צו ירושה מתי נדרש לתקן צו ירושה? האם בית המשפט ייעתר בנקל לביטול צו ירושה.
מה ההבדל בין ביטול צו ירושה לביטול צו קיום צוואה? מתי כדאי לפנות למשרדו של עורך דין צוואות ומתי לעו"ד לענייני ירושה?
עו"ד צוואות רחל רייצ'ל שחר במאמר מאיר עיניים על נושא ביטול צו ירושה
פעמים לא מועטות מתקבל צו ירושה ואז מספר שנים אחר כך מתגלה כי צו הירושה לא היה תקין וכי נדרש לבטלו. באחד מפסקי הדין המפורסמים ערך כבוד השופט זגורי את עשרת הדברות לביטול או תיקון צו ירושה שניתן.
מהן אותן עשרת הדברות לתיקון או ביטול צו ירושה?
בבוא בית המשפט לדון בביטול צו ירושה, אלו הם הפרמטרים שרוכזו בפסיקה והצריכים להישקל
א. ראשית, קבלת בקשות לתיקון צו ירושה הן בגדר חריג ולא הכלל (הלכת שרייבר);
ב. שנית – מניין הזמן: אמנם האיחור או השיהוי נמדדים מהיום שבו נודעה "העובדה החדשה" ולא מיום הפטירה (הלכת אלוני),אך יחד עם זאת, יש לזכור כי בגדר אותה "עובדה חדשה" באה גם עובדה שהייתה אפשרות, כי המבקש ידע עליה, לו בדק כדבעי (הלכת לשינסקי);
ג. שלישית, יש לבחון, את מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשה לפני ביהמ"ש (הלכת לשינסקי);
ד. כן יש לברר מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי הסבירות להסבר זה? (הלכת לשינסקי);
ה. הדגש אינו על מידת השיהוי אלא על ההסבר לשיהוי ומידת סבירותו של הסבר זה. נוסחת האיזון בהקשר זה קבעה שככל שההסבר לשיהוי סביר יותר לא תהווה מידת השיהוי, מכשול, אף אם מדובר באיחור של שנים (פסק הדין המחוזי בעניין מ.י. נ' ש.כ.); יחד עם זאת ובמבחן המציאות, למשך הזמן יש בהחלט משמעות ; הגם שהיו מקרים שתוקנו צווי ירושה או צווי קיום צוואה לאחר 30 יום, 3-7 שנים, הרי שמקום שהתקופה עלתה על 10 שנים, הדבר נתפס "כשיהוי בלתי סביר");
ו. מכל מקום, ככל שהשיהוי נמשך לאורך זמן רב יותר, כך גם יהפוך נטל השכנוע מצד המבקש להסברת השיהוי לכבד יותר;
ז. יש לבחון מה טיבה, מהותה ומשקלה הלכאורי של העובדה החדשה שמצדיקה לטענת המבקשים את שינוי צו הירושה המקורי? (הלכת טורנר);
ח. יש לשאול האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעיזבון, בהבאת חומר ראיות לפני ביהמ"ש לביסוס טענותיו(הלכת לשינסקי);
ט. עוד יש לבדוק מה מידת חומרת הפגיעה בכל אחד מהצדדים עקב שינוי צו הירושה המבוקש (שרייבר);
י. ולבסוף יש לשקול מה הקושי שהשיהוי עלול לגרום בבירור זכויותיהם המהותיות של הצדדים (שרייבר);
באחד המקרים שהגיעו לשולחנו של כבוד השופט אסף זגורי התקבלה בקשה לביטול צו ירושה אחר המנוח לאחר שהתובע הוכיח כי הנתבעת איננה בתו של המנוח אף שנרשמה ככזו. בית המשפט קבע באותו עניין כי נדרשות בענייננו ראיות ברמה גבוהה בין השאר מהטעם שמדובר בתביעה "החולקת" (במישרין או בעקיפין) על ממצאים בשני הליכים קודמים – צו ירושה שניתן בשנת 2010 אחר המנוח תביעת הנתבעת לתיקון גיל לפיה שונה גילה של הנתבעת (ל1943) על בסיס טענתה לפיה הינה בתו של המנוח (בנסיבות אלו, ביהמ"ש הציע לצדדים לבצע בדיקה גנטית אך הבדיקה לא נערכה בשל סירובה של הנתבעת לבצעה מטעמים מצפוניים/דתיים. העניין נזקף לחובתה שעה שלא הוכח כי ישנה מניעה דתית לעריכת הבדיקה הנדרשת.
בית המשפט קבע כי במקרה זה הלכה למעשה, היענות בחיוב לתביעת התובע כמותה כעריכת משפט אזרחי חוזר ומדובר בעניין חריג שבחריגים על פי הנחיות ההלכה הפסוקה. עם זאת, מדובר בשני הליכים שהתובע לא היה צד להם. הם נערכו ללא זימונו ובירור עמדתו למרות שהם משליכים על זכויותיו ולכן מתקשה ביהמ"ש לראות כיצד ניתן לראות בהם משום "מעשה בית דין כלפיו" ו/או מדוע לא יחולו הכללים המקלים יותר לעניין שינוי או תיקון צו ירושה. בנסיבות אלו, ביהמ"ש סבור כי ניתן להתייחס לתביעה מכוח החריץ הצר להגשת בקשות למשפט חוזר אזרחי.
הדרך לתקיפת סופיות צו הירושה נקבעה בסעיף 72 (א) לחוק הירושה, בהסתמך על עובדות חדשות או טענות חדשות שלא ניתן היה להעלותן קודם. תיקון או ביטול של צו ירושה, ייעשה "לפי בקשת מעוניין בדבר".
בית המשפט קבע כי התובע טען והוכיח טענות כבדות משקל והביא ראיות למכביר, אשר יש בהם כדי להטות הכף לעבר קבלת תביעתו בחיוב ולשינוי צו הירושה אשר ניתן, והדברים מתבססים בעיקרם על עדויות מהימנות ומסמכים, לרבות פס"ד מביה"ד השרעי לפיו חויב הדוד במזונות בנותיו בהם הנתבעת, אשר תומכים בתביעתו באופן שמצדיק בהחלט את שינוי צו הירושה. כלל העדים העידו באופן שוטף, עקבי, כנה, תיארו פרטים שרק מי אשר נכח בתקופה הרלוונטית יכול היה לדעת, עדותם לא נסתרה, כמו כן מסרו הם הסברים אשר משתלבים עם ההיגיון והשכל הישר באשר לסיבה מדוע נעשה הרישום המטעה במספר מקומות ועל כן ביהמ"ש מוצא לקבל עדותם.
בכל הנוגע לפסק הדין אשר ניתן בתביעה לתיקון גיל שהגישה הנתבעת, ביהמ"ש סבור כאמור כי פס"ד זה אינו מהווה מעשה בית דין כלפי התובע וזאת נוכח התנאים שהותוו בפסיקה בעניין זה. הובהר כי פסק הדין בתביעה לתיקון גיל בעינו עומד, אלא אם כן ב"כ היועמ"ש יסבור שיש לעתור "למשפט חוזר אזרחי" בעקבות הקביעות של בימ"ש זה בהליך הנוכחי ובשים לב להנחיות הפסיקה בע"א 6019/07 בעניין טורג'מן.
קישור לפייסבוק https://www.facebook.com/rslawfirm
