האם בינה פעילה יכולה להסתמך רק על תצפיות?

מגבלות הבינה המלאכותית כנובעות ממגבלות התצפיות
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

המהפכה המדעית פרצה במאה ה-16 כאשר המשקל של התצפיות כגורם מכריע בהערכת השערות עלה על העיונים המפולפלים של החוקרים. המשפטן פרנסיס בייקון (1626-1561), מבשר התפיסה האמפירית בחקירה המדעית, טען במאמרו המפורסם על החקירה ועל הלמידה, שברכישת דעת, יש לקרוא את המקורות, אך חייבים לאמת את תוכניהם בעזרת תצפיות. במחקר מדעי אנו מאמתים השערות אך ורק על ידי תצפיות, אך מניין אנו משיגים את ההשערות כמועמדות לאימות?

התצפיות וההשערות מתבטאות ומתממשות בתיאוריות מדעיות באמצעות טענות. לכן, כדי להשיב על השאלה בדבר השגת השערות לאימות, כדאי שנבחין בין טענות תצפיתיות לטענות לא תצפיתיות. רעיון החריגה מהתצפיות באמצעות מושגים תיאורטיים נדון במאמר קודם שלי על העבר כישות תיאורטית.

טענה היא תצפיתית אם התוכן שלה הוא סיכום של תצפיות קונקרטיות, שכל אחת מהן בוצעה בזמן מסוים (לדוגמה, טבלת סיכום תשובות לשאלות בסקר, מביצוע מדידות או משימוש במכשיר צפייה וכדומה). טענה תצפיתית אינה זקוקה לאימות. השאלה שברצוני לדון בה היא האם מחקר מדעי יכול להגיע (באמצעות חישובים או גזירה לוגית) לתיאוריות מדעיות רק מתוך שימוש בטענות תצפיתיות.

הדוגמה הפשוטה ביותר לנסות להגיע לתיאוריה מדעית על סמך טענות תצפיתיות היא באמצעות היסק סטטיסטי מטבלה נתונה של נתוני תצפיות. ניסיון שכזה ייכשל מכיוון שהיסק סטטיסטי כזה מבוסס על קבוצה קבועה של נתונים הצמודים לזמנים שבהם בוצעו התצפיות. הטענה המוסקת מהנתונים לא תוכל להתייחס אלא לזמנים שבהם בוצעו התצפיות. תצפית מתרחשת בהווה מסוים ואינה נוגעת לא בעבר שלה ולא בעתיד שלה. כלומר, השאיפה לגלות כלל או חוק טבע שבעזרתו נוכל לנבא תופעות שיתרחשו בזמנים החורגים מהתצפיות שערכנו (למשל, מתי יארע ליקוי החמה הבא הניתן לצפייה בישראל?), היא שאיפה שלא תתממש אם נגביל את עצמנו לנתוני תצפיות. לכן, עיון המוגבל לנתוני תצפיות אינו מספיק כדי להפיק מהם משהו בעל ערך מדעי.

מבחינה זו, המחקר המדעי והתבונה האנושית אינם שונים זה מזו. כאשר אנו מעיינים בסדרת מספרים סופית נתונה (כמו במבחני קבלה שונים) ונדרשים לגלות חוקיות שהסדרה מקיימת, אנו נוטים להסתכל על הסדרה כמרמזת על החוקיות ולא מחשבים את החוקיות על סמך איברי הסדרה הנתונים באמצעות תהליך סטטיסטי כלשהו, וזאת, אף שעבור כל סדרה סופית של מספרים, ניתן לחשב ממנה נוסחה מתמטית לייצוג איבריה. לדוגמה מהו האיבר הבא בסדרה 1, 2, 4, 8,…? התשובה שלך לשאלה זו אינה מתקבלת על סמך תהליך סטטיסטי שביצעת על איברי הסדרה 1, 2, 4, 8,… או על איברי סדרות דומות שבזיכרונך.

אם ניתן היה ליצור השערות באמצעות סטטיסטיקה המיושמת על תצפיות, התגליות המדעיות המשמעותיות היו מתגלות לעיתים קרובות מאוד. לעומת זאת, ראו כמה התאמץ קפלר בניסיונותיו לחשוף את חוקי התנועה של כוכבי הלכת מנתוני התצפיות של טיכו ברהה. ניוטון ערך תצפיות רבות במרחקים שהצליח לקפוץ בחצר הבית שלו, עם גבו אל הרוח ונגדה. הוא לא הפיק את חוקי התנועה של גופים מתצפיותיו אלה, אף שתצפיותיו נדרשו כדי לאמת את השערותיו. הוא נזקק לרעיון חדש שמסביר את התצפיות, לפני שהיה יכול לנסח את השערותיו.

אם התצפיות מספיקות למחקר מדעי, במחלקות למדעים באוניברסיטאות היו מלמדים את התלמידים בפיזיקה, בכימיה, בגיאולוגיה ובמדעי החלל, לאסוף נתונים ומהם, באמצעות שיטות חישוביות שונות, לנסח השערות ואחר כך לבדוק אותן כהשערות לתיאוריות חדשות. במקום זה, מלמדים אותם תיאוריות שונות (גם כמה כאלה, כמו הפיזיקה הניוטונית, שהופרכו כבר על ידי תצפיות שנבעו מתיאוריות מתקדמות יותר) כדי שיוכלו, בהשפעת התכנים הנלמדים, להציע רעיונות חדשים ולבדוק אותם.

לסיכום, תצפיות ללא רעיונות, החורגים מהן, אינן מספיקות. זה נכון לא רק לגבי מחקר מדעי. זה נכון גם לגבי פיתוחים טכנולוגיים מסוגים שונים, לגבי אבחון רפואי, וגם לגבי הניסויים העכשוויים ביצירת מערכות מלאכותיות תבוניות. בלי מעורבות של רעיונות ייחודיים, לנתוני התצפיות בלבד אין ערך. מערכות שאינן מסוגלות ליצור רעיונות חדשים אינן מסוגלות לבצע את כל המשימות הנעלות האלה (מחקר מדעי, פיתוחים טכנולוגיים וכולי).

מובן שיש קשר לדיון הזה עם רעיונות האינטואיציה והחשיבה שנדונו במאמר קודם. האינטואיציה מופעלת בדרך לא מוסברת כדי להמציא רעיונות להסברת נתוני התצפיות. עם זאת, כפי הנראה, לכל תחום דעת שבו נדרשת אינטואיציה, האינטואיציה הנדרשת צריכה להיות מותאמת לתחום. כישורי אינטואיציה הנדרשים ליצירתיות במתמטיקה אינם עוזרים בתחום האבחון הרפואי.

אל תתפתו לחשוב שעל ידי הגדלת מאגרי הנתונים התצפיתיים, מערכת, שנסמכת רק עליהם, תוכלו להגיע לרעיון שיוכל להסביר את הנתונים הקיימים ולנבא בהצלחה נתונים חדשים. כל תגלית מדעית היא גילוי של רעיון כזה. אין פלא שעד היום לא הצלחנו לבנות מערכות מלאכותיות המסוגלות להגיע מנתוני תצפיות לרעיונות כלשהם, כי איננו יודעים (עדיין?) לבנות "מכונות אינטואיטיביות".

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. מאמר מעולה. מכונות לא יכולות אף פעם להשתמש באינטואיציה. כל עוד בני אדם ממציאים את האלגוריתמים ולא האלגוריתמים ממציאים את החשיבה האנושית, ואין כל סיכוי שדבר כזה יקרה, הבינה המלאכותית תהיה מוגבלת במסגרת הגבולות של החשיבה האנושית ולא להפך. למעשה המונח בינה מלאכותית אינו מדויק. בשל העדר ביטוי מתאים בשפה אנושית, למה שנקרא בינה מלאכותית, אנו נוטים להתבלבל. יש להניח שהאקדמיה ללשון העברית תמציא מילה מתאימה במקום "בינה מלאכותית" ואז כל הסאגה הזו תהיה יותר ברורה.

    1. תודה על תגובתך. אני הייתי מציע לקרוא לה "בינה סינתטית" אבל אין זה ביטוי עברי. אולי "בינה מחוקה" או "בינה מדומה".

    1. לאדם מ. תודה על תגובתך.
      דעתי איננה חשובה. אם אינך מבין שנתונים אינם מספיקים כדי להפיק בעצמם תובנות, דעתי תהיה רק נתון נוסף שלא יעזור לך להחכים באמצעותו. היא לא תשנה את הסיכויים לייתכנות בינה הנסמכת רק על תצפיות.

  2. האם הבנתי נכון?
    אני מסיק שגם מה שקרה עם התצפיות בגבול עזה מוכיח זאת

    1. לאלמוני,
      תודה על הערתך. אני חושש שאת מצמצם את תפקיד התצפיתניות לדיווח תצפיתי בלבד : "נקודה כהה נעה על-גבי המסך מימין לשמאל". לתצפיתניות היה ויש תפקיד שחורג מביצוע ודיווח על תצפיות כמכונות צפייה. הן מוסיפות לתצפיות את הפרשנות הנסמכת על נסיונן: "אדם חשוד כנושא נשק מתקרב לגדר". ביטול התפקיד שלהן וצמצומו הוא "מה שקרה עם התצפיות בגבול עזה".
      קרא נא מה שכתבתי על הסכנה הנובעת מהסתמכות עיוורת (וחסרת תבונה) על הטכנולוגיה. היא נובעת מאי-הבנת הטכנולוגיה לפני למעלה מחצי שנה: https://jokopost.com/thoughts/40394/

  3. ההתעקשות שלך למצוא נקודות חולשה בבינה המלאכותית ולתקוף אותן היא ממש ברמה לא שיגרתית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן