מהטלסקופ ועד למחשב

כשלא מבינים לא מסתכלים
גלילאו גליליי en.wikipedia.org

הטלסקופ והמחשב הם דוגמאות בולטות לשימוש מקצועי במכשירים שתרם להתפתחות המדעית. בעשרות השנים האחרונות אני מנסה דרכים שונות כדי להביא את עמיתיי להסתכל על תכנים מסוימים של מדעי המחשב כתכנים החיוניים לעבודתנו. טענתי היא כי כדי להבין סוגיות אחדות בשילוב השימוש בטכנולוגיה הספרתית בחינוך, יש צורך בהבנת תכנים מסוימים מאוד במדעי המחשב. כל ניסיון ליצור הזדמנות לבירור הטענה שלי נתקל בהתנגדות.

כבעל תואר אקדמי בהיסטוריה של המדעים, לא יכולתי שלא להיזכר בגלילאו. רובנו מכירים את הסיפור המתאר כיצד סירבו אנשי הכנסייה הנוצרית בימיו של גלילאו להסתכל בשמים מבעד לטלסקופ פרי המצאתו. הם נמנעו מלהשתמש בטלסקופ שלו ולהיווכח שכוכב הלכת צדק מתנהג כמו כדור הארץ או שפני הגוף השמימי המלווה את כדור הארץ פגומים ומחוטטים.

הסיפור הזה משמש להמחשת הבערות הפעילה שלה הטיפה, לכאורה, הכנסייה הנוצרית בימי הביניים. במקום לצפות בעדויות, כך אנו סוברים, הם העדיפו לשמור על דעותיהם הקדומות. מסתבר שכמו טיעונים רבים אחרים בדבר "חשכת ימי הביניים" ובדבר תרומתה של הכנסייה הנוצרית כולה לבערות, גם לסיפור על הטלסקופ יש היבטים נוספים המחייבים התייחסות.

מדוע סירבו הכמרים לצפות מבעד לטלסקופ של גלילאו? תשובה מעניינת לשאלה הזו מצאתי בספרו של ג'ון הנרי העוסק במקורות המדע המודרני ודן בתפקיד הטלסקופ בהתפתחות השיטה המדעית (ראו במאמרו The Scientific Revolution and the Origins of Modern Science). הנרי מזכיר שעלינו לנקוט משנה זהירות בבואנו לתאר התרחשויות היסטוריות. למשל, אנו רגילים לראות בטלסקופ מכשיר אמין למדי לעריכת תצפיות, לכן הסירוב של בני דורו של גלילאו להסתכל בטבע מבעד לטלסקופ נראה בעינינו עדות מכרעת לפוליטיזציה שרירותית של הידע. למעשה, הם תמכו באסטרונומיה האריסטוטלית. גלילאו טען שיש בידו עדויות מכריעות שמפריכות לחלוטין את האסטרונומיה המקובלת. ההתנגדות להסתכל מבעד לטלסקופ הייתה אפוא התנגדות לרעיונות של גלילאו כמי שמעז לערער את היסודות המקובלים של הפילוסופיה של הטבע. לפי גישה זו, הטלסקופ היה פגום בעיניהם בדיוק בגלל מה שהוא הראה.

מסתבר שגלילאו לא המציא את הטלסקופ, אבל הטלסקופ הומצא בימיו והוא היה הראשון להשתמש בו לעריכת תצפיות מדעיות. בני דורו, שהיו מורגלים בצפייה במופעי בידור וקסמים, שבהם הקוסמים השתמשו במערכות אופטיות ליצירת אשליות, לא יכלו להתייחס אל הטלסקופ כאל מכשיר להספקת מידע אמין על הטבע. בימיו של גלילאו נמכר הטלסקופ בחנויות כמתקן שימושי ולא כמכשיר מדעי.

אף שהידע האופטי על עדשות פותח עוד במאה ה-10 על ידי מדענים ערביים, הידע הזה לא הגיע בשלמותו לאירופה עד למאה ה-13, אז הומצאו המשקפיים האופטיות. רק במאה ה-17 הרחיבו את השימוש בעדשות להרכבת טלסקופים ומשקפות. בכל אופן, גלילאו שיפר את הטלסקופ, אבל לא ידע כיצד להביא את יריביו להבין את הידע המוכיח שהטלסקופ הוא מכשיר תקף ואמין לביצוע תצפיות בטבע. הוא ידע אופטיקה וייתכן שלא האמין שאותם אנשי כמורה שסירבו להציץ בעינית הטלסקופ שלו עשו זאת גם משום שלא התייחסו אל הטלסקופ כאל מכשיר מדעי. כלומר, בעיניהם הטלסקופ היה פגום מלכתחילה, ללא קשר למה שניתן לראות בעזרתו, כי אי אפשר להשתמש בו כמכשיר תצפית. לפי הנרי, ההתנגדות של הכנסייה נסמכה על אי-הבנת המכשיר. לו היו מבינים את המכשיר (בלשוננו, את הטכנולוגיה) תצפיותיו של גלילאו היו גורמות לאותם כמרים בעיות קשות.

