיו של הפרט, ולטענת הממלכתיות אין מקום – כי כאמור, כל פוליטיקאי יעשה כצו מצפונו (או צו מצפון בוחריו).

הבעיה מתחילה בניסיון למתג את בית המשפט כמוסד ניטרלי ואובייקטיבי. זו תפיסה שגויה המובילה לפגיעה באמון הציבור ברשות השופטת. אילו השופטים היו שקופים בעמדותיהם הפוליטיות מלכתחילה, לא הייתה עולה זעקה כנגד אי-השתתפותם בטקס וחשש לפגיעה באמון הציבור. הניסיון להציג את הוועדה לבחירת שופטים כמנגנון א-פוליטי, ואת הרשות השופטת כסולדת מפוליטיזציה של מערכת המשפט – זו הטעות, בה"א הידיעה. ברור לכול כי בית המשפט הוא מוסד פוליטי וככזה צריך להתייחס אליו.

הביקורת כי השופטים לא נבחרים באופן דמוקרטי נכונה מאוד ויש לתת עליה את הדעת, אבל שינוי מנגנון בחירת השופטים לא ייעשה ביום אחד. לכן, לדעתי, בינתיים יש לקדם דרישה כי במסגרת תהליך מינוי השופטים על המועמדים לשפיטה להצהיר מהי עמדתם הפוליטית – בכל עניין וסוגיה המפלגים את הציבור, בדיוק כפי שעושים הפוליטיקאים לקראת הבחירות, וכפי שעושים, למשל, השופטים בארצות הברית. אם בסופו של יום השופטים נדרשים להכריע בסוגיות פוליטיות (גם כאלו הקשורות לתפיסות כלכליות, חברתיות, מעמדיות), ואין מנוס מלהכריע בהן לפי תפיסה ערכית סובייקטיבית, הרי שמן הראוי, שידע הציבור מי הם שופטיו ומהן עמדותיהם הפוליטיות. בהפוך על הפוך, דווקא כך יגדל אמון הציבור בבית המשפט, או לכל הפחות לא יזדעזע הציבור כאשר פסיקות בית המשפט והתנהלותו במרחב הציבורי לא תואמות את עמדותיו הפוליטיות.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. שופט עליון שכן הגיע לטקס כ"אדם פרטי" למרות קביעת הנשיאה? זאת לא עמדה פוליטית של שופט?

    1. ברור שזו עמדה פוליטית של שופט, וכאמור זכותו להגיע – גם לא כאדם פרטי. השופטים הם פוליטיקאים ושיכלכלו את דרכיהם כפי השקפת עולמם. זה מה שטענתי בטור.

  2. שופטים לא מחוקקים
    הם צריכיםלשפוט בלבד
    את הפווליטיקה צריכים לנהל השרים שנבחרים ע"י הרשות המחוקקת

  3. השלטון צריך לשלוט
    הכנסת צריכה לחוקק
    הבית המשפט צריך לשפוט

  4. בהחלט מסכים עם הנכתב בטור,ואכן הגיע הזמן להפסיק עם הניסיון למתג את ביהמ"ש כמוסד ניטרלי ואובייקטיבי. פעמים רבות שתפיסת עולמם האישית ועמדתם הפוליטית של השופטים זועקים מתוך פסק הדין שכתבו.

  5. טקס ממלכתי לא יכול להיות פוליטי. האם אנשי הכיפות הסרוגות הצדיקים היו מרגישים מחויבים לטכס שהיה מוכרז ממלכתי במלאת שנה לפינוי הישובים היהודיים מרצועת עזה?

  6. ברור לחלוטין שהשופטת נאור הביעה כאן המדה פוליטית ונראה שלא בפעם הראשונה וזה שוב נזק כבד למערכת המשפט, על כך אני מסכים לחלוטין.

    לכן גם הכורח ברפרומות עמוקות במערכת המשפט ובדרכי מינוי הפקידים בה.

    אבל איני מסכים שיש לה שק"ד להחליט לא לבוא בניגוד לפוליטיקאים.

    השופטת נאור היא פקידה ועובדת ציבור.

    אם יש לה דעה פוליטית המפריעה לה למלא חובותיה, נא להתפטר כמקובל במדינה דמוקרטית ואז להביע דעתה הפוליטית כאוות נפשה.

    לא כפקידה המקבלת שכר מהציבור.

    פוליטיקאי נבחר ציבור, בניגוד לפקיד פוליטיקאי, זכותו להחליט לבוא או לא לבוא.

    גם אין חובה ליתן בטקס ממלכתי את זכות הדיבור ליו"ר האופוזיציה או כל אחד אחר.

  7. מן האמור לעיל עולות מספר שאלות:
    1. גם אם שופט יביע את דעתו האישית בסוגיות שונות כגון פוליטיקה וכדו׳, אין זה אומר שדעתו לא תשתנה עם השנים ומשכך הצהרת העמדות מאבדת מערכן.
    2. מה עושים במקרים בהם השופט אינו מביע עמדה מהותית אלה מצב ביניים ללא צד מסויים
    לעתים רבות בני האדם אינם מגבשים עמדה נחרצת לגבי פוליטיקה וכדו׳ מהם הפתרונות למצבים אלו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש