האם תיתכן בינה ללא אינטואיציה?

שאלות נוספות שעורר הדיון באינטואיציה ובחשיבה
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

הדיון באינטואיציה ובחשיבה פתח למעשה פֶּתח לדיון בשאלות נוספות. במאמר זה אציג את השאלות ואסביר את משמעותן, ואילו במאמרים הבאים אדון בפרוטרוט בכמה מהן (בינתיים אודה לכם אם תאירו את עיניי בתובנותיכן.ם):

1. מה המשמעות של מגבלה של תוכנה? האם היא נחרצת?

אחת התגובות הנפוצות על הרעיון של מגבלות עקרוניות של טכנולוגיה כזו או אחרת היא "הטכנולוגיה תתפתח ותתגבר על כל מכשול…".

אינני יודע כיצד לנפץ אמונה טיפשית שכזו. האם יש לכם הצעות? אינני מבקש תמיכה והסכמות, אני מבקש עזרה בהצעות כיצד לאפשר לאדם להבין, שטכנולוגיה לא מתפתחת אלא אנו מפתחים אותה. ובמקרים מסוימים, יש לה מגבלות לוגיות שלא ניתן לעקוף בעזרת שום טריק.

2. האם תיתכן בינה ללא אינטואיציה? מה תפקיד האינטואיציה ביחס לחשיבה?

אין לי הסבר ישיר לזה.

האינטואיציה בחשיבה, כמו המוטציות באבולוציה – כפי שדנתי במאמר על כישלון ישן נושן של מאמצי הפיתוח בבינה מלאכותית – מאפשרות חריגה מהמסלול האיטי והאפור שמוביל רק לשיאים מקומיים.

3. האם תיתכן תוכנה שפועלת עם אינטואיציה? האם אפשר לתכנת אינטואיציה? האם אפשר לבנות סימולציה של אינטואיציה?

עד שלא נדע לנסח במילים תיאור מדויק של האינטואיציה, לא נדע לתכנת אותה. כל תוכנה משקפת רק תיאורים מילוליים של תהליכי חישוב.

4. האם מבחן טיורינג יכול לעזור לנו בזיהוי תוכנה עם אינטואיציה?

חוששני שלא. זאת האינטואיציה שלי.

5. איך מתמטיקה יכולה לעזור לנו בפיתוח אינטואיציה?

במתמטיקה התגלה שהאינטואיציה עוזרת לנו בחריגה מתוצאות שניתנות לחישוב מנוסחות ידועות.

6. מה הקשר שבין אינטואיציה ובין חישובים יעילים?

האינטואיציה משלימה את החשיבה בחריגה מחישובים מכל סוג שהוא. חישובים יעילים נתקלים ונעצרים בגבולות העקרוניים שלהם.

7. מתמטיקאים חקרו לפני מאות שנים את תופעת האינטואיציה ומה הם גילו וכיצד?

לא היו להם כלים לחקירת השכל האנושי, או שנפלו במלכודות המוטמנות בחקירה כזו. בעיניי, ההמלצה המעשית היחידה שלהם לפתרון בעיה מסוימת, לאחר שכשלו כל המאמצים, הייתה לישון "עליה".

8. מדוע קשה לנו כל כך להימנע מנפילה בפח כאשר אנו דנים בתכונות השכל שלנו?

הצבעתי על תופעה מטרידה זו במאמר קודם על הניסיונות הראשונים לפתח את מדע השכל. נראה כאילו הבערות שלנו שומרת באופן פעיל ואגרסיבי על קיומה. ולראיה, כל החוקרים האלה שניסו לפרוץ דרך אל הבנת השכל האנושי סטו ונזרקו אל צידי הדרך.

שאלות פתוחות אלה עומדות לפתחי מאמצי הפיתוח של הבינה המלאכותית. כל עוד איננו מבינים היטב את נפלאות הבינה הטבעית, אנו נשקף בבינה המלאכותית רק רעיונות הבל של בינה מדומה. ואולם, ייתכן מאוד, כפי שגורלה של תוכנה לזיהוי רגשות צריכה ללמד אותנו, הרתיעה מחקר הבינה הטבעית היא הגנה נחוצה וחיונית על עצמנו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. מה שאי אפשר לעשות, אי אפשר לעשות
    אבל יתכן שמה שנראה לנו כבלתי אפשרי, תימצא דרך על ידי חכמים כן לבצע אותו

    1. לאלעזר, תודה על תגובתך.
      במתמטיקה תוכל למצוא דוגמאות של מגבלות שנפתרו באמצעות הרחבת תחומי הדיון ושינוי הגדרות המשימה. הנה לדוגמה: הגדרת גדלים שימושיים מאד (כמו המספרים הממשיים והמספרים המרוכבים) שאינם מבוטאים באופן פשוט על ידי מספרים טבעיים אבל שעדיין נשמעים לחלק מהכללים של המספרים הטבעיים. וקיימות כמה דוגמאות ואולם, במתמטיקה מגבלות הן מגבלות והחריגה מהן דורשת יוזמות מתוחכמות ולא סתם אמנה בשבירת הכלים.

  2. נראה שהבינה המלאכותית בוערת בך כבעיה שגורמת בינתיים נזק ולא תועלת
    מצד אחד כנראה שרבים לא חושבים כך
    מהצד השני כל הכבוד לדבקות שלך בעמדתך והניסיונות שלך להעמיק את הטיעונים

  3. שלום פרופסור גבעון, נתקלתי במאמריך המעניינים בחיפושיי אחרי תשובה לשאלה שמעניינת אותי מאוד. ואני חושב שאתה אדם מתאים מאוד לשאול אותו לגביה.
    אני תוהה זה זמן רב לגבי חשיבה מסוג עדין מאוד שאני שם לב אליה שמתרחשת בראשי כל הזמן, כזאת שמקדימה את החשיבה המילולית הרגילה והמוכרת לי – זאת שמתבטאת כשיח פנימי עם מעין "קול" ברור של עצמי.
    אני ממש מצליח ללכוד פעמים רבות מאוד מצבים בהם אני חושב וכאילו "אומר" את המילים לעצמי בראש שנייה שתיים או אף הרבה פחות, לפני שמגיע הקול עצמו.
    ואז אני תמיד אומר לעצמי בראש במין פליאה מחוייכת "הרי כבר הרגע חשבתי את זה, אז למה אני צריך לחזור על זה?"
    ואלו לא בדיוק אותן מילים ואותה צורת חשיבה, אלא מעין קפסולה עמומה שכבר מכילה את כל המילים כולן שרציתי לומר לעצמי, אך לא לגמרי במשפטים ברורים או מסודרים כמו שבשיח הפנימי.
    ואז אני גם תמיד תוהה במעין הלצה עם עצמי, מניין מגיע הדחף האוטומטי שלי לתמלל את זה שוב מחדש בצורה של קול פנימי, אם זה כבר הרגע נחשב?
    ומהי ההגדרה לאותו זרם חשיבה עדין מאוד וקצת נחבא?
    אשמח לכל הארה ותובנה שתוכל לספק בנושא
    תודה מראש

  4. תודה ירון על שאלתך.
    אם הבנתי אותה נכון, אתה מעוניין לקבל הסבר לתופעת ריבוי קולות פנימיים כאשר אתה מנסה לפתור בעיה. אם זה מעניין אותך, השג עותק של הספר ״דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש״ מאת ל. רון האבארד.קרא אותו ושפוט בעצמך את ערך ההסברים שתמצא בו. בהצלחה,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן