עידן המידע ועולם התעסוקה – מה הקשר?

הקשיים והפתרונות שמציג לנו עידן המידע
איריס פינטו

לאחרונה גיליתי שרבים מהסובבים אותי אינם ערים לעובדה שאנו חיים היום בעידן המידע. יתר על כן, לרוב אין מושג מה זה אומר בכלל, ואיך זה התחיל.

זה התחיל בארצות הברית בשנת 1956, כאשר לראשונה בהיסטוריה האנושית עבר שיעור עובדי המידע את שיעור עובדי התעשייה והחקלאות. עובדים החלו להשתמש בעיקר בראש ולא בידיים, לעסוק באינטנסיביות בטכנולוגיות מחשוב ובתקשורת, והעבודה נעשתה מול סמלים מופשטים – מאמר, שרטוט, נוסחה, קטע וידאו או מוזיקה, נתונים פיננסיים וכדומה – ולא מול מוצרים מוחשיים, כמו עגבנייה או מכונה.

בין המקצועות המאפיינים את עידן המידע נמצאים אנשי קולנוע ומולטימדיה, מתכנתים, חוקרים ומפתחים, מנתחים פיננסיים, יועצים ומדריכים ארגוניים, עובדי תקשורת, מעצבים וגרפיקאים, אנשי שיווק, פרסומאים ואנשי יחסי ציבור.

אז מהו עידן המידע? זוהי תקופת הזמן בתולדות האנושות המאופיינת במרכזיות טכנולוגיית המידע (ICT – Information & Communication Technology), קרי שימוש בטכנולוגיות מחשוב, תקשורת ומגוון אמצעים טכנולוגיים, כולל טלפון וטלוויזיה, לשם ניהול ועיבוד מידע.

ההשפעות הנלוות של המעבר לתחום המידע נוגעות בכל תחום: כלכלי, טכנולוגי, פוליטי, חינוכי ותרבותי. התפתחות של מדינה, עיר או אזור היא תלויית הון אנושי ולא של משאבים טבעיים. המשקל של תעודות ולימודים אקדמיים, ממאפייני העידן התעשייתי, ירד; המדדים התופסים תאוצה, מאז ועד היום, הם יזמות עסקית ומיומנויות למידה ותקשוב.

קיימים שלושה מאפיינים בולטים בעידן המידע. הראשון: השגת עושר ועוצמה נעשית באמצעות ידע ושליטה מתוחכמת בידע (לפי תיאוריית הגל השלישי של טופלר); השני: "ארכיטקטורה של השתתפות" (לפי הגדרתו של טים או'ריילי) על בסיס תשתית Web 2.0 – תכנה חברתית שיתופית, שבה המשתמשים יוצרים תוכן ומהווים חלק מהארכיטקטורה, כמו בוויז ובויקיפדיה. העיקרון המנחה הוא שיתוף מידע; המאפיין השלישי: הזמן כמדד לערך תוצר (מאט רידלי) – השגשוג מוגדר כעלייה בכמות הסחורות או השירותים שאפשר להרוויח עבור אותה כמות של עבודה.

מאפיין נוסף של התקופה שלנו – אולי עדיין אינו מתבטא באזור המזרח התיכון אבל בהחלט בולט בעולם כולו – הם השינויים הדמוגרפיים הנוגעים לירידת הילודה ועלייה בתוחלת החיים. לפי פרסומי האו"ם, קיימת מגמה בולטת של ירידה במספר הצעירים ועלייה במספר המבוגרים מעל גיל 65. מגמה זו צפויה להתחזק, וההערכה היא שבשנת 2050 תגיע אוכלוסיית המבוגרים בני 60 ומעלה לכדי 20% מהאוכלוסייה הכללית.

הבעיות הבולטות, לפחות להבנתי, הן אלו: מספר בני דור הביניים, הנושא את עיקר הנטל על כתפיו – מצטמצם, אבל העומס על אוכלוסייה זו עולה משמעותית, הן מאחר שכמות קטנה יותר של אנשים צריכה לדאוג לכמות גדולה יותר של הורים ומבוגרים והן בשל הרצון לספק לצאצאים איכות חיים גבוהה יותר.

במקביל אין מספר מספיק של צעירים שיכולים להחליף את הבוגרים שעוזבים את מעגל העבודה מרצון או מכפייה. במיוחד בתחום הטכנולוגי, שמסתבר שאינו פופולרי בקרב צעירים – לפי דו"ח של המועצה להשכלה גבוהה מ-2014, מספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעי החברה, הניהול והמשפטים עולה בהתמדה ביחס למצב סטטי ואף ירידה במקצועות מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב. יתרה מכך, כבר עכשיו מספר הסטודנטים לתואר ראשון בכל אחד מהמקצועות הראשונים גדול בהרבה ממספר הסטודנטים בכל המקצועות האחרונים גם יחד.

התוצאה היא דילמה מתמשכת בשל חוסר שיווי משקל בין ביקוש להיצע בשוק העבודה. קיים ביקוש אדיר לעובדים בתעשיות המסורתיות, בהייטק ובתעשיית האנרגיה המתחדשת. מקצועות הנדסת המנהרות וההנדסה האזרחית תופסים תאוצה לאור התפתחות הערים והתחבורה. עולה הדרישה לאוכלוסייה מקצועית מתאימה, אך היצע העובדים אינו מספק. לעומת זאת, קיים ביקוש אדיר לעבודה בקרב אוכלוסייה של אנשים מצוינים הלומדים את מקצועות החברה והרוח שלכאורה "לא קשורים לכלום", וכאן היצע העבודות אינו מסוגל לענות על צרכיהם. דילמה זו מתעצמת לאור הדרישה של השוק העסקי לקבל מועמדים בעלי ניסיון של שנתיים לפחות.

העולם האקדמי והמגזר העסקי מבינים שקיימת בעיה, והם ממשיכים לנסות לפתור אותה באותו סגנון ידוע ומוכר – המוסדות האקדמיים (רובם, לא כולם) מסתפקים במתן פתרונות שמחקים את חברות כוח האדם: קורסים לכתיבת קורות חיים, שירותי השמה, ירידי תעסוקה וכדומה; במגזר העסקי, כל דאלים גבר… אלו שמסוגלים לשלם "גונבים" את המצליחים והמיומנים באמצעות פיתויים מפיתויים שונים, והרשתות החברתיות הפכו להיות התשתית לכך.

לא נראה שמתקיימת חשיבת עתיד שתאפשר פתרונות אפקטיביים, לא כל שכן במהירות – הנדרשת מאחר שהמציאות סביבנו משתנה באופן מעריכי. אך הפתרונות כבר קיימים, והם מתבססים על עקרונות עידן המידע: השקעה בידע, שיתופיות ונכונות להקדיש לכך את הזמן הנדרש. על מנת לקבל תוצאות בטווח זמן קצר, יש להשקיע, ובמהירות, בשני תחומים: בהכשרת צעירים מתאימים ובשימוש בבוגרים בעלי יתרון מקצועי מוכח.

ראשית, הכשרה של בוגרי מקצועות טכנולוגיים צעירים הזקוקים לניסיון לשם קבלה לעבודה, באמצעות סגירת הפער בין התיאוריה האקדמית והמגזר העסקי. לשם כך יש לערוך פעילות הכשרה שיתופית של מספר חברות עסקיות שזקוקות לאותם פרופילים מקצועיים. שיתוף פעולה של מספר חברות עשוי לתגמל את כל המעורבים, להוזיל עלויות לטווח ארוך ולהגדיל את מאגר העובדים הפוטנציאליים בשוק. פעילות זו גם עשויה לגשר על הפער שנוצר בשל התעקשותן של חלק מהחברות המובילות בשוק לגייס רק בוגרי אוניברסיטאות מוכרות. כך מתפספסים רבים בעלי פוטנציאל, וכולם מפסידים.

נוסף לכך יש לפעול להכשרת בוגרי מדעי החברה המעוניינים להשתלב ולתגבר את ההיבט הטכנולוגי ולהשתלב בסביבה עסקית-תעשייתית מתאימה. בוגרים אלו עשויים להביא איתם גיוון וראייה שונה, מאחר שקיימת בהם המוטיבציה לעשות את השינוי הנדרש ולהתאים עצמם לסביבה המשתנה. הבוגרים והצעירים יכולים להגיע מתחומי הפיננסים, השיווק והמכירות, עריכת דין, משאבי אנוש, גיאוגרפיה, ניהול וכדומה.

כמו כן יש ליצור "מאגר מקצועי" של מבוגרים מקצועיים בגילי 50+. אלה מהווים פלח אוכלוסייה מיומן מאוד, ורבים מהם אינם רואים עצמם יוצאים לפנסיה אלא מעוניינים לעבוד באופן חלקי או ממוקד או על פרויקט מסוים. הם יוכלו לתת מענה בכל תחום שיתבקשו באופן שיתאים לארגון העסקי ולהם. לבני אוכלוסייה זו ערך רב בתחום הליווי, ההכשרה, הייעוץ והיכולת לספק תוצרים ותפוקה לאור ניסיונם ויכולותיהם המוכחות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. הם בשיאם ולא מוצאים עבודה
    זה לא כך בכל הארצות
    אצלנו זה חמור במיוחד

  2. אחרי שהעשיה היתה לא נכונה. למה לא לתקן את העשיה מבעוד מועד?

    1. חדוה שלום רב,
      את צודקת, הפעולות המוצעות הן מתקנות באופיין והסיבה שאני אומרת את שלי זה כדי שנתחיל כולנו לפעול לתיקון המצב.
      אמנם תמיד רצוי לעשות את הדברים נכון בפעם הראשונה, אבל למרבית הצער זה לא תמיד אפשרי. לפעמים בגלל חוסר תכנון, לפעמים חוסר ידע ולפעמים העולם משנה פניו בן לילה ומה שהיה נכון אתמול לא נכון היום… לכן, יש לבחון כל העת את המציאות ולפעול לתיקון המצב בכל עת שזה אפשרי.

  3. כתבה ממצת ומענינת
    אהבתי במיוחד את ההיתיחסות לגיל
    השני 50+
    ישר כוח

  4. מאמר ממצה ומענין
    אהבתי במיוחד את ההיתיחסות
    לגיל השני 50+

    1. חזי היקר,
      נושא גילאי 50+ הוא חלק ממכלול של שינוי עולם התעסוקה ואם נחשוב לעומק לא בטוח שהכל פונה לכיוון שלילי.
      לידיעה, בישראל שבוע עבודה כיום הוא בן 45 שעות על פי חוק (מספר ממוצע של שעות בשבוע עבודה: 36.3 ושכר שנתי ממוצע: 30.5 אלף דולר) לעומת זאת, בהולנד שבוע עבודה הוא בן 29 שעות (4 ימים בשבוע) בשכר שנתי ממוצע: 47 אלף דולר; ובשאר אירופה שבוע עבודה ממוצע נע בין 33 ל -35 שעות שבועיות בשכר שנתי ממוצע בין 40 אלף ל-50 אלף דולר.
      כלומר, אפשר בהחלט לעודד את האוכלוסייה הבוגרת לעבוד פחות, ליהנות יותר; ומעצם העובדה שמתפנה לאוכלוסייה זו יותר זמן פנוי הרי שהיא צורכת יותר ומגלגלת את הכלכלה במדינה.

