ממתקי צ'אטבוט

ממתקים הם לרוב עתירי סוכר. עודף סוכר גורם נזקים בריאותיים גדולים ומצטברים. זו אינה המומחיות שלי, אבל אם תחפשו באתר Jokopost ובמקומות אחרים תוכלו למצוא מאמרים של מומחים בתחום שיסבירו את הנושא בבירור וביסודיות.

גם לנו, שאיננו מומחים, הנזקים ידועים, ובכל זאת רבים ממשיכים לצרוך כמויות גדולות של ממתקים. הם מוכנים לוותר על עתיד טוב יותר עבור כמה רגעים מתוקים מדי בהווה. המומחים יתקשו לשכנע רבים מאותם אנשים, משום שהם מעדיפים לא להקשיב להם וליהנות מהרגע המתוק, או אולי המתוק מדי.

תופעה דומה קיימת גם לגבי ChatGPT ומוצרים דומים לו.

אני מרבה להרצות ולכתוב על הסיכונים של בינה מלאכותית. אני לא ממש מופתע מכך שלא מקשיבים לי ולאחרים כשאנחנו מדברים על סיכונים ארוכי טווח, למשל השמדת האנושות על ידי בינה מלאכותית עתידית שתהיה חכמה מבני אדם.

בימים אלה אני לומד בדרך הקשה שאנשים מוכנים להתמכר ל-ChatGPT ולדומיו ולרגעים המתוקים שהם מציעים, לעיתים גם במחירים של נזקים קוגניטיביים, כמו פגיעה בזיכרון, פגיעה ביצירתיות, פגיעה ביכולת להיות ביקורתי ופגיעה ביכולת אנליטית. מחקרים מצביעים על נזקים המתרחשים תוך זמן קצר (חודשים) ומתעצמים אם ממשיכים באותו דפוס שימוש במוצרים אלה. הנזקים נמדדים קוגניטיבית ונוירולוגית במקביל.

המחקר  המפורסם ביותר נעשה ב-MIT. 83% ממשתתפי קבוצת ניסוי שנעזרה ב-ChatGPT לכתיבת חיבור לא הצליחו לזכור שורה אחת ממה שכתבו. בקבוצות הביקורת שנעזרו בחיפוש בגוגל או לא נעזרו בשום אמצעי מוגדר, אחוז אלה שלא זכרו שורה אחת היה פחות מ-20%. אך אני מודאג במיוחד מאפקט החוב הקוגניטיבי, שהתגלה בניסוי המשך כמה חודשים לאחר מכן, כאשר קבוצות הניסוי ביצעו מטלה דומה, הפעם בלי להיעזר ב-ChatGPT. אחוז אלה שלא זכרו שורה אחת עדיין היה גבוה בהרבה מהאחוז בקבוצות הביקורת. כלומר הנזק הוא נזק מתמשך.

אציין שאיני דון קישוט המציע להימנע משימוש בצ'אטבוט. אני מציע כמה דרכים לשימוש בלי נזק קוגניטיבי או לפחות בנזק מופחת משמעותית. למרות זאת רבים מקשיבים לי ולאחרים כמוני באותה מידה שהם מקשיבים למומחים המסבירים מדוע להפחית את צריכת הסוכר.