האם בא הקץ ללמדנות הטקסטואלית?

הלמדנות הטקסטואלית היא השאיפה להבין את העולם ואת קיומנו בו באמצעות למידה מטקסטים, מספרים וממאמרים. היא נולדה בעולם המערבי כאשר הומצא האלפבית ופרחה בימי הביניים (במאות ה-11 וה-12), כפי שיכולות להעיד עשרות אוניברסיטאות שהוקמו בתקופה ההיא למטרת מימושה של שאיפה זו באירופה.

ניל פוסטמן בספרו "אובדן הילדות" משנת 1982 וכן איבן איליץ' בספרו "בכרם הטקסט" משנת 1993 ביכו במפורש את סוף הלמדנות הטקסטואלית וטענו שסוף זה נגרם או הואץ על ידי "טכנולוגיה של מסכים". פוסטמן טען במפורש שהטלוויזיה ייתרה לחלוטין את הצורך בשימוש בספרים למטרות למידה וידיעה ואיליץ' פשוט הצהיר שהלמדנות הטקסטואלית פסה מן העולם. היום מתרבים הטוענים שאין צורך בספרים, אין צורך במורים ואפילו אין צורך בבתי ספר.

חוששני ששני כותבים נכבדים אלה אולי פשוט לא הבינו לאשורו מהו טקסט (אלפביתי), ולא הבינו את מה ששושנה זוּבּוֹף הבינה יפה, עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת, בימים שבהם עבדה על התואר השלישי שלה – כי "מהפכת המחשבים" הייתה למעשה מהפכה שהפכה את העבודה הגופנית, המשרדית והחרושתית לעבודה טקסטואלית. אולם במהפכה זו נוצר סוג חדש של טקסטים, ולכן הפריחה של "מהפכת המחשבים" יצרה צורך בפריחה של למדנות טקסטואלית מסוג חדש כהרחבה של הלמדנות הקלאסית.

בספרה "בעידן המכונה הפקחית: עתיד העבודה והעוצמה" (שיצא לאור בשנת 1988 בהוצאת BasicBooks) סיכמה שושנה זובוף את עבודת הדוקטורט שלה, והספר הפך למקור ללימוד בקורסים רבים שעסקו ביחס שבין המחשבים ובין התרבות והחברה. ספר זה נחשב לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר במנְהל עסקים שיצאו לאור בשנת 1988. זובוף אמנם הוגדרה כחוקרת במדעי החברה (באוניברסיטת הרווארד), אבל כשקראתי את ספרה נדהמתי מרמת הבנתה את תהליכי כניסת המחשבים למנהל ולעסקים שהיא סקרה במהלך עבודתה. יתירה מזו, הופתעתי מרמת ההבנה שגילתה בספר ביחס למחשבים עצמם. למשל, אני לא נתקלתי באותם ימים (ולמעשה, עד עצם היום הזה) באף חוקר בתחום "המחשבים בחינוך" שהבין את נושא שילוב המחשבים בעבודה כפי שהיא הבינה. במחקר שלה היא בדקה מקרוב תהליכי הכנסת מחשבים לשמונה מפעלים וארגונים בתקופה שבה המחשבים היו חדשים ולא מוכרים.

במבוא לספְרה היא כתבה: "טכנולוגיית המידע איננה רק מספקת נתונים לפעילות, אלא גם נותנת ביטוי, באמצעות סמלים, לאירועים, לעצמים, ולתהליכים באופן שהם נהיים לנראים, לניתנים לידיעה ולניתנים לשיתוף בדרך חדשה." (בספר, בעמ' 9). בסיכום הדיון על הנעשה בארגונים אלה ציינה זובוף: "… ניתן לומר שהטכנולוגיה מבצעת 'טקסטואליזציה' של הסביבה הארגונית. בהקשר הזה, הטקסט האלקטרוני נהיה למדיום חדש שבו אירועים גם נצפים וגם מופעלים." (שם, בעמ' 126). העבודה של המשתמשים במחשבים הייתה על טקסטים שבגלל טבעם המיוחד דרשו יישום של מכלול של מיומנויות חדשות.

לא כל העובדים במפעלים ובעסקים שנבדקו על ידי זובוף התמודדו כראוי עם הדרישה הזאת. כמה מהם ציינו במפורש שעבודתם נהפכה לעבודת קופים עם מקלדות (שם, בעמ' 136). לעומתם, הנה כמה ציטוטים של נבדקים שזכו למנהלי עבודה שהשכילו וידעו לדווח על מהפכים קוגניטיביים בעבודתם של אלה שעבדו תחתם: "אני חושב שבחדר הזה עם המחשבים יש יותר עבודת שכל" (מדברי מפעיל מכונות בתעשיית הנייר, שם, בעמ’ 89); "אנו תלויים בטכנולוגיה כדי לחנך את האנשים שלנו לחשיבה מופשטת… אינך יכול להחליט על סמך נתונים מקומיים. כל כך הרבה קורה במפעל… עליך לגזור את ההחלטה שלך מיחסי הגומלין שבין המשתנים" (מנהל מפעל, שם, בעמ' 93).

הדרישה בשימוש בטקסטים אלה לא הייתה להבנת החומרה אלא דווקא להבנת אופני הצגת הנתונים. האמת היא שספרים לא חדלו מלהתקיים בגלל שינויים מהפכניים בחומרה של הצגת הנתונים – במעבר ממגילות לקודקסים (גווילים חתוכים וכרוכים) ומכרכי גוויל לכריכות דפי נייר מודפסים, ובדומה לכך הם לא חדלו מלהתקיים במעבר מניירות מודפסים לדפים דיגיטליים. כי ספר אינו מוגדר לפי החומרה שבה הוא מופק.

קורס מבוא למחשבים לפי שושנה זובוף היה צריך להיות קורס מבוא לשימוש מושכל בטקסטים הדינמיים ובתהליכים שסיפקו את הדינמיקה המיוחדת של טקסטים המופקים בכלים הדיגיטליים. מי מכם זכה ללמוד קורס כזה כמבוא לשימושים בכלים החדשים האלה?

כפי שרוב החוקרים במדעי המחשב ובהנדסת תוכנה לא השכילו להבין מה הייתה התגלית של טיורינג ועמיתיו, כך רוב אנשי המחשבים וטכנולוגיות המידע לא השכילו לנצל את ממצאיה של שושנה זובוף. זה לא מחק את הטקסטים מעמדות העבודה במחשבים. זה רק פגע באיכות ניצולם.

מי שאינו תופס שעיקר העבודה במחשבים ובכלל בכלים הדיגיטליים היא עבודה עם טקסטים ומול טקסטים, משתמש במחשבים ובכלים הדיגיטליים ללא הבנה מספקת. ראשית כל מי שמתכנת עוסק בטקסטים גם כאשר השימוש בתוכנות אלה מתרכז בפלט גרפי ובאנימציה של צורות חזותיות. האם כאשר האדם הפשוט משתמש בתוצרים של המתכנתים, הוא יכול להתעלם מהטקסטואליות הגלומה בתוצרים אלה? לדעתי, הוא יכול בהחלט, אבל במחיר יקר. הוא לא יכיר במגבלות הכלים ובצורך בהפעלת האינטואיציה והיצירתיות בעבודה בהם.