בסיס המהפכה הדיגיטלית

הבהרות נוספות על המדיום הדיגיטלי
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

כולנו מודעים למה שנקרא כיום "המהפכה הדיגיטלית", וזאת, למרות שרבים מאיתנו אינם מודעים לפרטי התכונות של המדיום הדיגיטלי שאפשרו מהפכה זו. פרופ' אנטוני אוטינג'ר מאוניברסיטת הרווארד עמד בראש צוות חוקרים ובראש "התוכנית בנושא מדיניות משאבי מידע", שחקרו ביסודיות בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 את טבעם של משאבי טכנולוגיות המידע כייעוץ לחברות ממשלתיות לגבי קביעת מדיניות מידע בארה"ב. בשנת 1993 הצוות ריכז דוחות טכניים והוציא אותם לאור באסופה כרוכה אחת שכותרתה: "השליטה בעולם המידע המשתנה" ("Mastering the changing information world").

באסופה זו נמצאים גם תיאורים של התפתחות כלי המידע והאמצעים הדיגיטליים. בפרק 3 (עמודים 169-85), שנכתב ע"י פרופ' אוטינג'ר, מוצג ניתוח מקיף של יתרונות המדיום הדיגיטלי. במאמר קודם שלי באתר הנוכחי התייחסתי אל התכונות הבסיסיות של הכלים הדיגיטליים וחשיבותן. במאמר זה אסקור בקצרה תכונות אחדות שניתנות לאימות על ידי כל משתמש נבון ועירני והמתגלות בתהליך שניתן לביצוע בכל מחשב: תהליך העתקת הקבצים ממדיום אחד למשנהו. תהליך זה יכול להיות מבוסס על טכניקה פשוטה ואחידה לכל קובץ שהוא. לדוגמה:

עותק של קובץ נתון X מוגדר כקובץ הריק אם X הוא ריק, אחרת הוא מוגדר כצירוף של עותק התו הראשון של X בראש עותק של הקובץ X-ללא-התו-הראשון-שלו.

זאת הגדרה רקורסיבית של טכניקת ההעתקה, והיא ניתנת ליישום בכל שפת תכנות מודרנית ושלמה.

הגדרה זו מסתמכת על חמש הנחות:

(1) כל קובץ הוא סדרה או רשימה של תווים (הלקוחים מ"אלפבית" סופי נתון);

(2) נתונות טכניקות לזיהוי תווים וליצירת עותקים או מייצגים שלהם;

(3) נתונה טכניקה לפירוק קבצים (שאינם ריקים) לתו הראשון של קובץ נתון ולהמשך הקובץ (כלומר, הקובץ הנתון בלי התו הראשון);

(4) נתונה טכניקה לצירוף תווים כלשהם בראש קבצים נתונים כלשהם.

(5) מתקיים השוויון הבא לכל קובץ לא ריק X: הקובץ X זהה לצירוף התו הראשון של X בראש המשכו של X.

אם תרצו, שלוש ההנחות (3)-(5) מגדירות מה זה קובץ (או רשימה), או מהו "אובייקט דיגיטלי". לפי הגדרה זו, בכלים דיגיטליים יש רק אובייקטים דיגיטליים. באובייקטים דיגיטליים, כפי שהגדרה זו מבהירה, אין תוכן, אין מידע ואין משמעות. טענה זו ניתנת לאימות אמפירי.

טכניקת ההעתקה המוצעת לעיל מסתמכת אך ורק על ההרכב התווי של הקבצים וביצועה אינו תלוי ב"תוכן" או ב"משמעות" של תכולת הקובץ. אני טוען שאת התוכן של הקובץ אנו יוצרים מחוץ לכלי הדיגיטלי, אחרת, נשאלת השאלה הבאה:

לפי תכונה (1)-(5), אם עותק של תו אינו מאבד את זהותו (עותק של האות אל"ף יהיה מייצג ברור של האות אל"ף) ואם התוכן של קובץ ניתן לקביעה על ידי הקובץ עצמו, התוכן של עותק של קובץ נתון X נשאר זהה לתוכן של הקובץ X – אם כן איך, במקרה כזה, עובר התוכן של קובץ X אל עותק שלו?

כל משתמש יכול לאמת באופן אמפירי את הטענה שתהליכים המתבצעים בכלים הדיגיטליים אינם נסמכים על "תוכן", "משמעות" או "הבנה". ניקח שני קבצים של אותיות עבריות. הראשון בעל תוכן מורכב ביותר, למשל פרק אחד ארוך מאוד מספר התנ"ך או מהתלמוד. השני יכיל חזרה ארוכה של מייצגים של אותה אות, נניח 'א', כך שאורכו יהיה זהה לאורך הקובץ הראשון. כלומר, התוכן של קובץ החזרות יהיה מזערי יחסית לזה של הפרק, אבל, כקבצים, גודלם זהה.

נפעיל תהליכים דיגיטליים זהים בכלי דיגיטלי על שני הקבצים האלה. למשל, ניצור עותקים מכל אחד מהם, או, נדפיס אותם במדפסת (פעולה זאת היא גם פעולה של יצירת עותקים). האם נוכל לזהות הבדל כלשהו בפעולת הכלי ביחס לשני הקבצים האלה? האם הפעלת התהליך על קובץ הפרק בעל "התוכן הכבד יותר" תהיה בעלת משך זמן ארוך יותר מהפעלת אותו תהליך על קובץ החזרות? אם שני התהליכים יהיו בעלי אותו משך זמן, סביר יהיה להניח שבעת ביצוע התהליכים, הם לא היו תלויים בשום אופן בתוכני הפרקים.

ההבחנה בין תוכן (כמשמעות) של קובץ ובין תכולה של הקובץ מתקשרת להבחנות רבות שדנתי בהן במאמרים קודמים: בין מונח למושג, בין שם של דבר ובין הדבר, בין נתונים, כתכולה של קובץ, למידע, בין ספרה או סדרת ספרות למספר, בין טקסט לידע ובין תופעה להדמיה שלה. טשטוש ההבחנות האלה הוא חלק מהתרבות העכשווית.

נוכל גם להבין שיש מהויות שקל מאוד ליצור עבורן עותקים ויש מהויות שלא קל בכלל להעתיק אותן. בדרך כלל, אובייקטים שאינם דיגיטליים, קשים להעתקה. נסו להעתיק את המונה-ליזה המקורית, או ציור כלשהו (אך לא את ייצוגו הדיגיטלי)… נוכל גם להבין מדוע קשה לילדים רכים ללמוד לכתוב את אותיות האלפבית או לזהות אותן. אפילו כאשר מדובר ביצירת עותקים של אותיות במקלדת, המקלדת איננה מזהה את האותיות לפי צורתן שאיננה דיגיטלית, אלא מפעילה באופן מכאני קודים ספרתיים שלהן (בהתאם למערכת ההפעלה המונהגת במחשב שלכם). אפילו הסינים והיפנים הבינו כי הבנה נוצרת מהבחנה ולא מטשטוש גבולות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. הדבקות שלך בהעברת המסרים הרציניים, למעטים יחסית שמעוניינים להכנס לעובי הקורה – באמת נהדרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

זוג קשישים

מפלגות הפנסיה

ראוי שיהיה ייצוג פוליטי לאזרחים הוותיקים בישראל

צילום תדמית סייבר

החגיגה נגמרה

הסיבות למשבר בהייטק ולאן הולכים מכאן