בושה

לפני ימים ספורים צפיתי בטלוויזיה בכתבה שעסקה בתופעה ראויה לתשומת לב. השוואה שנעשתה בכמה רשתות שיווק בין מחירי מוצרים ברכישה באתר האינטרנט של כל רשת לבין המחיר של אותם מוצרים בסניף פיזי של אותה רשת עצמה. הממצאים היו מפתיעים: בכל חמש הרשתות שנבדקו המחירים בקנייה מקוונת היו גבוהים יותר מאשר מחירי הקנייה במסחר מסורתי, כלומר חנויות בסניפים. וזאת עוד לפני תוספת המחיר שאותם עסקים גובים בגין המשלוח של רכישות שנעשו באינטרנט. אינני נוקב בשמות החברות המסוימות שנבדקו משום שאני סבור כי רשתות מפורסמות אלה הן בסך הכל רק חלק מתופעה כללית במקומותינו.

אחד היתרונות הגדולים של הסחר המקוון לעומת זה המסורתי הוא בהפחתת ההוצאות לעסק המוכר. הפחתה זו מגיעה בכמה היבטים, אזכיר כאן את שני הבולטים שבהם. ראשית הסחר האלקטרוני נושא חיסכון גדול בהוצאות כוח האדם – החברה מקטינה מאוד את ההוצאות הישירות והעקיפות על עובדיה. הוויתור על סניפים מביא לוויתור על משרות, כגון מנהלי ועובדי הסניפים, קופאים, אנשי ביטחון, מסדרי מדפים וכן הלאה.

יתרון בולט אחר הוא החיסכון בעלות השטחים. השימוש בסחר אלקטרוני מפחית מאוד את השטחים שהארגון נזקק להם, ברכישה או שכירות. אפשר לוותר על חנויות וסניפים. למשל ראו מה קורה עם סניפי הבנקים. ההקטנה הדרמטית בשטח חוסכת כמובן גם הוצאות נלוות רבות, כגון ניקיון, ביטוח, שמירה, תחזוקה, חשמל, מיזוג אוויר. לא נשכח גם כי בעוד שחנויות צריכות להיות ממוקמות באתרים מרכזיים, מחסנים של מכירות מקוונות יכולים להיות בפריפריה, שם מחיר כל מטר (קנייה או שכירות) נמוך בעשרות אחוזים. ואגב, העובדים במקומות הללו מתוגמלים בשכר נמוך יותר, כנהוג בפריפריה.

כמובן יש יתרונות ברורים נוספים המפחיתים את ההוצאות. למשל עלויות התקשורת הכתובה, ובעיקר זו החוץ-ארגונית. סעיפי חיסכון אחרים נובעים מהוזלת הפרסום ואף הוזלת החדירה לשווקים חדשים והכנסת מוצרים חדשים לרשימת הפריטים והשירותים הנמכרים. אינני רוצה להמשיך ברשימה ולהיסחף כאן לגודש פרטים. ברור שלעומת החסכונות הנ"ל וחסכונות נוספים שמאפשר לנו הסחר האלקטרוני, יש עלייה בהוצאות מסוימות בעת המעבר לטכנולוגיות החדשות. אולם כאשר משווים את החסכונות להוצאות החדשות, ידם של החסכונות על העליונה, ובהפרש משמעותי ביותר.

מעבר ליתרונות הישירים שמקנה המסחר האלקטרוני למוכר, הוא מקנה יתרונות ברורים גם לקונה. מבלי לפרט את הסעיפים הרבים, אסתפק בכותרות כוללניות. הנוחיות לקונה ממריאה, השירות יכול להשתפר פלאים, המידע האפשרי משודרג ועוד. החברות המקוונות החכמות בעולם כולו מוסיפות לכל אלה יתרון נוסף ללקוח. אין הן מכניסות לכיסן את כל החיסכון בעלויות שהוקטנו. הם מקצות חלק מהחיסכון להקטנת המחירים ללקוח. וכך קל להן עוד יותר להפנות את נחשולי הקונים אליהן.

כל זה עד שמגיעים למי שרואים בעצמם מעצמה של טכנולוגיית המידע. אצלנו, כאמור, במקרים רבים המחירים ברכישה מקוונת גבוהים מאשר בחנות השכונתית של אותם בעלים. יתרה מכך, באפשרות המקוונת השירות גרוע, חלק ניכר מההזמנות לא מגיע בשל התארגנות לא רצינית, מוצרים רגישים מגיעים בתנאים לא ראויים, בעיות רבות בחשבונות, לוחות הזמנים המובטחים לא מקוימים ועוד ועוד.

וכל זאת למה? לסטודנטים אני נוהג להסביר כי הישראלים אינם פראיירים. הם סופר פראיירים. באין תודעת צרכנות אין פלא שזהו המצב, גם בפלח המסחר שאמור להיות המקדם והידידותי ביותר. כאשר אני משווה את המצב אצלנו למתרחש בתחום זה בצפון אמריקה, מערב אירופה והמזרח הרחוק, באמצעות סיפורים של מכרים המתגוררים שם, אני בוש ונכלם.