מצייצים ובוכים

במדינות רבות מתגברים הכעס וההתמרמרות על הרשתות החברתיות, שמאפשרות הפצת שקרים, פייק ניוז וכל מיני סוגי תעמולה, פרסומות שקריות למוצרים ושירותים שאיש אינו צריך, פורנוגרפיה וכיו"ב. את מירב הכעס מעוררות הרשתות פייסבוק וטוויטר. פייסבוק נחשבת לערוץ הפצה מרכזי של שקרים ודיסאינפורמציה. טוויטר מושכת אש במיוחד מאז שאילון מאסק קנה את הבעלות עליה, הכריז שהרשת תאפשר "חופש ביטוי" מוחלט ואיפשר לדונלד טראמפ לחדש את החשבון שלו ולהתבטא שם בחופשיות כדרכו.

הרשתות הגדולות – כמו פייסבוק ואינסטגרם, שהן בבעלות "מטא", ויוטיוב, שבבעלות "גוגל" – מודעות לביקורת עליהן ועורכות ביוזמתן סינון של התבטאויות מזיקות בבירור. בשנת 2022 חסמו הרשתות הגדולות 11.4 מיליארד העלאות של ידיעות, שירים וסרטונים. רוב הסינונים נעשים על ידי אלגוריתמים אוטומטיים, אבל נוסף על כך גוגל ומטא מעסיקות כ-40,000 בני אדם לבדוק תוכן של פוסטים. רוב מה שפייסבוק מסננת הם מסרים של שנאה, פורנוגרפיה ועוד סוגים של זבל, ובכל זאת גבולות החסימה עמומים. מכיוון שמתקרבת שנת בחירות לנשיאות בארצות הברית, פוליטיקאים אמריקנים רבים רוצים שהרשתות החברתיות יגבירו את המאמצים לסנן מסרים.

הכלי העיקרי שמשמש את החוק האמריקני לריסון הרשתות הוא "תיקון 230" של חוק "ההגינות בתקשורת". התיקון הזה קובע שהרשתות אינן אחראיות למסרים שעוברים דרכן, ולפיכך אם מישהו ניזוק, למשל נפגע שמו הטוב, הוא איננו יכול לתבוע את הרשת. ברמה הפדרלית הדמוקרטים והרפובליקנים מנטרלים אלה את אלה ומונעים את שינוי החוק. לכן פוליטיקאים שמשתדלים להחמיר את הדרישות מן הרשתות פנו לחקיקה במדינות השונות, למשל בקליפורניה נחקק חוק שדורש מן הרשתות לא לאסוף מידע על קטינים, כדי להקשות על פרסומות המכוונות לילדים; מדינות אחדות חוקקו חוקים שדורשים מן הרשתות לוודא שנערים בני פחות מ-18 קיבלו רשות מן ההורים לגלוש ברשתות; מדינת מונטנה אסרה על חברת טיקטוק, שבבעלות סינית, לפעול בשטחה. כל החוקים האלה עלולים להיפסל בבית המשפט העליון.

מדינות אירופה מטפלות בנושא בדרך אחרת: הן מתכוננות להחמיר את הדרישות על הרשתות ולחייב אותן לבדוק ביתר קפדנות את הפוסטים שהמשתמשים רוצים להעלות. טיוטת חוק של האיחוד האירופי תחייב את הרשתות הגדולות (אלה שיש להן יותר מ-45 מיליון משתמשים בתחומי האיחוד) לקיים מנגנון לתלונות שמי שנפגע יוכל לפנות אליו ולדרוש שפוסט שפגע בו יימחק. טיוטת חוק בבריטניה תדרוש מן הרשתות לסמן פוסטים שיש בהם "הסתה לאלימות". הדרישות האלה קשות למימוש מסיבות טכניות, בעיקר בגלל הכמות העצומה של פוסטים העולים לרשתות מדי יום – למשל ליוטיוב מגיעות בכל דקה 500 פניות להעלות סרטים – זו כמות שאי אפשר לסנן על ידי ביקורת של בני אדם אלא רק על ידי אלגוריתמים אוטומטיים. אם הדרישה לסנן תתקבל, הרשת תיאלץ לסרב למרבית הפניות.

טיוטות החקיקה באיחוד האירופי ובבריטניה עוזרות לממשלות במדינות אוטוקרטיות בכך שהן מצביעות על דרכים לדכא ולרסן את הרשתות ואת חופש הדיבור. למשל ברזיל קבעה בחוק חובה על הרשתות לזהות ולחשוף כל מי שמפיץ פייק ניוז, וטורקיה דרשה מרשת טוויטר למנוע הפצת תעמולה פוליטית בזמן מערכת הבחירות שהתקיימה שם השנה.