"הסכם קישטה" – זלזול בדיון המשפטי

תפקידו של בית המשפט בסוגיית הסכמי ממון
תונה של בוקסר
ד"ר ישראל בוקסר

שופט בית המשפט למשפחה, שאליו הגיעו בני זוג לאשר הסכם ממון, כינה את ההסכם – "הסכם קישטה". לפי המילון העברי (מילוג) "קישטה" משמעותה – "לך מפה, הסתלק". ביידיש משמעות המילה נוגעת לגירוש חתולים מהבית. "קישטה" באה מהמילה בטורקית "צ'א קישטה" שמשמעותה – החוצה. ייתכן שביידיש אימצו את המילה הטורקית לגירוש חתולים.

עוד אמר השופט כי "ההסכם לא שוויוני ושבמסגרתו מגרשת ומנשלת האישה את בעלה". השופט הבהיר לבעל במהלך הדיון – "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה… אבל לפי הפרצופים של הגברת לא נראה לי שיש לכם סיכוי". השופט ננזף על דבריו על ידי נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין. הנציב הוסיף בנושא כי תפקידו של בית המשפט במהלך אישור ההסכם אינו אמור להיות פאסיבי, על בית המשפט, לדברי ריבלין, "לוודא שההסכם נערך מתוך רצון חופשי ללא כפייה". לדעת ריבלין "בית המשפט אינו צריך להתערב בהסדרים הרכושיים הקבועים בהסכם מתוך ניסיון לשנותו או להשיג איזון רכושי אחר ממה שהסכימו עליו הצדדים".

לפי אתר "משפחה" ולדעת מומחים בדיני אישות, הסכמי הממון תורמים לכל אחד מבני הזוג שקט נפשי ובאים להסדיר את סוגיות יחסי הממון והרכוש של בני הזוג. הסכם הממון מסדיר אחריות משותפת גם בעת צרה ומחלה ומבטיח אחריות כלפי עתיד התפתחות המשפחה והרחבתה. לדעת המומחים ההסכם גם מחזק את יסודות הזוגיות.

בית המשפט העליון דן בערעורים על הסכמי ממון כבר לפני 50 שנה. רוב הערעורים נדחו לאחר שהובהר שנחתמו בהבנה הדדית. השופטים ברנזון ומני בתיק 563/65 הכירו בהסכם ממון עם ידועה בציבור. בשנת 2000 בתיק 6854/00, הכריחו שופטי העליון דורנר, ברק ואנגלרד להכיר בהסכם ממון בין ידועים בציבור, וכן הלאה בפסיקות רבות נוספות. לאורך כל הפסיקות נכתב שעל בית המשפט לוודא כי הצדדים חתמו על ההסכם מתוך רצון חופשי. בית המשפט השתכנע כי הצדדים הבינו את תוכן ההסכם ובמידת הצורך בית המשפט הבהיר שוב את ההסכם לצדדים. הבהרת ההסכם נועדה גם למנוע ערעורים על פגם, לכאורה, שנפל בהסכם בשל חוסר הבנה של אחד מהחותמים.

בשנת 2007 פרסמה הנהלת בתי המשפט כללים ברורים לאתיקה של שופטים. "כללי האתיקה משקפים ומבטאים תפיסות עומק ערכיות ומוסריות המהוות תשתית לשפיטה ולדרכי התנהגותו ואורחותיו של השופט". בהמשך מציינת הנהלת בתי המשפט כי "שופט ייראה כמי שהפר כלל מכללי האתיקה לשופטים באופן המאפשר הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים". דיון בבית משפט למשפחה על אישור הסכם ממון, גם כשנחתם בהסכמת הצדדים לאחר שהבינו את משמעותו וקיבלו ייעוץ משפטי, הוא רגע מתוח לאישה ולבעל. במקום להשתמש בביטוי "קישטה" צריך היה השופט לנסוך ביטחון בצדדים ולוודא בנועם לשון אם ההסכם נחתם ברצון ומתוך הבנה. שופט שלא השכיל להתנהג כראוי וננזף על ידי נציב קבילות השופטים, חייב לשנן שוב את כללי האתיקה לשופטים ולהיקרא לשיחה עם נשיאת העליון שתבהיר לו שוב ליתר ביטחון את כללי האתיקה. כבודו של בית המשפט מצוי בהתנהגותו ובלשונו ולא בהתנשאות מיותרת המעלה פקפוק לגבי התנהגותו ופסיקתו אצל הציבור.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. כללי האתיקה של הנהלת בתי המשפט ברורים וידועים. שופט שמשתמש במילה "קישטה" צריך להינזף בתיקו ע"י הנהלת בתי המשפט ולא רק ע"י נציב הקבילות.

  2. שיפוט שחצני ומוזר. שימוש בלשון בוטה ומיותרת. חוץ מהיותה מעליבה ומשפילה.

  3. במעמד רגיש אמור שופט לגלות גם רגישות. במיוחד אצל בני זוג שרוצים שלום בית. חוסר הרגישות של השופט מרגיז.

  4. "קישטה" גם ברומנית נשמע רע. השופט נטול רגשות וציני במקום שצריך להיות רגיש-בית משפט למשפחה.

  5. לעתים די נדירות, לשונם של השופטים משתלחת. אינני יודעת מדוע, אך כנראה שזה פועל יוצא מזחיחות, ציניות והרגשה של אדנות ועליונות. נשיאת העליות נדרשת לעשות סדר בנושא ולא לעבור לסדר היום על ביטויים נלוזים של שופטים. הם צריכים להיות "מורמים מעם" תרתי משמע, ולנהוג בדרך ארץ ובכבוד.

    1. " מורמים מעם" חייבים לשלוט בלשונם.במיוחד לפני האנשים שמופיעים לפניהם וממתינים בחיל ורעדה לפסיקה.

  6. יש שופטים שניחנו בחוסר רגישות מספקת. תכונה שיפוטית חשובה היא הקשבה והערות לענין בלי להעליב.

  7. חשוב שהנהלת בתי המשפט, וליתר דיוק נשיאת העליון השופטת נאור, תסביר לשופט חד משמעית שימנע מלהסתבך בלשונו.

  8. אני במקום האדם שהופיע הייתי מגיב,לא שזה היה עוזר אבל השופט נמהר ולא חכם. מקווה שלמד לקח להבא.

  9. שופט שמביע אטימות בלשונו ולעג ספק אם ראוי לשיפוט. חשוב שהנהלת בתי המשפט תרשום בתיקו את הערת המבקר.אם מקרה דומה ישנה רצוי לשחררו מכס השיפוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך