שיטפון של מרכזי נתונים

רשות החשמל מנסה להתמודד עם בעיית חוות השרתים
תמונה של אליהו עם כובע
ד"ר אליהו בורוכוב

מדינת ישראל מתנהלת כ"פראיירית" גלובלית. ישראל אפשרה לעשרות חברות בינלאומיות להקים בשטחה מרכזי נתונים, הנקראים גם חוות שרתים (Data Centers), המשתמשים במשאב לאומי מוגבל – חשמל במחיר נמוך, שמיוצר מן הגז הטבעי של ישראל, נמכר להן בזול וצפוי לאזול בתוך כשני עשורים. לצד מרכזי הנתונים החיוניים למשק המקומי, פועלות בישראל חוות שרתים גדולות המשרתות חברות בינלאומיות גדולות.

חלק מהחברות הבינלאומיות האלה אינן מקיימות ומתחזקות את המתקנים בעצמן, אלא שוכרות אותם מחברות ישראליות בהסדר שנקראColocation . דוגמאות בולטות לחברות בינלאומיות ענקיות: (AWS) Amazon Web Services, חברה בת של אמזון, וחברת Google, המספקות שירותי ענן ממתקנים שכורים, ו-AZURE, חברת בת של מיקרוסופט, המספקת שירותי ענן ממתקנים בבעלותה. מהמתקנים הממוקמים על אדמת ישראל, החברות האלה משרתות לקוחות בהודו, באתיופיה, ובכל רחבי אסיה ואפריקה.

הביקוש העולמי לשירותי מרכזי נתונים הולך וגדל, ובישראל כבר הוגשו בקשות להקמת מרכזי נתונים שידרשו חשמל בהספק של 6 ג'יגה-ואט – הספק השקול ל-30% מצריכת השיא של החשמל במדינה כולה. הרצון המשתקף מהתוכניות האלה עומד בסתירה לתוכניות הפיתוח הנוכחיות של משק החשמל. התוכנית הקיימת, שכוללת הקמת 19 תחנות כוח חדשות בהספק של 9 ג'יגה-ואט, נתקלת בהתנגדות של התושבים בקרבת האתרים המיועדים, בעיקר מטעמים של פגיעה באיכות הסביבה.

חמור מכך, כל החשמל שעשוי להיות מיוצר על ידי 19 תחנות הכוח דרוש לצורכי המשק של מדינת ישראל, ואין לה שום עודף של חשמל למכירה לחברות בינלאומיות. בו בזמן ישראל פועלת בחוסר מרץ ובעצלתיים בפיתוח ייצור חשמל ממקורות מתחדשים, ובעיקר מאור השמש. בעוד שבמרבית מדינות אירופה נתח האנרגיה המתחדשת חצה את רף ה-50%מכלל ייצור האנרגיה, ובגרמניה אף הגיע ל-58%, בישראל שיעור ייצור החשמל ממקורות מתחדשים (בעיקר אור השמש) עומד על 17% בלבד. אבל זוהי תוצאה ישירה של כהונתו של שר אנרגיה שאיננו מבין שתפקידו, בין השאר, הוא להבטיח את ביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל לטווח הארוך.

לאחרונה התעוררה רשות החשמל והבינה כי עליה לבלום את שיטפון הבקשות לחיבור לרשת החשמל כדי להקים מרכזי נתונים. הרשות פרסמה מסמך מדיניות המציע כללים חדשים להסדרת הרשאות התחברות לרשת. מתוך כלל ההצעות במסמך, להלן ארבע שבעיניי הן החשובות ביותר:

ראשית, נקבע המובן מאליו: הרשאות חיבור יינתנו אך ורק אם יהיה עודף בכושר ייצור החשמל. לפי הנתונים שבידי רשות החשמל, יתאפשר, בשנים הקרובות, לחבר לרשת פחות מרבע מכלל הבקשות.

שנית, הרשות מציעה להגביל את ההספק המקסימלי לכל מרכז נתונים ל-50 מגה-ואט בלבד.

שלישית, כדי לנפות יזמים ספקולטיביים שהתכוונו "לתפוס תור" במטרה למכור אותו למשקיעים, הרשות מציעה לגבות ממגישי הבקשות דמי רצינות שנתיים גבוהים: מיליון שקלים עבור בקשה להספק של 50 מגה-ואט, כלומר שיזם שהגיש בקשה ל-200 מגה-ואט יצטרך לשלם ארבעה מיליון שקל מדי שנה כל זמן שהוא ממתין להרשאה.

רביעית, לאור המחסור החמור באתרים שבהם אפשר להקים תחנות כוח, הרשות מתכוונת למנוע הקמת תחנות כוח פרטיות על ידי יזמים של מרכזי נתונים.

לסיכום, נראה שרשות החשמל מתכוונת לטפל בשיטפון המוגזם של בקשות להתחבר לרשת החשמל ולהקים מרכזי נתונים. אבל אין בהצעותיה מענה לכך שחברות בינלאומיות ממשיכות לקיים בישראל מרכזי נתונים שמשרתים לקוחות מעבר לים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. מה מפריע שחברות מחו"ל משתמשות במרכזים שלהן לשירות חברות בחו"ל
    צריך לגבות מהם תשלומים בהתאם ולהרוויח

  2. מדובר בבעיה עולמית של מרכזי מחשבים גדולים הצורכים הרבה יותר חשמל מבעבר. היא נובעת בעיקר מצריכת משאבי המחשב הגדולה של בינה מלאכותית (AI).

  3. האזרחים כמעט כולם לא יודעים דבר בנושא ולא מבינים את משמעותו

  4. תדרש כאן כמות לא מוכרת של אנרגיה אבל חשוב שתבוא כולה מאנרגיה ירוקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

בר נחמד

יין בחצר – בר יין בנחלת בנימין

גדעון גולדמן

תורת הפערים

המתח בין האמביציה לבין המימוש

דילוג לתוכן