אין מידה לבינה

הביקורת של סטיבן גולד על מדידת מנת המשכל
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

בכמה מאמרים קודמים הבעתי את התנגדותי לאמונות הפופולריות ביחס להתקדמות הבינה המלאכותית. גם הפעם לא אחרוג מהרגלי זה, אף שלא פעם גוניתי בגלוי על ידי קוראים. הם הגיבו נגד עצם העובדה שאינני מאמין במה שמקובל ללא שום ביקורת ביחס לטכנולוגיה בכללותה, לרבות הטכנולוגיה הדיגיטלית והתחביב התורן, הלוא הוא תוכנתChatGPT .

כאשר מתייחסים אל תוכנה מתוחכמת חדשה ומעוררת השתאות, הנטייה הרוֹוחת היא גם להתחיל להתנבא על העתיד, ובהקשר הבינה המלאכותית עולה לעיתים קרובות החשש השגור: הטכנולוגיה הרי מתקדמת ומתקדמת, אז מה יקרה כאשר הבינה של המכונות תעלה על הבינה האנושית? ברור שהחשש הלא רציונלי הזה נובע מהרעיון שניתן להשווֹת בין תבונת מכונות ובין תבונת בני אדם. כשהרגשתי שמשהו אינו תקף בניסיונות השוואה אלה נזכרתי בספרו של סטיבן ג'יי גולד שתרגומו לעברית יצא לאור בשנת 1992 וכותרתו, בתרגום מעוות קמעא, הייתה "אין מידה לאדם". הכותרת המקורית הייתה "מידה מוטעית לאדם", אם כי, אני סובר שהצעת המתרגם לעברית דווקא קלעה טוב יותר לכוונתו של גולד.

גולד, שהיה תיאורטיקן מכובד של תיאוריית האבולוציה ושל תולדות המדעים, ניסה להסביר את התיאוריה בדייקנות רבה לקהל הרחב שנטה לרפד אותה באמונות שווא, שאותן הוא ביקש להפריך בספריו. בספר הנוכחי גולד הציג ביקורת נוקבת כנגד הניסיונות המתמידים של חוקרי הפסיכולוגיה והאבולוציה, מהמאה הקודמת ועד לנוכחית, לפתח תיאוריות על תכונות האדם כמבוססות על מדידות כמותיות (כמו משקל המוח, נפח הקרקפת ומנת המשכל). גולד ציטט את ספירמן (הפסיכולוג אשר פיתח במחצית הראשונה של המאה ה-20 את השיטה הסטטיסטית של "ניתוח גורמים" ועל שמו נקרא גם "מתאם ספירמן") שכינה את עבודתו שלו, לא פחות ולא יותר, "מהפכה קופרניקאית בהשקפת-העולם" (מצוטט על ידי גולד, בעמ' 286).

ספירמן, כפי שגולד מצטט, גם טען כי "סינדרלה זו של המדעים מנסה בעוז-רוח להגיע אל רמתה של הפיזיקה המהוללת" כלומר, ספירמן הודה בגלוי בכך שאחד המניעים העיקריים של חוקרי הפסיכולוגיה במאה ה-20 היה קנאה בהצלחת הפיזיקה. במילים של גולד, "תדמיתה המקובלת של הפיזיקה (אף שכמה אנשי מקצוע כופרים בה) היא הדוגמה המובהקת של מדע, המצמצם הכול לסיבות בסיסיות בנות-כימות המולידות את המורכבות-לכאורה של עולמנו החומרי. רדוקציוניסטים מסוגו של ספירמן, הפועלים בתחום המכוּנה 'מדעים רכים', והכולל בתוכו את הביולוגיה האורגניזמית, את הפסיכולוגיה ואת הסוציולוגיה, סובלים לעיתים קרובות מ'קנאת הפיזיקה'. הם מתאמצים להתאים את המלאכה המדעית שלהם לתמונה המעורפלת של הפיזיקה המקננת בראשם – לחפש חוקים מופשטים וחלקיקים יסודיים…" (שם, בעמ' 286).

חוקרים רבים ניסו לחשוף יכולת תבונית מוּלדת של בני האדם, הניתנת לייצוג בסקלות מספריות, שאינה תלויה "בסביבה", כלומר, לא בהשכלה ולא בהשפעות חברתיות אחרות. מחקרים כאלה נחשבים היום כרווּיים בהטיות גזעניות. גולד עצמו רמז, במפורש, שמניעת ההגירה היהודית לארה"ב בשנות ה-30, נגרמה על ידי אמונה שהגירה כזו תפגע ברמת האוכלוסייה האמריקאית, כי האינטליגנציה הטבעית של היהודים, לפי מבחני האינטליגנציה אז הייתה "נמוכה מאוד" (שם, בעמ' 245) וכי "האינטליגנציה הממוצעת הולכת ויורדת עם כל גל נוסף של מהגרים" (גולד ציטט את החוקר בריגהאם, שם, בעמ' 247).

אחרי עיון בספרו של גולד ובפגמים שהוא גילה ב"מחקרים" שהתיימרו לבסס את מבחני מנת המשכל, למי נותרה אמונה במשמעות המדעית של מבחנים אלה? נראה שלפסיכולוגים לא הפריעו כלל הפגמים הרבים שהוקיע גולד בספרו על מדידת האדם המוטעית (גולד, שם, בעמ' 349-256). בשנות ה-50, במחלקה לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטה העברית לימדו אותי על השיטות האלה, על חישוב מתאמים ועל ניתוח גורמים, כשיטות בעלות משמעות מדעית.

בכתב העת המכובד "Scientific American", בגיליון מרץ 2023, פורסם מאמר משעשע שכתבה הפסיכולוגית הקלינית איקה רויבנן על הערכת מנת המשכל של ChatGPT. להערכתה, ציון התוכנה הוא 155. היא לא התייחסה אל חוסר המשמעות של הציון הזה. הרי לתוכנה צריך שיהיה מוגדר גיל כרונולוגי וגיל מנטלי כי אלה נחוצים לחישוב מנת המשכל.

אסיים בציטוט תובנה אחת של גולד המסכמת את תפיסתו: "רעיון הקידמה החד-קווית מצוי ביסוד הדירוגים הגזעניים שהוקעו לאורך כל הספר הזה כמשוֹא-פנים חברתי" (גולד, שם, בעמ' 350). להתנצלותו על הביקורתיות החריפה שלו אקדיש מאמר נפרד.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. ברור שתבונת האדם עולם על זו של תבונת המכונה, כי הרי האדם בונה את המכונה. אבל מצד שני אסור לשכוח שלא לכל בני האדם אותה תבונה. רובם הרי לא יכולים לבנות מכונות.

    1. לאבישי, תודה על הערותיך.
      אינני בטוח שהן תקפות לוגית. האם עוצמת שריריו של האדם עולה על עוצמת המכונות שהוא בונה או בנה? נדמה לי שהעובדה שהאדם בנה את המכונות איננה רלבנטית לנושא המאמר הנוכחי: האם ניתן למדוד את תבונת האדם?

  2. לדעתך אין תכונות מולדות אישיות (ולא גזעיות) שמשפיעות על התבונה?

    1. כיצד הערתך קשורה לנושא ולתוכן של המאמר? במאמר ניסיתי להתמקד בתקפות מדידות המשכל ולא במקור התבונה ובתכונות שמשפיעות עליה..

    1. לרז, תגובתך מדאיגה אותי. האם אתה מבין את המילה ״כמו״?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן