מתי תגיע המתקפה הבאה?

מתקפת מניעת השירות בשב"א
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

ביום חמישי (13.2.25) הפסיקה המערכת של חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) לפעול למשך כחצי שעה בשל מתקפת סייבר שפגעה בה. שב"א היא חברה שמפעילה ומבצעת את הקשר המקוון בין הבנקים עצמם, בין חברות כרטיסי האשראי ובין הבנקים, ובין לקוחות לבין חברות כרטיסי האשראי. במילים אחרות, החברה מהווה את תשתית החיבור הדיגיטלית בין כל עסק במדינה לבין חברות כרטיסי האשראי והבנקים. לכן, בעת מתקפת הסייבר האמורה לא ניתן היה למשוך כסף בכספומטים, לשלם בחנויות ועסקים בכרטיסי אשראי וכדומה. מתקפה שכזו, ככל שהיא מתארכת, יכולה בהחלט לשבש את החיים הכלכליים בכל הרמות.

מומחים בתחום קבעו כי מדובר בוודאות במתקפת מניעת שירות (DDoS). מתקפה זו מושתתת על כמויות גדולות מאוד של מחשבים שמופעלים באותה עת על ידי התוקף ששולט בהם (בדרך כלל שלא בידיעת בעליהם) ומפנה אותם לבצע דרך האינטרנט פעולות במערכת המידע של הקורבן, בהיקף שהוא מעבר ליכולתה, וכך קורסת המערכת המותקפת. המערכת של חברת שב"א הותקפה ונפגעה באותה צורה גם לפני כמה חודשים.

כיום מניעת שירות היא אחת המתקפות הנפוצות ביותר ברחבי העולם כולו. כבר לפני 18 שנים כתבתי מאמר בעקבות התקפת מניעת שירות שכוונה לאסטוניה ושיבשה את מערכות המידע המשמעותיות שם ואת תפקודה של המדינה כולה. טענתי אז שזאת רק שאלה של זמן עד שישראל תהפוך למטרה של מתקפות כאלה, בין היתר בשל העובדה שיש לנו, לצערנו, הרבה יותר אויבים ושונאים בהשוואה לאסטוניה. וכך אכן קרה. כיום כאמור זו מגפה כלל-עולמית.

המתקפה האמורה על שב"א מעוררת שאלות וספקות. איך קורה שבתוך כמה חודשים מצליחים לפגוע במערכת כה חשובה פעם שנייה לפחות? ולא זו בלבד, מדובר במתקפה שכבר פגעה בחברות פרטיות, כמו גם בגופים ציבוריים בארץ והסבה להם נזקים לא פשוטים. כלומר הבעיה מוכרת. צריך גם לזכור כי שב"א איננה חברה קטנה. היא נושאת על המערכות שלה את התפעול של חלק משמעותי מהתנועה הכלכלית. בפרסומיה הרשמיים מצהירה שב"א כי החברה עומדת בתקן הגבוה ביותר לאבטחת מידע. היא אף קובעת בפומבי כי טכנולוגיית המערכת היא מהמתקדמות בעולם. האם תשתיות התגוננות סייבר כל כך מעולות לכאורה לא יכולות לבלום את המתקפות הידועות? האם במלחמת המוחות הזאת גובר צד הרשע? המומחים המטפלים בהגנה צריכים לקבל תקציב מרבי ולעסוק לא רק בייצור מנגנוני התגוננות יעילה אחרי מקרי פגיעה, אלא לחשוב גם מבעוד מועד על נטרול מתקפות שטרם הומצאו או יושמו על ידי הגורמים התוקפים. אם המצב הקשה הוא בלתי נמנע, יש כמובן לדאוג שמעגלי ההתאוששות במקרים שכאלה יהיו יעילים ברמה מרבית.

אגב, נדהמתי למצוא ברשת אחוז גבוה ומפתיע של גולשים שניצלו את הדיון במקרה הנדון, והשתמשו בו כדי להלל ולשבח את השימוש בכסף מזומן, וחלקם המליצו להמעיט, או אף לנטוש, את השימוש בכרטיסי אשראי ובתשלומים באמצעות הסלולר וכדומה. דעות אלה ממש לא מקובלות עליי, אבל זה כבר נושא למאמר אחר במדור אחר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. המתקפות מתרבות
    הפשיעה באינטרנט מתגברת
    ההתגוננות מפגרת לעומת שכלול מתקפות הסייבר בכל המישורים

  2. יש במשרד ראש הממשלה מחלקה שתפקידה הגנה מפני מתקפות סייבר. מה הם אומרים על מה שקרה בחברת שב"א ?

    1. הם לא אומרים משהו משמעותי בפומבי. יש לקוות שהם מטפלים כראוי בבעיות מסוג זה

    1. בדיוק כך. ועל כל המתקפות בכמויות ענקיות שנבלמות כל יום, אף אחד לא מדבר

  3. ארגונים כאלה חייבים לעטוף עצמם בהגנה מרבית.ואני מקווה שבשבא זה כך

  4. העובדות באופן עקרוני נכונות
    אבל הכל נפתר בתוך זמן קצר
    בלי שנחשפו נתונים, אופגעו בתוכנה או בנתונים
    לא להגזים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מישיגן פינת רהט

המהפך בקונגרס, ההצבעה ברהט והשפעתם על עתיד ישראל

דילוג לתוכן