הטיות לשוניות מוזרות בתחום הבינה המלאכותית

הרגלי שיח מוזרים בהקשר הכלים הדיגיטליים
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

במקרים רבים קודמים (למשל במאמרים על הרשלנות בשימוש במונחים ועל הטרגדיה האקדמית של טיורינג) נגעתי ברפרוף בהטיות מוזרות הרווחות בדיונים שונים שעסקו בכלים החדשים. במאמר הזה אתמקד בהן, ואתחיל במאמרו של טיורינג משנת 1950 "על מנגנוני חישובים ובינה", שרבים רואים בו את המאמר המכונן של תחום הבינה המלאכותית. אציין שמאמרו של טיורינג משנת 1950 מדוּוח באתר האנציקלופדיה המקוונת לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד כמאמר המצוטט ביותר מבין כל הפרסומים בפילוסופיה.

מאמר מצוטט זה נפתח במילים האלה: "אני מציע לדון בשאלה 'האם מכונות יכולות לחשוב?'" מיד לאחר מכן טיורינג בחר להצהיר שלא לענות על השאלה ולא להגדיר, לא את המונח "מכונה" ולא את המונח "לחשוב". במקום זה הוא תיאר משחק חברתי שהיה פופולרי ומוכר מאוד בימיו שנקרא "משחק החיקוי". במאמר שפרסמתי בשנת 2018 בכתב העת "היבטים בהוראת מדעי המחשב" שכותרתו הייתה "טיורינג נגד טיורינג: מבחן טיורינג במבחן", דנתי בכמה סתירות מוזרות שקריאה מדוקדקת במאמר יכולה להעלות בדעתו של קורא הנקי מפניות אם רק למד או התנסה במעט ביקורת לוגית. תמצית של המאמר ההוא פורסמה באתר זה תחת הכותרת "מבחן טיורינג, מה הוא יכול לבחון?". אחד הסימנים לכך שרבים אינם קוראים את מאמריו של טיורינג בדקדקנות, אם בכלל, הוא שרבים טוענים שטיורינג המציא את משחק החיקוי.

ההטיה העיקרית שברצוני להעמיד לדיון כאן היא ההטיה לייחס למכונות מעמד מכונן. למשל, אחרי שטיורינג טען שבחינת משמעות המונח "מכונה" היא אבסורדית הוא הקדיש כשבעה עמודים להגדרת המונח "מכונה" לצורכי המאמר ואחרי כן הצהיר שהמודל הטוב ביותר להבנת מהות המחשב הוא פונקציה מתמטית. ובכל זאת במאמרו משנת 1950 הוא לא הציע לדון בשאלה "האם פונקציות מתמטיות יכולות לחשוב?" ולמעשה מעולם לא הציע לדון בכך. איך הייתם מתייחסים למאמר שכותרתו היא אכן "האם פונקציות מתמטיות יכולות לחשוב?"

באותו מאמר טיורינג טען את הטענה המוזרה ביותר כי מנגנונים וכתיבה הם כמעט נרדפים. כלומר, אם ניקח את דבריו ברצינות (ואני מציע שנעשה זאת), אם מכונות יכולות לחשוב אז גם טקסטים יכולים לחשוב. מה הפלא שפרט לחוקרים ספורים, כמו ארתור ברקס ואדזחר דייקסטרה, אף אחד לא התייחס בכלל אל טענתו של טיורינג על השקילות של מנגנונים עם טקסטים. אבל אם הרעיון שטקסט יכול לחשוב נראה בעיניך הקורא, או בעינייך הקוראת, כרעיון אבסורדי, אז לפי העיקרון שניסח טיורינג, הרעיון שמכונות יכולות לחשוב או ללמוד – כפי שטיורינג הציע במאמרו – אף הוא אבסורדי.

אין ספק שרבים מבין העוסקים בתחום מדעי המחשב ואפילו בתחום הבינה המלאכותית מעדיפים עד היום להתייחס אל המכונות כאילו הן עיקר מושא עיסוקם. לתחום ממשיכים לקרוא "מדעי המחשב" ולא "מדעי החישובים". העניין במכונות מושך את העוסקים בתחום להאמין שעם בניית המחשבים החדשים, למשל מחשבים קוואנטיים מקבילים, יתגלו תהליכי חישוב חדשים, ובעיקר כאלה שאינם מוגדרים על ידי "מכונות טיורינג". הישגי הבינה המלאכותית מיוחסים למחשבים, למכונות, ולא לטקסטים, כלומר לתוכנות. מדובר במכונות לומדות, אף שבאותה הצדקה יכלו לקרוא להן "טקסטים לומדים". ייתכן שההתעלמות מהשקילות המוזרה של מנגנונים עם טקסטים היא שמסבירה את אי ההבנה הפופולרית ביחס להגדרת מכונות טיורינג במאמר של טיורינג מ-1936, כאילו הגדרה זו איננה הצעה פרקטית לבניית מנגנוני חישוב.

ההטיות האלו, יחד עם הבלבול שעוטף אותן, גלשו בטבעיות גם לתחום "מדעי הקוגניציה", שהתגלגלו אל "מדעי המוח". היום חוקרים רבים בתחום "מדעי הקוגניציה" מאמינים במפורש שכל עצם בעולמנו (הפיזיקלי, וכי יש עולם אחר?), בפרשנות הולמת, הוא מחשב ואפילו מכונת טיורינג אוניברסלית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. אבל תוכנה היא חלק מהמערכת הממוחשבת. המחשב לא יכול לעשות כלום בלי תוכנה, והתוכנה נטולת כל יכולת ללא מחשב.

    1. כאילו לא כתבתי במאמר הזה ״באותו מאמר טיורינג טען את הטענה המוזרה ביותר כי מנגנונים וכתיבה הם כמעט נרדפים.״

  2. מעניין אותי מדוע אתה כל כך נחוש להפחית כל העת מערכה של הבינה המלאכותית.

  3. למ. – מדוע אתה מנסה להסיט את הדיון מטענותיי (שאשמח אם תראה לי במה אני טועה) אל עצמי. אני, עצמי, אינני רלבנטי לתוכן המאמר. ודברי לא יכולים להשפיע על ערך הבינה המלאכותית ובוודאי לא להפחית ממנו.

  4. כבר אמרו את זה, אבל גם אני רוצה להגיג
    המאמרים האלה הם מאוד שונים ומאוד מיוחדים
    גם בנושא, גם בסגנון, גם בדיעות
    לכן אני כל כך מקפיד לקרוא אותם
    הגיוון זה אחד הדברים החשובים שלא מבינים ברוב האתרים של כל סוגי המדיה

  5. אני אוהבת את סדרת המאמרים הזאת אולי דווקא בשל העובדה שמדובר בהיבטים עיוניים ולא טכניים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עדו

מי אמר קיפוח?

על קיפוח רוב, קיפוח מיעוט ומה שביניהם