גם בתחום המחשבים אפשר לגלות סירובים מפתיעים להסתכלות. כמובן מדובר במחשב ובידע המגולם בו ולא בהסתכלות באמצעות המחשב. המחשב והנתונים שמגיעים אלינו בעזרתו דווקא נחשבים כמהימנים ללא ערעור, הרי אנחנו מאמינים לכל מה ש"כתוב באינטרנט". אני מציע לערוך השוואה בין הטלסקופ למחשב וכך לראות שהדמיון ביניהם הוא אי הבנת המדיה, והסירוב להסתכל במדעי המחשב כמקור הידע שיישומו הביא לנו את הטכנולוגיה הספרתית, כמוהו כסירוב להביט מבעד לטלסקופ.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. פרופסור נכבד,
    האם תואיל להביא דוגמאות מה היום אנשים לא מקבלים בטכנולוגית המידע עד כדי כך שזה מונע שימוש מירבי במחשבים

    1. אני אצטט את עצמי: אנו לא "יודעים ללמד מדעי המחשב כך שאנשי החינוך יידעו להשתמש בו על סמך הבנה" אנו לא יודעים ללמד את התכונות הייחודיות של המחשבים כטכנולוגיה השונה מהטכנולוגיה של עידן התעשייה (למשל, מכוניות ותנורי בישול) ולכן המשתמשים אפילו לא מבינים שהם לא מנצלים את התכונות האלה. הם מודעים לקיומן כמו שהכמרים היו מודעים לתכונות של הטלסקופ. אז "שימוש מירבי במחשבים" הוא יחסי להבנה המירבית של תכונות אלה, ובמקרה זה היא כמעט אפסית.

  2. אין זאת אומרת שידע להסביר וללמד אופטיקה.

    גם היום, מדעני המחשב יודעים מדעי המחשב, אבל אין זאת אומרת שאנו יודעים ללמד מדעי המחשב כך שגם אנשי חינוך יוכלו לדעת להשתמש בו על סמך הבנה.

  3. עיקר המחסומים כולל בחינוך אינם קשורים להבנת הטכנולוגיה. אנשים גאונים בטכנולוגיה יכולים לעשות דברים מבריקים, אבל אם המנהלים מכוונים לעבר מטרות טיפשיות הרי שאנשי הטכנולוגיה המבריקים ייצרו משהו שהוא טפשות מבריקה (כמו שאמר לנו מרצה מסוים). כך שקודם כל חשוב להבין הצרכים ודרך הניהול ופחות הטכנולוגיה. לטכנולוגיה תמיד יש פתרונות זמינים. לניהול ממש לא. ואנחנו רואים זאת כל יום.

    1. הבעיה בעיקרה היתה בהבנת הטלסקופ. והיום המחסום בחינוך הוא בהתנגדות להבנה – לא רק ביחס לטכנולוגיה. בטכנולוגיה הדבר בולט במיוחד ודומה למה שקרה עם הכמרים והטלסקופ של גלילאו.

    1. הבנת המוח שלנו היא משימה מחקרית רחוקה מאד ממימוש ואילו הבנת הטלסקופ היתה כנראה ברשות גלילאו, אם כי לא ברור אם הוא ידע להנחיל אותה לכמרים. באותם ימים הכמרים היו משכילים (רובם בעלי תארים אקדמיים גבוהים) ובכל הסיפור הזה אנו לא שומעים על ניסיון של גלילאו, או מאמציו, ללמד את הכמרים אופטיקה, כדי שיתפסו את התכונות המאפיינות של הטלסקופ.

  4. לגבי הטלסקופ רק מעטים שבמעטים שמעו וידעו עליו בזמנו
    לגבי המחשבים כמעט כל האנשים עושים בו שימוש משך כל היום החל מגיל צעיר ביותר

    1. הטלסקופ היה אז מכשיר פופולרי מאד (אולי לא כמו המחשבים היום, אבל כמו המחשבים לפני ארבעים או שלושים שנה). וכמו אז, המשתמשים בכלים הפופולריים, משתמשים בהם ללא הבנה. אולי בטלסקופים אז, לא "החל מגיל צעיר ביותר", אבל באותה רמה של אי-הבנה.
      הנקודה המרכזית של הבלוג שלי היא שאילו גלילאו ידע כיצד להסביר לכמרים שהטלסקופ איננו רק כלי לשעשועים של תעתועי ראייה, החשיבה המדעית היתה נקלטת בתרבות כבר אז. בקיצור, הבנה טובה יותר של הכלים יכולה לפתוח שערים בהסטוריה של התרבות שלנו.
      היום, בגדול, אנו סותמים למשתמשים את אפשרות ההבנה של הכלים הספרתיים ומעודדים את תרבות הבורות ביחס אליהם. מי יודע כמה נשלם עבור היחס הזה לטכנולוגיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו