טלטלה זמנית

עתיד ענף טכנולוגיית המידע
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

שנים רבות אני מלמד באקדמיה בהיקף רחב בכמה מוסדות ובמגוון מחלקות, קורסים ותארים. פעילותי זו מתכנסת כולה תחת הכותרת של "טכנולוגיית המידע". אך טבעי שלאורך ציר הזמן ייעצתי והסברתי לאלה שפנו אליי משום שהתלבטו באשר להמשך דרכם בנתיבי רכישת ההשכלה וההשתלבות בתעסוקה – מה ללמוד? באיזה מוסד? האם לשלב עבודה ולימודים? לעיתים הפניות הגיעו אפילו מהוריהם של אותם צעירים.

בעת האחרונה, שלא כמו בשנים עברו, הלכו והתגברו פניות מצד אלה המעוניינים ללמוד את תחום טכנולוגיית המידע, אך מודאגים באשר לכדאיות לבחור בו מלכתחילה, על כל תחומי המשנה המגוונים הכלולים בו. הסיבה לכך נעוצה בשילוב של כמה תופעות שיחדיו יוצרות תמונה קודרת באשר לעתידו של תחום זה, שעד לפני זמן לא רב נחשב לחוט השדרה של הצמיחה והפריחה הכלכלית בארץ ובעולם. אני נתקל ביותר ויותר אנשים וסטודנטים מודאגים שנקודת המוצא בתכנון מסלולם מחדש היא שיש לחשוב על תחומים חליפיים, סולידיים יותר שמושפעים פחות מתנודות ושינויים כלכליים שמתחוללים בארץ ובעולם.

לאווירה הפסימית הזו גורמים קודם כול הפיטורים רחבי הממדים, שלהם אנו עדים לאחרונה, בחברות שעד לא מכבר גייסו עובדים באובססיביות. בחברות אלה הביקושים לכוח אדם מקצועי ירדו פלאים. יתרה מכך, תופעת הפיטורים הולכת ומתרחבת. מרתון של הודעות פיטורים של ענקיות הענף הולך ומתגבר, ובממדים מדהימים. לאווירה הזו תורם כמובן גם המצב הכלכלי בעולם, שהתדרדר בעקבות מגפת הקורונה, וממשיך לספוג מהלומות בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה ומאבקים פוליטיים רגישים בכמה מוקדים ברחבי הגלובוס. כל חמש ענקיות הטכנולוגיה: אפל, מיקרוסופט, אלפבית (גוגל), ביתא (פייסבוק) ואמזון דיווחו זה עתה על ירידה בביצועיהן בשנת הכספים החולפת. בגזרת החדשנות בתחום (חברות הסטרטאפ), הסמנים הכלכליים מהבהבים ומשדרים הגדלת סיכון, ומובילים לפתיחת פחות חברות כאלה, ולסגירת חברות קיימות, מה שכמובן מקטין גם כן את הביקוש לעובדים בתחום טכנולוגיית המידע.

לא פחות מכל אלה תרמה למצב הלא מעודד בתעשייה שלנו, התנהגותן חסרת הרסן של החברות עצמן. רובן נסחפו לתשלום משכורות גבוהות, מעל ומעבר להצדקה הכלכלית. נוכחתי בכך היטב בזמנו כששוחחתי עם סטודנטית שזה עתה סיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה, ומייד עם תחילת עבודתה בסניף ישראלי של חברה בינלאומית בענף טכנולוגיית המידע, הוצע לה שכר ברמה של המרצה הוותיק שלה באוניברסיטה. נוסף על המשכורות המנופחות התאפיין הענף גם בהוצאות מוגזמות ומיותרות כגון חדרי כושר במקום העבודה, מזנונים וארוחות חינם לעובדים, עיסויים בשעות העבודה, טיולי סקי לחו"ל, מסיבות פאר וכן הלאה. נדמה היה שהחברות מתחרות ביניהן על יוזמות הזויות לפינוק מיותר של עובדיהן.

להשפעות העולמיות מתווספות כאלה מקומיות, ובראשן רעידת האדמה הפוליטית-חברתית שמולידה חששות לגבי יציבותה העתידית של מדינתנו. לא מפתיע שכל אלה גרמו למשל לירידה בשווי המניות של חברות גדולות בענף בישראל, בסדרי גודל של 20%-30% בשנה האחרונה, חרף העובדה שדיווחו על תוצאות טובות לכאורה. בארבעת החודשים החולפים מעל 40 חברות הייטק בישראל סגרו את שעריהן, או פיטרו עובדים. ממוצע נפח הפיטורים בחברות האמורות עומד על 23% מכלל העובדים שהועסקו בהן טרם תחילת הבעיות. לפני ימים אחדים הסתיים הרבעון הראשון של השנה ומסתבר כי ההשקעות בהייטק הישראלי ירדו בכ-75% לעומת אותו רבעון בשנה הקודמת. נתונים חלקיים מעידים שאחוז הירידה בשכר הענפי הממוצע בתחום טכנולוגיית המידע בארץ גדול מאשר בענפים האחרים. כמה חברות הייטק בארץ כבר הודיעו כי הן יעבירו כספים ו/או פעילויות לארצות אחרות.

ולמרות כל הנאמר לעיל, אני בהחלט חושב שאפשר לראות בענף טכנולוגיית המידע זירה משתלמת להשתלב בה מבחינת התעסוקה והעניין. את רוב המאמר הקדשתי אומנם לבעיות, כדי להציג את המצב הנוכחי לאשורו ולהדגיש שאני מודע בהחלט למתרחש, אבל אל לנו לשכוח כי הכלכלה תמיד יודעת עליות ומורדות. וכאשר תבוא העלייה, היא תהיה ניכרת ויציבה ותתרחש קודם כול בתחום שבו אנו דנים כאן, שינוהל ביתר יעילות על בסיס הלקחים שיופקו.

מערכות מידע ממוחשבות הפכו לצורך שאי-אפשר בלעדיו בכל נושא ופעילות. כל ארגון, מקטן ועד גדול, חייב מערכות מידע לכל צורך ועניין. כאשר יש בעיה במערכות המידע, הארגון לא יכול לתפקד – בין שהוא בורסה, חברת תעופה, תיאטרון, מוסד אקדמי, או כל דוגמה אחרת מתוך הרשימה האינסופית. מדובר גם בתחום שאיננו דורך במקום. כל עשייה אנושית מחוברת אליו, והוא עצמו מתפתח ללא הפוגה בקצב הולך וגובר, וכל התפתחות כזו שלו דורשת יותר כלים ופעילויות ממוחשבות, שלהן נחוצים מפתחים, מתחזקים, מיישמים, מדריכים, בוחני איכות וכדומה. ואם יש כאלה שלא מקבלים את המלצתי זו, על אלה שכן מקבלים אותה לשמוח על כך, שהרי כל מי שלא משתלב בתחום הכל כך מבטיח הזה, יהפוך את אלה שכן השכילו להיכנס אליו, ליותר מבוקשים ומתוגמלים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. מסכים לסיום האופטימי שלך, אבל אי אפשר להתעלם מהבעיות הנוכחיות בענף

  2. ועוד יתרון שיש ללימודים הקשורים למחשוב = היכולת למצוא עבודה בחו"ל

  3. רק בינה מלאכותית , למרות כל ההסתייגויות, תהיה זו שתשפיע. זו תחליף הרבה מיומנויות, עם הזמן, בהרבה מקצועות. עם השתכללות מקורות המידע שיהיו בסיס ללמידה , וריבוי המקורות, זו תחליף או תגרום להחלפה של בעלי מקצוע שלא למדו להפנים שכלולים- בכאלה שיודעים לבנות את השאלות הנכונות, את התסריט הנכון ,כדי להפיק מידע. לדוגמה- כבר היום פועלת קבוצה מסוימת להבין דפוסי לוטו , למרות כל הסטטיסטיקות הקשורות בתחום, ודווקא בגלל האיבזור המכני , הפיזי, הטכנולוגי של מכונות ההגרלה.

    1. אין ספק שהבינה המלאכותית תהיה אחד מכיווני ההתפתחות הבולטים בשנים הבאות עלינו לטובה. כמו כיוונים אחרים של התפתחות טכנולוגיית המידע גם היא תדרוש עוד כוח אדם מקצועי ומיומן. אלא שכלל לא ברור מדבריך כיצד זה קשור לנושא המאמר.

  4. בכלל לא בטוח שלא יהיו בעיות, אבל במבט קדימה יחסית לענפים אחרים הבעיה לא תהיה נוראית

  5. תזכרו גם שחלק מהמשרות בענף הזה יכולות להתבצע מרחוק ולא חייבים להגיע למקום העבודה. זה פותח גם ערוצים בינלאומיים לתעסוקה

  6. אם יפתרו את הרגלי הביזבוזים מנקרי העיניים שלא מועילים ולא תורמים בכלום ורק מגדילים את ההוצאות ומורידים את התפוקה – המשבר בענף יעלם והצמיחה בו תימשך

  7. שימו לב שבתחום המחשוב יש הרבה מקצועות ולא כולם באותה רמת שכר, ולא כולם באותו שכר

  8. רק קחו בחשבון שמי שבוחר בענף הזה חייב להתעדכן ולהתחדש כל הזמן, וזה לא פשוט

  9. כל השאלה היא לכמה שנים ישראל הפוטנציאל של משרות טובות עם הכנסה גבוהה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן