לפזר את העשן

גל השריפות שפקד אותנו – הצתה או סתם "מקרה" רע?
צילום: אריה גור

דומה שיש בינינו כאלו, המתקשים לקבל את העובדה שהשריפות הקשות שהשתוללו ברחבי הארץ הן תוצאה של מעשה הצתה מכוונת, שניתן לאפיינו כצורה מובהקת של טרור. יש מהם הנתלים בהיעדר קיומן של ראיות ישירות חותכות בדמות עדות ראייה של ביצוע מעשה ההצתה גופו או הודאה, ואחרים נתלים בהסבר, לפחות במרבית המקרים, שהשריפות פרצו בעקבות התרשלות או התלקחות ספונטנית של האש.

תכלית רשימה קצרה זו היא לפזר את העשן, ולראות נכוחה את הסיטואציה ברמה העקרונית והבסיסית שלה, ומתוך כך לענות על השאלה: האם לפנינו לכאורה מקרה טרור של הצתה או שמא אך "מקרה" רע?

אציג את הדברים באורח מעין-פורמלי:

נתון: 1. שריפות פרצו במוקדים שונים ורבים בארץ, בפרק זמן קצר ומצומצם; 2. שריפות, בוודאי לא בסדרי גודל כאלו, לא פרצו בשטחי הרשות הפלסטינית, או במדינות שכנות אחרות, על אף קרבתן לאזורי השריפה; 3. הארץ חשופה תמידית לניסיונות פיגועי טרור, ולפיכך קיים באורח קבוע מניע לאומני-טרורסיטי לבצע הצתות בשטחי הארץ;

בנסיבות אלו קיימות שלוש אפשריות עיקריות להסבר הנתונים:

השערה 1 – השריפות הן תוצאה של התרחשות טבעית, ללא כל אשם ותכנון של בני אדם (להלן: "השערת הספונטניות").

השערה 2 – השריפות הן תוצאה של שילוב מזג האוויר ("רוחות מזרחיות") והתרשלות מתמשכת של הרשויות (שלא דואגות למעקב ראוי אחר פריצת אש, הקמת שבילי אש וכד') ושל האזרחים (למשל מטיילים שמדליקים אש כדי להכין קפה בטיול, או שריפת זבל), ללא כל תכנון וזדון של בני אדם (להלן: "השערת הרשלנות").

השערה 3 – מדובר בהצתות מכוונות (לפחות במובן של נטילת סיכון מודעת להתלקחות אש וכיו"ב) (להלן: "השערת ההצתה").

השערה 1 היא לחלוטין בלתי מסתברת. קיימת הסתברות אפסית שכל השריפות ללא יוצא מן הכלל, פרצו בתזמון כה מדויק במקומות שונים ובתנאים סביבתיים שונים בארץ באורח ספונטני. בהתחשב בהסתברות הנמוכה ששריפה כלשהי במוקד נתון תתרחש ספונטנית אפילו בתנאי מזג אוויר קשים, ובהתחשב במספר המוקדים הרב (יחסית למוקדים אפשריים רלוונטיים) שבהם פרצה האש – הסתברות זו היא קטנה ביותר (והיא הייתה כזו עוד לפני שנמצאו ראיות ישירות על אודות הצתה, אכן מעולם לא פרץ בישראל, פרט למקרה הנוכחי, גל שריפות ענק במוקדים רבים כל כך).

השערה 2 נראית מבטיחה יותר, כי בה מונחת תלות הסתברותית משמעותית יותר בין המאורעות הרבים של השריפה. לפי השערה זו בעטיים של מעשי ההתרשלות של הרשויות והאזרחים, האש פורצת כל יום בשניים-שלושה מקומות וקל יחסית לכבות אותה. כך בימים רגילים ובמזג אוויר רגיל פחות או יותר. אלא שבימים האחרונים שררו תנאי מזג אוויר מיוחדים והם שהובילו לכך שאותם מעשי רשלנות הביאו לפריצתן של שריפות רבות ועצומות.

דה עקא שהשערה זו אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת. ראשית, אין זו השנה הראשונה שבה שורר מזג אוויר כזה, ומנשבות רוחות מזרחיות כאלו. ואף ההתרשלות הקיימת כיום הייתה נוכחת גם היא – ולא מצאתי מי הטוען אחרת – אם כך, מדוע לא פרצה האש בדומה לזו השנה (לפחות בכמה מוקדים ובעֹצמה המתקרבת לזו השנה)? שנית, ניתן לשלול את השערת הרשלנות גם לאור נתון מספר 2: לא התרחשו שריפות באזורים שבהם גרים שכנינו, וזאת על אף מזג האוויר הזהה או הדומה מאוד באותם ימים, ולאור העובדה כי גורמי ההתרשלויות מצויים גם שם, ויוצרים לפחות אותה רמה של סיכון להתפרצות שריפות בסדר גדול כזה.

נותרנו אך עם השערה 3 המבארת את השריפות כהצתות מכוונות. אם נשלול תרחישים אבסורדיים החוסים בתוך קטגוריה זו כגון פעולה של יחידים שנטלו סיכון והיו אדישים לו (השערה זו נדחית לאור העובדה שמאחר שאינה מניחה תכנון או תיאום היא מניחה שוב אי-תלות בין המאורעות ועל כן בלתי סבירה). תרחישים אבסורדיים נוספים הם כי עסקינן בפעולות מתוכננות של אנשים ללא מניע פוליטי, או שיש להם מניע פוליטי שאינו לאומני אנטי-יהודי – אם נשלול את כל אלו ניוותר אכן עם האפשרות הסבירה ביותר והיא שלפחות חלק מההצתות תוכננו, תואמו (לפחות על דרך דפוס פעולה "חקייני") ונבעו ממניע לאומני-טרוריסטי. אכן, קיומו הקבוע של מניע זה (נתון מספר 3) תומך אף הוא במידת מה בהשערה זו.

מהו מספר ההצתות היחסי מכלל מעשה השריפה? מדחייתן של השערת הספונטניות והשערת ההתרשלות נובע שלפחות חלק מהשריפות הנן הצתה. אך לא רק זו: עצם המסקנה שבוצעו הצתות בחלק מן המקרים מנביעה אוטומטית מסקנה, מנתון 3 נובע שההסתברות לשריפה ספונטנית או על דרך ההתרשלות יורדת, למעשה זהו הרציונל לכללי השיטה והמעשים הדומים במשפט הפלילי הנוהג. את ההיגיון הזה ניתן לסכם בהמחשה הבאה:

במשפט הפלילי: אם ההסתברות למעשה אקראי או תאונה היא  X ואם לאדם מיוחסת סדרת מעשים כזו, שהסתברות התרחשותה (של כל הסדרה) "במקרה" היא אפסית, אזי לא רק שברור שהוא ביצע חלק מהמעשים, אלא גם שההסתברות בכל מקרה ומקרה למעשה אקראי יורדת פלאים. אם לאדם יש סיכוי של 1 ל-100 למות מוות טבעי ולא להירצח במקרה בודד על ידי מי שחשוד בסדרה של רציחות, הרי לאחר שמוברר הסתברותית שהחשוד חייב היה לבצע חלק מהרציחות, הסיכוי בכל מקרה ומקרה למוות טבעי יורד פלאים, שכן סיכוי זה חושב בתנאי חיים רגילים, ולא אל מול נוכחותו בזירה של רוצח צמא דם.

גם במקרה הנוכחי ההסתברות להצתה, במצב שבו ידוע שפועל בזירה גורם מצית שבהכרח הצית חלק מהשריפות, היא גבוהה יותר משמעותית מן ההסתברות להצתה כאשר לא ידועה פעולתו של גורם מצית. בהינתן פעילות זאת ניתן להסיק שבנוגע לכל שריפה ושריפה, בהיעדר נתונים ספציפיים על אודותיה, ההסבר הטוב ביותר הוא הצתה ולא שריפה ספונטנית או התרשלות.

התרחיש המסתבר ביותר, בהינתן שהייתה קיימת הזדמנות להצתה, אפוא הוא שחלקם הגדול אם לא המכריע, של מקרי השריפה הם תוצאה של הצתה מכוונת (בין תוצאה ישירה ובין עקיפה). הנתונים המשטרתיים מדברים על כ-60%-40% מקרים שבהם ישנה אינדיקציה להצתה. לא מן הנמנע שמעבר למקרים אלו שבהם ההסתברות להצתה גבוהה למדי, התרחשו הצתות באופן שלא הותיר אינדיקציה או ראיה בכיוון זה.

למותר לציין כי הצתה מאורגנת כזו במוקדים שונים, בתזמון מדויק, לא כנגד יעדים ואנשים מוגדרים ותוך ניצול תנאי מזג האוויר היא פעולת טרור של ממש.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. אבל איך זה יכול להיות שעם כל ההיערכות וכל המעקבים וכל התצפיות וכל המטוסים ללא טייס וכל המצלמות הקושי תפסו שני חשודים בקשר להצתה ליד כפר ערבי בכלל

    1. ייתכן שחלק מן ההסבר לכך הוא כי קשה להוכיח הצתה אינדיבידואלית על סמך אינדיקציות נסיבתיות, בנסיבות כאלו , וכאשר המצית משתדל להסתיר אותה ולהציגה כרשלנות גרידא

  2. ניתוח טוב
    אגב, כל המנהיגים שלנו טענו כך מהיום הראשון

  3. הם ניסו פדאיונים – ונכשלו
    הם ניסו מלחמות גדולות – והובסו.
    הם ניסו טרור אש"פי – ונוצחו.
    הם ניסו חרם ערבי – וכשלו,
    הם ניסו אפילו ביום כיפור – וחטפו.
    הם ניסו אינתיפאדות – והפסידו.
    הם ניסו טרור מתאבדים – והתאבדו.
    הם ניבסו סכינאות – ומאתיים נהרגו.
    עכשיו הם מנסים שריפות.
    גם בזה הם יכשלו.
    אללה הוא אכבר.

    1. תודה לך. אני לא הייתי ממהר להסיק זאת. גם אין כמעט הרשעות בעדויות שקר. האם מכך ניתן להסיק שאין בהליכי משפט עדויות שקר? סהקשר שלנו, קיימים כאן כנראה קשיי הוכחה, שהרי אין די בהוכחה שמקרה מסויים הינו הצתה- דבר העלול ליצור קושי הוכחתי כשלעצמו, אלא שצריך למצוא את מבצע ההצתה, ולהעמידו לדין רק אם יש סיכויי אשמתו גבוהים מאוד, שזוהי סדרת קשיים נוספת

  4. אבל קשה לשכנע את מי שלא רוצה להשתכנע וחא רוצה לראות את האמת

  5. זה שלא תפסו בינתיים אף מצית ממש לא שולל את הטענה שחלק ניכר מהשריפות נגרמו בהצתה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך