איזון נכסים בין בני זוג שנפרדו

סוגיית מיסוי מניות וקופות גמל שנפדו שלא כדין
תמונה של ד"ר קדם
ד"ר רון קדם

בחוות דעת לא מעטות של איזון נכסים בין בני זוג שנפרדו – בחלופה של איזון מיידי של הכספים – המעריכים מחשבים את המס על התגמולים בניכוי 35% (או המס השולי אם הוא גבוה יותר), החל על משיכת כספים אלו שלא כדין. תחשיב מיסוי תיאורטי של קופות תגמולים, בראייה חשבונאית כאילו נפדו – אף שהוא נהוג במקרים רבים – אינו נתמך לא אקטוארית ולא בפסיקה, והוא עיוות המיטיב עם בעל הזכויות העודפות, כפי שאפרט להלן:

עיוות הפחתת מס פדיון שלא כדין מול התחשיב האקטוארי – האיזון מבצע תחשיבים הסתברותיים שלפיהם מוערך שווי הנכסים, בנוסף להיוון. התחשיב האקטוארי אמור להביא בחשבון הסתברויות מעבר להיוון הסתברויות של מצבי חיים ותרחישים שונים. הסבירות כי בעל הזכויות ימשוך את הכסף ב-100% קיימת רק אם אכן מימש את משיכת הכספים. בפועל, מתרחשים רק מקרים חריגים בלבד של משיכה שלא כדין. חלקם מחוסר ידיעה באשר לשיעור המס הגבוה שישלמו, וחלקם בנסיבות חיים כמו מחלות סופניות. בהינתן המצב הכלכלי של בעל הזכויות, תרחיש כזה שואף לאפס. כלומר, על המעריך היה לחשב את שיעור המס העתידי ולא שיעור מס מרבי. אין צורך כמובן בהיוון כיוון שעד לקבלת הזכויות, הכספים נושאים תשואה המקזזת את ההיוון.

עיוות הפחתת מס פדיון שלא כדין מול הפסיקה – 1) סעיף 6ב לחוק יחסי ממון התשל"ג-1973 קובע כי: "היה שוויים של נכסי בן הזוג האחר עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או שווה כסף". כלומר, אין החוק מדבר על מצב של "פדיון קופות שלא כדין" ומיסוי תיאורטי גבוה, אלא מכוון יותר לתחשיב האקטוארי לתשלום בעין או בשווי כספי על פי המס העתידי ממקור חלופי. נקודה זו תתחזק גם בציטוטי הפסיקה הבאים, הנוגעת לתחשיבי מס בגין חלוקת עסק שנוצר בשיתוף.

2) בתמ"ש 89344/99 מ נ. מ (ניתן ביום 2.3.04) דן השופט גייפמן בשאלת חיוב במע"מ כשנערך איזון משאבים, ונקבע כי: "איזון משאבים בין בני זוג… אינו מקנה זכות קניינית לאישה בעסק של הבעל… הזכות לאיזון משאבים… מקנה על פי חוק רק זכות אובליגטורית לחיוב כספי… בהיבט של חוק מס ערך מוסף אין המדובר בעסקה של מכירת הנכס. משלא בוצעה בפועל מכירה, והנכס נשאר עסקו של הבעל כפי שהיה עד כה – אין חובת תשלום מס ערך מוסף לשלטונות המס… אין המדובר בהעברת רכוש אלא בסוג של פיצוי כספי בגין העסק הרשום ע"ש בן הזוג השני". כלומר, אנלוגית לקופת תגמולים – אם לא נפדתה בפועל אין לחשב את המס כאילו נפדתה.

3) ביום 26/08/2016 התקיים דיון בפני השופט נפתלי שילה, סגן הנשיאה בעניין איזון משאבים בתמ"שים: 47769-01-12, 52381-01-12, 22124-01-13. במסגרתו נקבע בסעיף 29: "לפיכך, ככל שהאיש ימציא אישור מרשויות המס, כי בעקבות פסק דין זה הקובע כי לאישה מגיע מחצית משווי המניות שבבעלותו, קיימת חבות מס או שהוא יחליט למכור את מניותיו או חלקן לצד ג' לצורך תשלום חלקה של האישה במניותיו הוא ימציא אישור על תשלום המס בפועל, האישה תקבל את חלקה בשווי המניות, בניכוי המס ששולם בפועל". כלומר, רק בתשלום מס בפועל בגין פדיון שלא כדין יש לחשב שיעור מס 35% או מס שולי אם הוא גבוה יותר!

4) בהמשך לתיק הקודם, ערער בעל הזכויות בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11/05/2016 בעמ"ש 28162-10-14 (ע"י סגן הנשיאה י' ענבר וע"י השופטים י' שבח וש' שוחט) בעניין המס ולא זכה. בעל הזכויות ערער שוב בעניין המס לבית המשפט העליון בע"מ 4660/16 בפני השופט מ' מזוז שקבע חד-משמעית בסעיף 2: "אשר להיבט המיסוי קבע, כי ככל שהמבקש ימציא אישור על תשלום מס בפועל…" ובסעיף 3 ממשיך בית המשפט העליון וקובע: "העברת שוויין אליה תיעשה בדרך של מימוש המניות ומכירתן, וככל שמימוש זה חייב במס, אולם ככל שהמבקש יבחר לתת לה את שוויין של המניות ממקור מימון אחר, והעמדת המימון תהא כרוכה במס, הרי מדובר בחיוב אישי של המבקש החל עליו. כלומר, באנלוגיה לתחשיב פדיון קופת גמל שלא כדין – לא ניתן לחייב את האישה במס רעיוני אשר שולם ממקור אחר!"

לסיכום, בתי המשפט, בכל הערכאות עד לעליון, מבחינים באופן ברור בין פדיון שלא כדין הנעשה בפועל, לבין תחשיב אקטוארי של שווי קופות שמניח פדיון ביום הנזילות עם המיסוי הרלוונטי, ותוך התייחסות לערך ההיוון ולתשואה עד יום הנזילות. לפיכך, טעה המעריך כאשר חישב מס 35% על קופות שבפועל ממומנות ממקור חלופי ולא מפדיון שלא כדין.

*

כתובת האתר של הכותב:

https://www.dr-actuar.com/

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. הפרידה היתה גם לא נעימה ולא חלקה
    לא ידעתי כלום
    חבל שכך
    אם הייתי מכירה את כל המידע הזה וגם בתחומים אחרים הייתי נפגעת פחות
    בעלי ניצל את חוסר הידיעה שלי
    תודה על המידע

    1. חשוב שהקרובים היקרים לך יקבלו ממך עצה טובה להתייעץ עם מומחים. זה לא מסתדר לבד. יש לדאוג שיטופל בכיוון הרצוי.

  2. אבל איזה עוד דברים צריך לחשוב. מה שכתבת עליו זאת רק נקודה אחת מהרבה בעיות החלוקת נכסים

    1. מה שהוצג הנו נושא שכיח שקיים כמעט אצל כל זוג. תחשיב אקטוארי למול תחשיב תאורטי של פדיון שלא כדין. כדי לא להציף במידע על אינספור האפשרויות לטעות בביצוע האיזון – מידי פעם אפרסם נושא חדש שכיח ולאט לאט נכסה את הכשלים העיקריים בתהליך איזון הנכסים ויש הרבה.

  3. מצטער שגילית זאת בדיעבד. אך החיים ממשיכים ויהיו אחרים שתוכלי בוודאי לסייע להם העצה חכמה זו.

    1. לגבי קופות שנפדו במועד הנזילות או שהן פטורות ממס בכלל או בחלקן לפי נוסחת השילוב.

  4. אחרי שאני בעצמי הסתבכתי הבנתי כי צריך יועץ מקצוען גם את האיש הממוצע יקרא מאמר לא ידע מה לעשות בעצמו.

    1. גוף הידע חייב להכיל לאורך תקופת הניסיון גם החקיקה והפסיקות בתחום הגירושין ותרגום הפסיקות לנוסחאות חלוקה.

  5. לסוגיות איזון הנכסים היבטים משפטיים הקשורים לחוק יחסי ממון, היבטים רבניים בתחום דיני גירושין, היבטים חשבונאיים הקשורים במיסוי והערכת שווי חברות, היבטים פנסיוניים הקשורים בקופות הפנסיה והתגמולים, שכר וחישובים הסתברותיים. כל היבט הנו תחום מומחיות. אך, מי שמחשב את האיזון חייב להיות בקיא בכל ההיבטים הללו ולעתים יוצר שותפות כפי שקיימת אצלנו בשם 'ד"ר קדם, רו"ח רוזנבלט ושות'. לא כל איש מקצוע או שותפות הנו בעל ידע שקול לאחר והבחירה בידי המתגרשים לערוך את הסינון המתאים והבחירה.

  6. מה לעשות בעת שמתחתנים כדי שאם פעם תהיה פרידה לא יהיו בעיות. זאת החוכמה. ואף אחד כמעט לא חושב על זה ולא נותן פתרונות.

    1. הסכם ממון טרם הנישואין מאושר בצו בית משפט זו אפשרות. אף שמעכיר את הקשר הזוגי בראשיתו.
      יש לסכם שכל צד יפתח תכנית קיצבה וחסכונות בגובה זהה לזה של הצד השני. כך שלא יהיה מצב שגם בחלוקה אין איזון כי השתנו התנאים הפנסיוניים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אלוהים אינו שוטר

עבריינים בחסות הדת – כיצד ניתן להסביר את הסתירה