  5. מעניין וממצה. מקווה שלוקחי ההחלטות ייתנו את הדעת להצעות הקונקרטיות הכתובות

    1. רני היקר,
      קשה לי להאמין שמקבלי ההחלטות יעשו משהו משמעותי בעניין… קדנציה פוליטית אינה מאפשרת עשייה מתוך חשיבה משמעותית לעומק. אבל האופטימיות שלי (ואני בהחלט אופטימית) נשענת על העובדה שאני מאמינה באזרח הקטן.
      ככל שנדבר על כך יותר הרי שיותר אנשים כמוך וכמוני יבינו שלא סביר שאנשים בגילאי ה-60 המוקדמות יצאו לפנסיה, בשל חוסר הכדאיות הכלכלית למדינה ולעצמם. כאשר מספיק אנשים יכירו במציאות ויפסיקו לחכות ש"משהו יקרה", הם יתחילו לזהות פתרונות יצירתיים. לדוגמא, הכלכלה המשותפת כבר מציעה לנו היום בנקים ושירותים ללא פערי תיווך ע"י יזמים פרטיים קטנים ולא על ידי קבוצות גדולות ושולטות. נכון, זו תחילת הדרך אבל כבר יש ניצנים.
      לדעתי גם בעולם העבודה זה יקרה… דווקא על ידי קבוצות קטנות, חכמות ופרקטיות שיזהו פתרונות שייצרו WIN-WIN לכל הסובבים. ככל שנדבר על זה יותר, נבין שזה הגיוני ורצוי, נתנסה, נטעה ונתקן… זה יהיה מוצלח יותר ויקרה טוב יותר ומהר יותר.

  6. השלב הבא הוא הצערת הזקנים.
    המידע החדש ידאג להפוך את הזקנים לצעירים ואת הצעירים לתינוקות.
    איריס, לא היית רוצה לחזור לגימנסיה?
    שמח על החייל שאת עושה.
    אריאס

    1. אריאס, חבר יקר
      מצחיק לקבל דרישת שלום על תשתית וירטואלית לנגד עיני עולם ומלואו… מצחיק אבל כיף!
      אני בהחלט זוכרת לטובה את הגימנסיה ואת חוף הים ואת החתירה בחסקה – אירועים הקשורים יחדיו בקשר הדוק.
      מעבר לזיכרונות, אני ממש לא רוצה להצעיר את הזקנים; ואישית, אני לא רוצה לחזור לאותם ימים. אבל, אני כן רוצה ומאחלת לכולנו שנחווה את חיינו תמיד בבריאות טובה ומתוך הנאה רבה.
      ולסיכום, אמנם לא מידע שנסמך על מחקר אלא על שיחות יום-יום סביבי, אבל נראה שגברים תמיד מתגעגעים לחזור לעבר ונשים בד"כ צופות לקראת העתיד… אולי זה אומר משהו על ה"פרקטיות" שלהם….

  7. ש. היקר,
    נכון מאוד, אצלנו הבעיה היא יותר של המבוגרים. לעומתנו, באירופה כיום מדברים על "הדור האבוד" כאשר מתייחסים למדינות כמו איטליה, ספרד ויוון. לכמחצית מהצעירים באירופה, אין תעסוקה קבועה ומסודרת מזה מספר שנים. מצב שסביר להניח שיחמיר עם גלי ההגירה המתרבים (ב-2015 מינואר עד יוני הגיעו 340,000 איש לאירופה). אין ספק שאירופה תצטרך להתמודד בעוד כמה שנים עם דור שאינו יודע מהו עולם העבודה.
    ולמה אני מציינת זאת? אין הכוונה להתנחם ב"צרת רבים" אלא להבין שבכל סביבה קיימת בעיה מסוימת המאפיינת אותה ויש לטפל בה. רק שלמרבית הצער הממשלות בעולם בכלל ואצלנו בפרט עסוקות ביום-יום ובדחוף ואינן חושבות מספר צעדים קדימה ולכך אני קוראת.
    כל אחד ואחת מאתנו צריך להתחיל לחשוב על מראה העתיד ולנסות לקדם עצמאית את הדברים שהוא מאמין בהם. אני אישית חושבת שרק המבוגרים יהיו אלו שיעשו למען עצמם ורק שיתוף פעולה ביניהם יהיה זה שיגרום שינוי. נכון, כל אחד לבד לא יצליח אבל אלו בדיוק עקרונות עולם המידע: שימוש בידע ומידע כמקור פרנסה , להיות חלק מהארכיטקטורה (2.0 (WEB ושיתופיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים