התחמקות מאחריות ניהולית

בצהרי יום רביעי האחרון התפרסם באתר בית המחוקקים שלנו במדור "הודעות הכנסת",  דף שכותרתו תואמת סטנדרטים המקובלים במדיה הסנסציונית: "הוועדה לביקורת המדינה: חברת HP נכשלה לחלוטין בבניית מערכת מחשוב, ומשכו זמן יקר וכסף רב מגוף ממשלתי". ההאשמה יוחסה ישירות ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ אמנון כהן. הוא אף ידע לנמק את טענתו הקשה בקביעה: "הם ניגשים לכל מכרז אבל לא יודעים לבצע כל עבודה. מתגלחים על חשבוננו, ובסוף אין תפוקה ואין מערכת".

 לטובת מי שאינו מכיר את הפרשה, ראוי להבהיר כי דו"ח מבקר המדינה מלפני חצי שנה ביקר בחריפות את ההתרחשויות בכל הקשור בהקמת מערכת המחשוב החדשה של שב"ס. גודש הצדיקים בארצנו המקבלים שירותי אחסון מהארגון האמור, הביא לכך שמערכות המידע המיושנות של הארגון לא עמדו בנטל. לכן הוחלט להחליפן במערכת ארגונית בעלת ארבעה מודולים מרכזיים. התהליך החל בשנת 2006, ושנה לאחר מכן נחתם חוזה עם HP, החברה שנבחרה לבצע את הפרויקט. בתמצית: דובר על תקציב של כ-40 מיליון ש"ח ועל פרק זמן של שנתיים. אחרי פרק זמן כפול ואחרי תוספת של כ-100 מיליון לתקציב המקורי, נמצאה המערכת במצב רחוק מהשלמה. אם הבנתי נכון את דו"ח הביקורת האמור, נראה שרק מודול אחד מתוך הארבעה נמצא במצב שמתחיל להתקרב לסיומו. בסופו של דבר הופסקה ההתקשרות עם ספק הפתרון. וכך, שמונה שנים אחרי התחלת הפרויקט ואחרי הוצאת עתק, הפער ממצב של מערכת ארגונית תקינה הוא כמרחק מזרח ממערב.

על הפרשה עצמה דיברתי כבר יותר מפעם בעבר, מעל במות אחרות. כאן אני רוצה להתמקד באחריותם של המנהלים בארגון להצלחה, כמו גם לכישלון, של המערכות הכל כך קריטיות. ח"כ אמנון כהן (ש"ס) מיקד את טענותיו בכיוונים אחרים. הוא האשים, כמשתמע מן הציטוטים שהובאו בפתח מאמר זה, בראש ובראשונה את החברה המבצעת. בלשונו: "חברת HP  נכשלה לחלוטין בבניית מערכת מחשוב, ומשכו זמן יקר וכסף רב מגוף ממשלתי. הם ניגשים לכל מכרז אבל לא יודעים לבצע כל עבודה. מתגלחים על חשבוננו, ובסוף אין תפוקה ואין מערכת".

 לח"כ כהן היו גם טענות כלפי משרד האוצר, שכמובן היה מעורב בתקצוב, באישורים ובמעקב: "איך האוצר אישר מיזם בלי לבדוק אותו, ואיך ויתרו למבצע על קנסות באיחור הגשת המערכת?". לא נכחתי בישיבה, אולם לפחות בדיווח הרשמי מנהלי (מפקדי) שב"ס כלל לא הובלטו כאחראים למצב. על פי תפיסתי, לעומת זאת, הם וקודם כול הם, נושאים באחריות לכשל הכל כך צורב. נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר אהרון פרנקו, הסביר למשל בדיון כי "הטעות בתחשיב הראשוני היא בגלל חוסר ניסיוננו". לדעתי, מי שעומד בראש ארגון שמשקיע עשרות מיליונים מיותרים מבלי שהשיג כלל את התוצאה המיוחלת, הוא האחראי. מי שמופקד על מערכת הוא האחראי העיקרי למה שמתרחש בתוכה. אם וכאשר הוא חסר ניסיון, עליו לנקוט שורה נוספת ומוקפדת של אמצעים כדי לקבל החלטות הגיוניות.

 אינני מתכוון כלל להיכנס לוויכוח שבין משרדי הממשלה. בוודאי לא לעימות שבין שב"ס לחברת HP. אם ספק חרג מהבטחותיו או כשל בביצוע, עליו להיענש בחומרה. כך גם כל יועץ ופקיד שהיו משולבים בתהליך. אם יש מנהלים במשרד האוצר שעשו מלאכתם לא נאמנה, גם אליהם צריכה להיות מופנית האצבע המאשימה. עם זאת, המנהלים הישירים בארגון חייבים לזכור כי בכל אלה אין כדי להסיר מאומה מאחריותם המרכזית. ואם הם אינם ממהרים לקבל על עצמם את האחריות ולהסיק מסקנות, על הגורמים המוסמכים שמעליהם לכפות עליהם את האחריות הבסיסית הברורה הזו.