האם אבד הכלח על אתר העסק באינטרנט?

אתרי שירותי מידע ואיך לעבוד איתם
תמונה:Liftarn commons.wikimedia.org

חישבו על הפעם האחרונה שהלכתם לסרט, קניתם משהו או חיפשתם מסעדה קרובה. נכון שבכל אותן פעילויות, וברבות אחרות, לא הייתם צריכים לגלוש לאתר העסק?

כדי לקנות כרטיסים לקולנוע נכנסתם לאתר דוגמת seret.co.il. לקניית מוצר – מקרר, מצלמה או אופניים – נכנסתם לאתרי השוואת מחירים כמו zap. כדי למצוא מסעדה הקרובה אליכם השתמשתם ב-Google Maps או ב-Waze. ובפעם האחרונה שחיפשתם טיסה – האם קודם כול, כצעד ראשון, גלשתם לאתר של אל-על, של ארקיע או של כל חברת תעופה אחרת? האם בפעם האחרונה שחיפשתם מלון בחו"ל גלשתם לאתר של בית מלון? לא!

נכון לתחילת 2015, המציאות היא שלקוחות ולקוחות פוטנציאליים לא צריכים לבקר באתר האינטרנט של העסק כדי להגיע אליו. היום הצרכנים מקבלים את המידע שלהם מצד שלישי, אם זה אתר אינטרנט או אפליקציה המרכזת להם הרבה מאוד אפשרויות ומנגישה את המידע במהירות, בקלות ובהתאם למכשיר שבו הם מחזיקים. במקום שהצעד הראשון יהיה לנווט לאתר שלכם, הלקוחות משתמשים בשירותי מידע.

תופעת האינטרנט הזאת אינה זרה לנו. האם תהיתם למה יש ריכוזים של חנויות נעליים, חנויות בגדים, דוכני פלאפל, חנויות ירקות (שוק) וכדומה? מדוע שבעלי עסקים שלכאורה מתחרים זה בזה ומציגים את אותו מוצר בדיוק יהיו בשכנות קרובה, ממש כתף אל כתף? הסיבה היא שהמקבץ הזה מושך אליו יותר קהל, וזה בדיוק מה שקורה באינטרנט.

במקום שהגולש יתאמץ לגלוש לאתר של חברת מלונות אחת, אחר כך יעבור לשנייה וכן הלאה, הוא מעדיף להגיע למקום אחד, אתר או אפליקציה, שבו הוא יכול לראות הרבה יותר, לערוך חיפושים ולבחור את ההצעה המתאימה לו מבחינת מחיר, מועדים וצרכים אחרים. לכן אנשים מעדיפים לגלוש ל-booking.com, לדוגמה.

מתברר שלא רק הלקוחות מעדיפים אתרים בסגנון "הכול במקום אחד" אלא גם גוגל. אם היה ניתן, גוגל היה רוצה להציע ללקוח תוצאה אחת שעליה הוא ילחץ ואז יגיע לאתר ויאמר: "זהו! אין לי מה לחפש במקום אחר". לכן סביר להניח שבהרבה חיפושים גוגל יציג תוצאה של פורטל או של מרכז מידע לפני אתר פרטי.

בחיפוש אחר "עורך דין" יופיעו אינדקסים או פורטלים. בחיפוש אחר "קרוז בקריביים" יופיעו אתרים שבהם מוטמעים מנגנוני חיפוש שיכולים להציג הצעות של עשרות חברות ולא רק של חברת שיט אחת. בחיפוש אחר משלוח אוכל הביתה תקבלו אתרים המאפשרים לכם להזמין ממגוון גדול של מסעדות ורשתות מזון. בחיפוש "דירה להשכרה בגבעתיים" תקבלו את אתרי המגה המציעים שפע של הצעות וכך הלאה.

בתחילת עידן האינטרנט, כשמספר האתרים היה קטן, היה אפשר לזכור את שמותיהם בעל פה. אחר כך היו מעין "מדריכי זהב" של אתרים באינטרנט, כמו זה שיצא בהוצאת הוד-עמי, ספר עב-כרס שהכיל 18,000 אתרים במגוון נושאים ושאליו צורף תקליטור. וואו!

ואז הגיעה התקופה של האינדקסים, שהיו שערי הכניסה ובהם התחילה הגלישה באינטרנט, ואחריהם פרצו לתודעתנו גוגל ויאהו. זה לא שמנועי החיפוש לא היו שם. הם היו. להזכירכם, גוגל נוסד בשנת 1998, אבל לקח זמן עד שתוצאות החיפוש היו מספיק טובות כדי שציבור הגולשים ייתן בו אמון ובאופן קבוע יתחיל בו את הגלישה באינטרנט.

ועכשיו אנחנו עדים לשכבה שהיא בין גוגל לבין הגולש המחפש. שכבה זו בנוייה מאתרים שעושים עבורנו, הגולשים, עבודה של איסוף, מיון, תצוגה ושירותים נוספים שעושים את חיינו קלים יותר. אתרים אלה חוסכים לכולנו זמן ונותנים לנו ערך מוסף גדול יותר ואנחנו התאהבנו בהם.

אז מה קורה לאתר החברה? האם הוא מיותר?

התשובה היא שבסופו של יום, האתר שלכם הוא הבית שלכם. לא חשוב איך הגיע הלקוח לאתר: המלצה מחבר, דרך פורטל או דרך מנוע החיפוש – הוא הגיע ועכשיו הוא נמצא אצלכם, בנכס האינטרנטי שלכם.

נאמנות הלקוחות באינטרנט שברירית מאוד. השליטה נמצאת ביד – יותר נכון באצבע של הלקוח, ובלחיצת עכבר הוא יכול לעזוב את האתר שלכם ולעבור לאתר אחר, של המתחרה שלכם. הלקוח עומד מול שפע אפשרויות והמידע הרב נמצא במרחק לחיצות עכבר 24/7. הוא מקבל החלטות מהירות ולכן יש חשיבות לדרך שבה האתרים שלכם מניעים אותו לפעולה שאתם רוצים.

ומה שאתם רוצים זה לפחות לקבל את כתובת המייל שלו, כי זאת דרך ההתקשרות היעילה ביותר מבחינת עלות-תועלת. ביקור באתר זה לא מספיק. יש למצוא את הדרך לקבל מהלקוח את פרטיו, בעיקר את המייל, כדי לשמור איתו על קשר שבסופו של דבר יקדם את העסקה הבאה ואת זאת שאחריה וכך הלאה.

אותם אתרי מגה המרכזים מידע הם עובדה קיימת, וצריך לבנות נוכחות גם שם כדי להביא זרם בלתי פוסק של לקוחות מתעניינים. צריך לטפח את היחסים עם הלקוחות של אותם אתרי מגה, כי היכולת שלהם להביא תנועה גדולה הרבה יותר מהיכולת של העסק הקטן ואפילו הבינוני. יש טעם לשתף איתם פעולה שתבטיח בולטות, כדי למשוך, דרכם, עוד ועוד לקוחות לעסק שלך.

מי הם האתרים בתחום שלכם שמרכזים מידע ומושכים תנועה רבה של לקוחות? האם יש לכם נוכחות שם?

*

זהר עמיהוד, מומחה שיווק ופרסום אפקטיבי באינטרנט, עוזר לבעלי עסקים להביא יותר לקוחות וליצור יותר פניות ויותר מכירות. בעל ראייה עסקית רחבה, ידע וניסיון רב. בעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב, שותף גוגל, מוסמך פרסום בגוגל וחתום על 85 ספרי מחשבים בנושאי אופיס, תכנות ופיתוח אתרים. http://www.seoreport.co.il

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. ובמשך שנים בעלי אתרים מחמיצים הצטרפות לפורטל כי הם בעד "בלעדיות", עצמאות, ייחודיות ועוד מילים דומות ומכובסות. מנועי החיפוש שמים בראש הדפים את הפורטלים והאינדקסים למיניהם, אך מקדמי האתרים "הייעודיים" מוליכים שולל את בעלי האתרים בהצעות הקידום ובהבטחות השווא להובילם לעמוד הראשון של התוצאות…ואשרי המאמינים בהם.

  2. שלום מאיר ותודה על הזרקור לפורטלים. עושה רושם שגוגל נותן להם עדיפות על פני אתר של עסק בודד מכיון שהוא לא יכול להתעלם מגודלם.
    לאתר בזק144 יש 960,000 דפים, לאתר דפי זהב יש למעלה מ- 6,000,000 מיליון דפים ויש עוד דוגמאות לאתרי מגה שכאלה.
    גוגל, עושה רושם, רוצה שהלקוחות יעשו כמה שפחות קליקים ואם הם כבר מקליקים שלא יצאו מדף תוצאות החיפוש. עד כדי כך היא מתאמצת שבאחד הניסויים במודעות ממומנות הם אפשרו רישום לרשימת תפוצה מתוך המודעה בדף תוצאות החיפוש!
    בתוצאות האורגניות, גוגל מאפשר לבצע חיפוש בחלק מהאתרים עחל ידי הצגת חיפוש, כך שאפשר לבצע חיפוש באתר מבלי להגיע אליו, לראות את התוצאות או מספיק מהתוצאות כדי להחליט האם לגלוש לאתר או לא.
    לפעמים כל מה שאתה צריך יראה בתוצאות החיפוש ולא יהיה צורך להגיע לאתר העסק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים