תוכנות הרשתות החברתיות כמגבירי פרנויה

מחקר על תיאוריות קונספירציה התומך בפרנויה שלי
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

בימים אלה נפל לידי מאמר קצרצר, "הגברה-עצבית דיגיטלית: פרנויה ואמצעי תקשורת דיגיטליים" שפירסם חוקר ששמו פיטר נלסון (Peter Nelson) בפלטפורמה של "אקדמיה/מכתבים" באוקטובר 2021. נלסון חקר בשנים האחרונות את תופעת "תיאוריות הקונספירציה" המציפות את הרשת. ממצאי מחקרו תומכים בנימוקים שנימקתי במאמרים רבים לעייפה שפרסמתי כאן (מלפני חמש שנים, מי כיסה את פייסבוק בזפת דביקה?", ועד לאחרונה ממש, כמו במאמרי הקודם "על הביצה והתרנגולת הטכנולוגית") על אודות הנזקים שנגרמים למשתמשים בתוכנות "החברתיות" שברשת ובטכנולוגיה הדיגיטלית בכלל. כדי להגיע אל המאמר של נלסון פשוט בצעו חיפוש בו-זמני של שתי מילים, האחת "Paranoia" והשנייה שם המחבר, "Nelson". הלוואי שהיה גם תרגום טוב לעברית של מאמריו של נלסון, ולכן אנסה לתמצת את עיקר ממצאיו כאן.

אתחיל בהבהרת משמעויות של מונחים. "פרנויה" היא הפרעה נפשית ורגשית של פחד מתמיד שאיננו קשור לנסיבות במציאות. לדוגמה, קיראו בספר ויקרא (פרק כו פסוק יז) ותוכלו למצוא את העונש המאיים על עם ישראל: "וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם"; "לולאה של משוב חיובי": כל מכשיר של הגברה של אות כלשהו יכול לגרום ללולאה של משוב חיובי, כאשר הפלט שלו מחובר בדרך כלשהי (או, אם מדובר באותות שהם צלילים, רק קרוב מדי) לקלט של המכשיר. המכשיר מספק הגברה נוספת של הקלט וחוזר חלילה. זוהי תופעה מוכרת מאוד בהכנות להופעות עם מערכת של הגברה צלילית.

בתחילת מאמרו נלסון מסתמך על ממצאי מחקר קודם בדבר ההתפתחות האבולוציונית שלנו הנוטה ליצירה של פרנויה כמנגנון הגנה תת-שיכלי, אשר לדעתו ממוקם במערכת העצבים שלנו ומופעל באמצעותה. "השכיחות המוגברת של 'תיאוריות' (פנטזיות) קונספירציה המבוטאות בפלטפורמות של המדיה החברתיות מעלה את השאלה אם ההטיה הזאת של התפיסה שלנו מוגברת באמצעות המדיה הדיגיטלית. במקורן פלטפורמות אלה נועדו לשמש כלי-עזר להתקשרויות בין-אישיות, מתברר שפלטפורמות אלה עוצבו ללא הבנה ברורה כיצד הן תשפענה על החיווט של המערכות העצביות שלנו ושל מנגנוני תגובת-הסכנה שבמערכות העצבים שירשנו בהתפתחותנו האבולוציונית."

נלסון טוען שהפצת המדיה החברתית ב"עדר האנושי שלנו" משפיעה כגירוי מוגבר של מערכת ההתראות הטבעית שלנו, גירוי המשפיע על תפיסת המציאות שלנו ועל יצירות הסיפורים שלנו, המלוות את התגובה הטבעית לגירוי, אשר במקרה זה הם סיפורים שמגבירים את ההתראות. בהמשך המאמר נלסון טען שהדיווחים הסיפוריים שלנו מושפעים מהפתעות שונות שאנו נתקלים בהן ברשת, בתהליך ההופך ללולאת משוב חיובי של הגברה הדדית עד לתגובה לא מתאימה למציאות כאילו יש בה עדות ברורה ומוכחת לסכנה מיידית ונוראית. כך, לדעתו, נוצרת הפרנויה השכיחה כל כך במחוזותינו.

נלסון דיווח במאמר (בצורה לא ברורה לטעמי) על עלייה בשכיחות של תגובת החרדה, "לכן, ככל שחלק יותר גדול של האוכלוסייה מגיב בתגובה בעלת עוצמה גוברת, השכיחוּת של הפרנואידים ההוזים בחברה גדלה וגדלה." הוא מביא כדוגמה מערכת "חברתית" כמו מערכת פייסבוק, אשר בנויה כדי להגביר את שביעות רצוננו מהשתקעות בשימוש בה ובכך תורמת להגברת התגובות הבראשיתיות של המשתמשים על אירועים מפתיעים, כמו צלצולים המתריעים על תגובות ברשת. הוא מציין שדווקא הניטרליות הרגשית של הטקסטים בפייסבוק, בשונה מהמתרחש בתקשורת פנים-אל-פנים, מגבירה את תחושת החשד הבלתי מבוקרת.

נלסון הזכיר את עבודתו של דניאל כהנמן על ההבדל שבין אלה "החושבים לאט" לבין אלה המגיבים מהר, "מן הבטן". לחשיבה מן הבטן הוא העדיף לקרוא "השלכה מיידית של 'סיפור-עצמי' שאיננו מבוסס על נתונים אמפיריים או על חשיבה רציונלית, אלא ברובו על תגובת המוח הקדום שמטרתה היא הכרה בסכנה ובצורך להגנה עצמית."

אני מאמין שהתופעות שנלסון מנסה להסביר במסגרת המושגים המקובלים כיום בפסיכולוגיה הפיזיולוגית הן תופעות שכליות שבחלקן היו מוכרות לאנושות מאות שנים לפני המצאת הכלים הדיגיטליים. דוגמה עקיפה לכך ניתן למצוא בספר ויקרא פרק כו בביטוי החוזר "ואין רודף". יחד עם זאת, אני מסכים לגמרי עם התייחסותו של נלסון אל הכלים הדיגיטליים כמגבירי פסיכוזות. הם מגבירים אותן ולא יוצרים אותן.

הבנה סדורה של התופעות המתגלות כיום בתרבויות המתקדמות ביותר מבחינת שימוש בטכנולוגיות החדשניות, תדרוש גילוי אמפירי של יותר מלולאת הגברה אחת של התגובות הרגשיות המוכרות. במילים אחרות, מה שמתרחש בתרבותנו היום הוא צבר של כמה לולאות הגברה שמעוררות ומגבירות את הזיות הפרנואידים בכל תחומי החיים.

לסיכום, השימוש הבלתי מבוקר באמצעי התקשורת הדיגיטליים מגביר את שכיחות הרגשות השליליים ביותר שיש לאדם: חרדה, פחד, יראה, זעם ושנאה. הדרך לתקן זאת מצריכה הכרה בנחיצות במחקר מקיף של התופעות האלה ובפיתוח אינטנסיבי ורציונלי של מדע השכל. והעיקר, עלינו לחשוב לאט וביסודיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. הרשתות החברתיות זה אחד האסונות הגדולים שנפלו על העולם מכל מיני בחינות. ובנוסף יש רבים שמנצלים זאת להרוויח או לקדם אינטרסים בדרכים שליליות.

  2. כאשר אתה שומע ראיונות עם הבעלים של הרשתות החברתיות הגדולות, אתה מבין עד כמה העולם עומד להשתנות אם וכאשר השליטה בדברים תישאר בידיהם

  3. מספר הערות
    (1) תיארת מנגנון שפועל ברשתות דומות פייסבוק שמגביר פרנויה חרדות ופחדים . יש עוד מנגנונים בתקשורת שמגבירים חרדות פרנויה ונטייה להאמין לכל מיני קונספירציות.
    (2) אמצעי התקשורת מרבים לדווח על פשעים כישלונות ורמאויות. לא מדווחים על כל התיירים שמטיילים על חוף הים בתל-אביב ולא קרה להם כלום. מדווחים על התייר מאיטליה שנרצח. בתחום הכלכלי יש בתקשורת הרבה ביקורת על משרדי הממשלה, בנק ישראל, הבנקים ורשויות אחרות. דברי שבח זה דבר נדיר מאד.
    (3) הקלות הבלתי נתפסת של הפצת Fake News . הקורא התמים איננו יכול לבדוק מה אמת ומה שקר.
    (4) המהירות והתפוצה בן רגע של מידע ברשת האינטרנט, לרבות של Fake News גורמת שהכחשה של מידע שקרי איננה אפקטיבית. לפני שהמכחיש יודע שהשקר הופץ, השקר כבר התפשט לכל העולם.
    הערה בנושא אחר
    נלסון התייחס להבחנה של דניאל כהנמן בנושא "חושבים מהר חושבים לאט". וההתייחסות לא מדוייקת. כהנמן וטברסקי ז"ל השתמשו כדי לסבר את האוזן בהבחנה כאילו יש במוח של בני אדם שתי מערכות "מערכת אחת פועלת מהר, באופן אוטומטי, תוך הפקעת מעט מאמץ. המערכת השנייה מקצה קשב לפעילות מנטלית מאומצת." (ראו דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט" תרגום עברי 2017 עמוד 26)

  4. יהיה קשה מאוד לבלום משמעותית את התופעות השליליות ברשתות החברתיות. שיטפון שאף סכר לא יעצור.

  5. לרשתות חברתיות יש יתרונות ויש חסרונות. כמו לכל פיתוח טכנולוגי. השאיפה צריכה להיות צמצום החסרונות, בין היתר ע"י חוקים, חינוך, ועוד. ומאידך העצמת היתרונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך