החגיגה נגמרה

הסיבות למשבר בהייטק ולאן הולכים מכאן
צילום תדמית סייבר
צילום: pixabay.com

בזבוז על דברים לא הכרחיים, מודל עסקי משובש והשקעות ללא בדיקה. אלו רק חלק מהגורמים למשבר ההייטק הגדול. כעת חברות וסטארטאפים מתחילים להתפכח ולנקוט צעדים שעד לא מזמן נדמו דמיוניים.

לאחרונה היה זה תורה של "סולוטו" – חברת ההייטק הישראלית שנרכשה בשנת 2013 בסכום של 130 מיליון דולר על ידי חברת "אשוריון" האמריקנית. סולוטו הודיעה על פיטורים לכ-120 מעובדיה. הסגירה של סולוטו מצטרפת לשורה ארוכה של חברות שהודיעו על סגירה או פיטורים נרחבים של עובדים.

רבים בענף ההייטק כבר מבינים כי המשבר כאן עמוק ורק ילך ויחמיר. אז מהן הסיבות העיקריות למשבר זה, מלבד ההשפעה של המשבר הכלכלי שחוֹווֹת הכלכלות הגדולות בימים אלה?

ראשית, השקעות על עיוור: "המשקיעים שלנו הסתכלו על המצגת – שהיו בה נתונים על הכנסות, צמיחה ורשימת לקוחות – ובזה הכול הסתכם. אף אחד לא ביקש מאיתנו אקסל עם נתונים נוספים, אף אחד לא ראיין את ההנהלה שלנו ואף אחד לא ניסה לשוחח עם הלקוחות", סיפר מנכ"ל של חברת סטארטאפ שגייס עשרות מיליונים. וזו בדיוק תמצית הבעיה. התהליך הקלאסי של בדיקת נאותות ההשקעה התכווץ מאוד, והאחריות מיוחסת בעיקר לקרנות ענק זרות, שבהשפעת הריבית האפסית והזרמות הכסף של הפדרל ריזרב לכלכלה האמריקנית קיבלו מיליארדי דולרים לניהול. קרנות גובות דמי ניהול כאחוז מהסכום שהן מנהלות, ולכן יש להן אינטרס ברור לקחת על עצמן ניהול של יותר כסף, גם אם אין ביכולתן לעשות זאת היטב. הנזק של גישה זו ברור – מכיוון שבדיקת נאותות קצרה כל כך לא מספיקה בשביל לקבל החלטות מושכלות, הרבה כסף הולך לחברות שהטכנולוגיה שלהן לא טובה מספיק או שיש להן בעיות מהותיות שלא מתגלות. במקום שחברות גרועות ייסגרו אחרי שגייסו סכומי כסף נמוכים, הן ממשיכות לרוץ ולשרוף עשרות מיליונים.

סיבה שנייה היא מודל עסקי בעייתי. כעת כולם מתעוררים מהאשליה הקולקטיבית ומבינים שמעבר להזדמנות, חשוב שלחברה יהיו גם הכנסות, שיהיה לה Unit economics (כלכלת היחידה: הרווחיות של מכירת יחידה אחת מהמוצר) ושהיא תוכל להצדיק את השווי שקיבלה. גם כשהמשקיעים ידעו היטב שלחברה אין כלכלת יחידה והבינו שאפילו היזמים בעצמם לא יודעים להסביר כיצד יהפכו ליעילים, במקרים רבים הם בכל זאת בחרו לשים כסף. נושא היעילות נתפס כמשהו שיסתדר בהמשך או כמשהו שהמשקיע הבא, זה שיקנה מניות של החברה בשווי גבוה יותר בסיבוב הבא, יצטרך להתמודד איתו.

סיבה נוספת היא הרצון לנצל את השוק עד הסוף – שווי של חברה בעבר אמור היה לבטא איזשהו קשר לתוצאות העסקיות שלה, לרווח או לכל הפחות להכנסות שלה. כל זה נמחק לגמרי בשנה שעברה, כשגם חברות עם הכנסות מינימליות של מיליוני דולרים בודדים יכלו להפוך לחדי-קרן ששווים מעל למיליארד דולר.

במקום לייצג את המצב העכשווי של החברה, השווי הפך להצהרת כוונות, הכרזה כי החברה חזקה יותר מהמתחרות ומכוונת גבוה. השווי שניתן בסיבוב הגיוס האחרון הפך לעמדת פתיחה במשא ומתן על הגיוס הבא או על ההנפקה. המצב כרגע הוא שהרבה סטארט-אפים תקועים עם שווי לא רציונאלי, שמקשה על גיוס נוסף ועל מכירה עתידית של החברה לפי העלות האמיתית שלה, שהיא נמוכה מאוד יחסית לשווי המנופח. נפגעים נוספים הם כמובן העובדים, שיתקשו לממש את האופציות שלהם – אלה חולקו לפי שווי של ימי הבועה וכעת נמצאות עמוק מחוץ לכסף.

ולבסוף, חגיגות וראוותנות יתר – כולנו שמענו וראינו את המסיבה המפוארת של עובדי חברת "ראפיד". זו הייתה רק דוגמה קטנה לתרבות החגיגות בהייטק, שגם תרמה לדימוי שלילי הולך וגובר בקרב רוב הציבור הישראלי. המסיבות הגרנדיוזיות, הנופשים היוקרתיים במדינות אקזוטיות והקמפיינים הפרסומיים היקרים לגיוס עובדים, כל אלו הם ביטוי לגישה הבזבזנית שאימצו סטארטאפים בשנתיים האחרונות. כאשר כסף זול זרם בקלות לקופת החברות, לא הייתה להם בעיה להוציא אותו במהירות. ומה קורה כשאותו כסף אוזל? אתם כבר יודעים.

לאן מכאן? התשובה עדיין מעורפלת. מבחינת העובדים המפוטרים, רובם לא צריכים לדאוג ולרוץ ללשכות התעסוקה. הטובים והטאלנטים מביניהם ימצאו עבודה די בקלות. מבחינת המאקרו, נראה שנמשיך לראות האטה כלכלית ופיטורים. יש שיאמרו שזוהי הדרך לתקן את העיוות במשכורות הגבוהות והביקוש. עם זאת, נראה שהמשבר תוקף בעיקר את החברות הקטנות ופחות את ענקיות הביג-טק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. צא מהסרט שאתה נמצא בו. הכל בסדר בהייטק. עוד חצי שנה השוק יתאושש ותוך שנתיים גם נשבור את השיאים הקודמים. זה שחברות עשו איזו מסיבה זה אומר שיש להן הרבה כסף ואין לך מה לדאוג.

  2. ההייטק ימשיך להתפתח ואפילו יפרח מהר ובקרוב
    זה הקטר של העולם לעוד דורות
    קצת סבלנות

  3. להייטק עתיד גדול, אבל כן החגיגה נגמרה. צודק הכותב. יתחילו להתנהג בהגיון. יפסיקו עם מפגני הראווה

  4. דבר אחד ברור
    אין קשר בין התוצאות העסקיות האמיתיות לבין שווי חברות ההייטק
    וזה לדעתי לא יחזיק לנצח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך