מערכות המומחה – איה הן?

פרק מרתק מתולדות ה-AI שחלף מבלי להותיר שריד
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

מערכת מומחה היא מערכת מתוכנתת שאמורה להציג התנהגות של מומחה בתחום דעת. יש הקוראים לה "מערכת מבוססת ידע". פרק מערכות המומחה הוא אחד הפרקים המרתקים ביותר בתולדות הבינה המלאכותית. מייד נראה עד כמה דומה הוא לפרק הנוכחי המעסיק רבים וטובים בימינו.

נושא מערכות המומחה נסקר בכמה ספרים. בספר "הדור החמישי: בינה מלאכותית אתגר המחשבים היפני לעולם" מאת אדוארד א' פייגנבאום ופאמלה מק'קורדק (1983) ובספר "מכונות חושבות: מחקר אישי בתולדות הבינה המלאכותית ובעתידה" (1979). פאמלה מק'קורדק הייתה עוזרתו הראשית של פרופ' פייגנבאום במאמציו לקידום פרויקט הדור החמישי בארה"ב, פרויקט שהסעיר את עולם המחשבים בשנות ה-80, אף שביסודו התמקד בתקווה לייצור חומרה חדשה כדי לקדם את רעיון הבינה המלאכותית. בספרה, מק'קורדק מתארת די טוב את תולדות התפתחות רעיון הבינה המלאכותית כמבוא ל"פרויקט הדור החמישי" . ואולם, התיאור פגום מבחינות רבות ויכול להטעות את הקורא התמים.

בפתח סיפור תולדותיה של הבינה המלאכותית (שם, עמ' 11) מודה מק'קורדק "לא תמצא כאן דיווח מפורט על הוכחה של משפטים מתמטיים", ובזה היא החטיאה את היסוד העיקרי של תחום מערכות המומחה, הלא הוא פרק "התִכנות הלוגי", בשפת התכנות "פרולוג", שבעזרתה הורכבו מערכות המומחה הראשונות בשנות ה-80. בעמוד 21 נמצא עדויות מפורשות לכך שמק'קורדק, כמו רבים, לא הבינה את ההבדל המהותי שבין חישובים חשבוניים (אריתמטיקה) ובין ידע מתמטי שנוצר מהוכחות במתמטיקה.

בתחילת פרק 1, "מוחות הפליז" (שם, עמ' 16), היא מעידה כי חיקוי, העתקה וייצוג הן פעולות זהות זו לזו, ובזאת הניחה את הרקע למבחן טיורינג ולתחום מערכות מומחה שאמורות לשמש כמערכות חיקוי מומחים. דרך אגב, חיקוי דעה מומחית של תלמיד אחר במבחן נחשב כרמאות ואילו חיקוי של מומחה באמצעות מערכת דיגיטלית מתוכנתת נחשב כהישג של מאמצי פיתוח הבינה המלאכותית.

כאמור לעיל, מחברת הספר הייתה עוזרתו הראשית של פרופ' פייגנבאום, שהוביל בעזרתה את פרויקט "הדור החמישי" בקול תרועה. והנה, לשווא תחפשו את מערכות המומחה או הדור החמישי בין הישגיו של פייגנבאום ובציון הסיבות לזכייתו בפרס טיורינג בשנת 1994.

עבודתו של צ'ארלס באבג' מיוצגת ונדונה בהרחבה בספר, מבלי לחשוף את הבסיס המתמטי שלה שהומצא על ידי ניוטון כשיטה לחישוב ערכים של פונקציות מתמטיות מסוגים רבים על ידי חישוב הפרשים ("תחשיב ההפרשים" שעל פיו בחר באבג' גם את שם יצירתו). בספר תמצאו (שם, עמ' 36) עדות לכך שהתעניינותו של באבג' הייתה בחישוב ערכי פונקציית הלוגריתמים, ובעדות זו נרמז אפילו שהחישוב המבוקש מבוסס על "הפרשים מסדר שישי", ללא שום הסבר נוסף.

התיאורים בספרה של מק'קורדק התמקדו תמיד בהיבט החומרתי של המחשבים: מכונות, מכונות ומכשור. אפילו טיורינג מוזכר בספר בשל מאמריו על מכשור אינטליגנטי. המאמר שלו משנת 1936, שמאוזכר בספר על הדור החמישי, ובו הציע הגדרה למושג החישוב היעיל – לא מוזכר בספרה בכלל.

הביטויים "מערכת מומחה", "תכנות לוגי" ושפת "פרולוג" נרמזים פה ושם בשני הספרים האלה, אולם מרבית הדיונים מתפרסים לתחומים אחרים. למשל, הספר של פייגנבאום שמטרתו לשכנע את רשויות ארה"ב בחשיבות היישומים של פרויקט הדור החמישי, מכיל פרקים שלמים המפרטים את יחסי תרבות מינהל העסקים בין יפן לארה"ב.

לעומת הספרים האלה, בספר "המחשב בבית-הספר" (בעריכת זמירה מברך ונירה חטיבה, 1996), פרק שלם (פרק 3) מוקדש להתלהבות מערכת החינוך ממערכות מומחה, "ילדים כבוני מערכות מומחה" (שם, עמ' 77-60). הפרק רצוף בשגיאות הנפוצות בדיונים בבינה מלאכותית (למשל, האפשרות שתוכנה יכולה לגלות בעצמה שגיאות תִכנות, או שגיאות לוגיות, בעמ' 62, 68, ועוד). היום, מי מזכיר את פרויקט הדור החמישי או את מערכות המומחה? אפילו שפת "פרולוג" שאותה ניסו לנצל במקורה לגילוי הוכחות במתמטיקה, כמתחרה של שפת "ליספ" נשכחה לגמרי. בסך הכול, מערכת מומחה היא מערכת מתוכנתת שאמורה להציג התנהגות של מומחה בתחום דעת. יש הקוראים לה "מערכת מבוססת ידע". פרק מערכות המומחה הוא אחד הפרקים המרתקים ביותר בתולדות הבינה המלאכותית. מייד נראה עד כמה דומה הוא לפרק הנוכחי המעסיק רבים וטובים בימינו.

נושא מערכות המומחה נסקר בכמה ספרים. בספר "הדור החמישי: בינה מלאכותית אתגר המחשבים היפני לעולם" מאת אדוארד א' פייגנבאום ופאמלה מק'קורדק (1983) ובספר "מכונות חושבות: מחקר אישי בתולדות הבינה המלאכותית ובעתידה" (1979). פאמלה מק'קורדק הייתה עוזרתו הראשית של פרופ' פייגנבאום במאמציו לקידום פרויקט הדור החמישי בארה"ב, פרויקט שהסעיר את עולם המחשבים בשנות ה-80, אף שביסודו התמקד בתקווה לייצור חומרה חדשה כדי לקדם את רעיון הבינה המלאכותית. בספרה, מק'קורדק מתארת די טוב את תולדות התפתחות רעיון הבינה המלאכותית כמבוא ל"פרויקט הדור החמישי" . ואולם, התיאור פגום מבחינות רבות ויכול להטעות את הקורא התמים.

בפתח סיפור תולדותיה של הבינה המלאכותית (שם, עמ' 11) מודה מק'קורדק "לא תמצא כאן דיווח מפורט על הוכחה של משפטים מתמטיים", ובזה היא החטיאה את היסוד העיקרי של תחום מערכות המומחה, הלא הוא פרק "התִכנות הלוגי", בשפת התכנות "פרולוג", שבעזרתה הורכבו מערכות המומחה הראשונות בשנות ה-80. בעמוד 21 נמצא עדויות מפורשות לכך שמק'קורדק, כמו רבים, לא הבינה את ההבדל המהותי שבין חישובים חשבוניים (אריתמטיקה) ובין ידע מתמטי שנוצר מהוכחות במתמטיקה.

בתחילת פרק 1, "מוחות הפליז" (שם, עמ' 16), היא מעידה כי חיקוי, העתקה וייצוג הן פעולות זהות זו לזו, ובזאת הניחה את הרקע למבחן טיורינג ולתחום מערכות מומחה שאמורות לשמש כמערכות חיקוי מומחים. דרך אגב, חיקוי דעה מומחית של תלמיד אחר במבחן נחשב כרמאות ואילו חיקוי של מומחה באמצעות מערכת דיגיטלית מתוכנתת נחשב כהישג של מאמצי פיתוח הבינה המלאכותית.

כאמור לעיל, מחברת הספר הייתה עוזרתו הראשית של פרופ' פייגנבאום, שהוביל בעזרתה את פרויקט "הדור החמישי" בקול תרועה. והנה, לשווא תחפשו את מערכות המומחה או הדור החמישי בין הישגיו של פייגנבאום ובציון הסיבות לזכייתו בפרס טיורינג בשנת 1994.

עבודתו של צ'ארלס באבג' מיוצגת ונדונה בהרחבה בספר, מבלי לחשוף את הבסיס המתמטי שלה שהומצא על ידי ניוטון כשיטה לחישוב ערכים של פונקציות מתמטיות מסוגים רבים על ידי חישוב הפרשים ("תחשיב ההפרשים" שעל פיו בחר באבג' גם את שם יצירתו). בספר תמצאו (שם, עמ' 36) עדות לכך שהתעניינותו של באבג' הייתה בחישוב ערכי פונקציית הלוגריתמים, ובעדות זו נרמז אפילו שהחישוב המבוקש מבוסס על "הפרשים מסדר שישי", ללא שום הסבר נוסף.

התיאורים בספרה של מק'קורדק התמקדו תמיד בהיבט החומרתי של המחשבים: מכונות, מכונות ומכשור. אפילו טיורינג מוזכר בספר בשל מאמריו על מכשור אינטליגנטי. המאמר שלו משנת 1936, שמאוזכר בספר על הדור החמישי, ובו הציע הגדרה למושג החישוב היעיל – לא מוזכר בספרה בכלל.

הביטויים "מערכת מומחה", "תכנות לוגי" ושפת "פרולוג" נרמזים פה ושם בשני הספרים האלה, אולם מרבית הדיונים מתפרסים לתחומים אחרים. למשל, הספר של פייגנבאום שמטרתו לשכנע את רשויות ארה"ב בחשיבות היישומים של פרויקט הדור החמישי, מכיל פרקים שלמים המפרטים את יחסי תרבות מינהל העסקים בין יפן לארה"ב.

לעומת הספרים האלה, בספר "המחשב בבית-הספר" (בעריכת זמירה מברך ונירה חטיבה, 1996), פרק שלם (פרק 3) מוקדש להתלהבות מערכת החינוך ממערכות מומחה, "ילדים כבוני מערכות מומחה" (שם, עמ' 77-60). הפרק רצוף בשגיאות הנפוצות בדיונים בבינה מלאכותית (למשל, האפשרות שתוכנה יכולה לגלות בעצמה שגיאות תִכנות, או שגיאות לוגיות, בעמ' 62, 68, ועוד). היום, מי מזכיר את פרויקט הדור החמישי או את מערכות המומחה? אפילו שפת "פרולוג" שאותה ניסו לנצל במקורה לגילוי הוכחות במתמטיקה, כמתחרה של שפת "ליספ" נשכחה לגמרי. בסך הכול, הפרויקטים של הבינה המלאכותית היו מבוססים על יחסי ציבור ופרסומת, שלא עזרו בפתרון של בעיה טכנולוגית אחת.

עליי לסיים אפוא בפרפראזה על ציטוט של פיינמן: "על מנת שפרויקט טכנולוגי יצליח וישרוד, אל לפרסומת וליחסי ציבור להיות עדיפים על פני המציאות, כי אי-אפשר להטעות את המציאות, רק את בני האדם" (ע"פ פיינמן, בספרו "מה אכפת לך מה חושבים אחרים", 1988, עמ' 232).

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. נקודה חשובה למחשבה לכל אלה שכבר התחילו להתמכר לטכנולוגיה שטרם הוכיחה עצמה

  2. תודה שי על הערתך,
    אני ממליץ מאד על קריאת הפרק בספר ״המחשב בבית הספר״ כדי להיווכח כיצד התלהבו ממערכות המומחה אפילו מבלי להבין מה הן וללא התחשבות בהשפעת ההתלהבות הזאת על ילדינו. כך היה אז. וכך זה קורה היום.

  3. השבוע עוד דוגמאות לריקנות של ההידבקות במושג בינה מלאכותית. מינוי שר שישתתף בישיבות בנושא, מישהו שלא יודע אפילו פסיק בנושא AI

  4. אני סבורה שצריכים ואפילו חייבים להתקדם בשילוב הבינה המלאכותית בתהליכי קבלת החלטות וביצועם טכניים. אלא שחייבים לעשות זאת בזהירות גדולה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונת פרופיל של משה

המשורר האניגמטי

על הספר "סנקה ז'יד: פרקי רומן של אלכסנדר פן" (1)

דילוג לתוכן