תוכנת וורד והכתיבה הלימודית

למה נועדו מעבדי התמלילים (2)
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר קודם תיארתי את תולדות מעבדי התמלילים, וכעת אמלא את הבטחתי להסביר מדוע תוכנת וורד איננה מתאימה לכתיבת תלמידים. יש לכך כמה סיבות. בראש ובראשונה נשארו בה הסממנים של תוכנה שעוצבה לפי צורכי העבודה המשרדית. הסיבה השנייה לאי-התאמה זו היא היעדר בחינה מדוקדקת של מציאות כתיבת התלמידים. מגבלות התפיסה של מעצביה נבעו גם מהיעדר הגדרה מספקת למשמעות תהליכי הלמידה בכלל ולמשמעות הלמידה המושגת מכתיבה בפרט.

הגדרת מעבדי התמלילים במילון הדיגיטלי "מילוג" היא: "תוכנה המשמשת לכתיבה, עריכה ועיצוב טקסטים", אך היא אינה משקפת את מציאות השימוש במעבדי התמלילים במלואה. בהגדרה זו מוסתרת העובדה שכל משתמש במעבד תמלילים יוצר למעשה תוכנה להדפסת טקסט. היא לא משקפת את תפקיד הכתבנית שנקבע לה כמציאות מוכתבת. בראשית ימיהם של מעבדי התמלילים משימת הכתבנית הייתה מורכבת מהשלבים האלה: הקלדה של הטיוטה שהכינה לה המנהלת שלה; עריכה ועיצוב של הטקסט המוקלד כדי להתאים את צורת הפלט המודפס לדרישות המנהלת; הדפסת המוצר הסופי או שמירתו לשימוש עתידי.

המונח "כתיבה" המופיע בהגדרה ב"מילוג" משמעותו אינה ברורה, כי עלינו להבחין בין שני סוגים של תהליכי כתיבה כתהליכים של בניית טקסטים. הסוג הראשון הוא הכתיבה המתבצעת על ידי המנהלת של הכתבנית. לכתיבה זו אקרא "חיבור". הסוג השני הוא הכתיבה המתבצעת על ידי הכתבנית, המהווה אף היא בנייה של טקסט, אלא שבנייה זו מתבצעת למעשה על ידי העתקה של תווים ממקור נתון למדיום דיגיטלי. לכתיבה זו אקרא "הקלדה". הכתיבה המתבצעת על ידי המנהלת דומה לכתיבה הנדרשת מתלמידים, אבל שונה לחלוטין מהקלדה. הכתיבה שמבצעת הכתבנית מוגדרת על ידי תפקידה במידה רבה, והיא יצירתית רק בשלבי עיצוב הצורה של הטקסט אבל לא ביצירת התוכן של הטקסט. הכתיבה הלימודית של התלמיד אינה נקבעת על ידי הגדרת תפקידו, והיא פעולה יצירתית שאיננה מוכתבת מראש – שכן אני מבין פעולה לימודית כפעולה יצירתית. לכן יש צורך בתצפיות על תלמידים ובניתוח הממצאים והמסקנות הנובעות מהם, אחרת נכבול את התלמידים לערוץ מוכתב מראש ונמנע יצירתיות בכתיבה.

למעשה יש גם סוגים שונים של כתיבה לימודית, ולכל אחד מהם יש תכונות משלו: כתיבת עבודות של תלמידים; פתרון תרגילים כשיעורי בית; כתיבה אקדמית (עבודות לתארים אקדמיים); ואפילו כתיבת פרסומים מדעיים. לא אכנס לפרטים הנובעים מהבנת תהליכי הכתיבה והלמידה שפותחו במהלך מאות שנים. ברשת תוכלו למצוא דיונים על קשיים בשימוש בתוכנת וורד לכתיבת ספרים וגם הצעה לשימוש בתוכנה משוכללת לכתיבת ספרים (״סקריבנר״), שמטרתה לספק לכותב היוצר מערכת נוחה ליצירת טקסטים ארוכים. ההבדלים שציינתי בין שני סוגי הכתיבה, בין תפקיד הכתבנית לבין תפקיד המנהלת, צריך לעורר בנו את השאלה: למה מתאימה תוכנת וורד ביותר, לתמיכה בתהליכי עיצוב של הטקסטים הנבנים על ידי כתבניות או לתמיכה בפעולות הנדרשות לבניית טקסטים בדרכים יצירתיות שהוכרו על ידי חוקרי הכתיבה במאות השנים האחרונות כנחוצות ללמידה במהלך הכתיבה?

במאמר של מרלן סקארדאמליה וקארל ברייטר משנת 2008 על "הטיות פדגוגיות בטכנולוגיות חינוכיות" (ניתן לאיתור ברשת במקורו באנגלית) הם מצטטים מחקרים שונים שממצאיהם סותרים את ציפיות אנשי החינוך מתוצאות השימוש בתוכנות פופולריות שונות. הנה המשפטים הפותחים את המאמר: "טכנולוגיה המיועדת לתמוך בלמידה היא לעתים רחוקות ניטרלית ביחס לפדגוגיה. היא בדרך כלל מקלה יותר על ביצוע פעולות מסוימות וכך היא מכניסה הטיות לטובת סוגים מיוחדים של פעילות… ואולם, עם הופעת המחשבים האישיים ועליית האינטרנט, סוגים חדשים של טכנולוגיה התחילו להופיע שאינם תומכים במפורש בהוראה אבל בדרך כלל נטען עליהם שהם בעלי ערך חינוכי חשוב…". העדות שאמורה לתמוך בסברה של ההטיות הפדגוגיות מתייחסת אל מחקר שערכה כריסטינה האאס ופורסם ב-1989. על מחקר זה כתבו סקרדמליה וברייטר בעמוד הראשון של מאמרם: "למרות שלמעבדי תמלילים יש הפוטנציאל לשפר את כתיבת הסטודנט בכך שהם מפחיתים טרחות טכניות, חוקרים גילו עדות להפחתה בתכנון וכן 'התעסקות יתר בדאגות ברמה נמוכה, בניקוי פרטים ובהתעסקות חסרת חשיבות ברמה מקומית של המלה או המשפט' (צוטט מעמ' 96 מהמאמר של האאס)". המשתמשים בתוכנת וורד מתעלמים מפעולת הטׅיוּט, וזאת למרות שהתוכנה מספקת לכאורה כלי אריסטוטלי לארגון הקובץ לפי רמות. רק מעטים משתמשים בו. תוכנת וורד איננה מספקת לתלמידים כלים פשוטים וקלים לשימוש בחיבור טקסטים, כמו פעולת הטיוט, ומושכת אותם להתעסק יותר בעיצוב צורת הטקסט שיודפס מאשר בייצוג הלוגיקה של התכנים הנכתבים בטקסט. ולכן עליי להסיק שתוכנת וורד איננה כלי מתאים לכתיבה לימודית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. אבל כיום אין יותר הפרדה בין חיבור להקלדה
    המחבר מקליד תוך כדי חיבור

  2. ליונית תודה על הערתך,
    הערתך איננה קשורה למאמר שלי כי במאמר בחרתי להשתמש במונח "הקלדה" כדי להצביע על תהליך שיכול להתבצע רק מול טקסט מוכן ולא על תנועת אצבעות מול מדיום של בניית טקסט כלשהו. אם את בוחרת להשתמש במונח "הקלדה" כדי להצביע על משהו שונה מהבחירה שלי זאת איננה בעיה של רשות לבחור במה שאת רוצה, ולא על מה שמתרחש היום, אלא של שינוי נושא הדיון. אינני יודע למה את מתייחסת כאשר את טוענת שאין הפרדה בין חיבור להקלדה.

  3. אבל אנחנו רוצים שכל אחד יפתח סגנון משלו, וישתמש אחרת באוצר המילים, ויעביר מסרים בדרכו האישית.

    1. לציפי תודה על תגובתך.
      האם עלי להבין שאת טוענת שלא ניתן לעצב כלי כתיבה הולם לכתיבתו האישית של כל תלמיד? גם כאשר מדובר ב"מחברת" לביצוע תרגילים, או לכתיבת עבודות? ומה בדבר עבודות בלימודים גבוהים? האם ניתן לעצב כלי מתאים מבלי לנתח את מה שתלמידים וסטודנטים מבצעים בפועל? האם להשתמש בכלי שעוצב עבור הדפסת תווים (typing) במשרד גם על ידי התלמידים?

  4. אין הבדל גדול בין כתיבה לימודית בשיעורים=מקצועות שונים?

    1. ועוד, הרי כתבתי במפורש "למעשה יש גם סוגים שונים של כתיבה לימודית, ולכל אחד מהם יש תכונות משלו"..

  5. לעודד, שאלתך/תמיהתך במקומה,
    אכן במקצועות שונים ייתכנו דרישות שונות לכתיבה לימודית. וכתבתי לעיל: "הסיבה השנייה לאי-התאמה זו היא היעדר בחינה מדוקדקת של מציאות כתיבת התלמידים". בחינה מדוקדקת תגלה את ההבדלים התהומיים שבין דרישות הכתיבה הלימודית בלמידה ובהוראה של תכנים מתמטיים (הרבה מעבר לצורך בסימנים מיוחדים) ובין הדרישות הכתיבה לימודית בלמידה ובהוראה של תכנים היסטוריים ואחרים. זה מדגיש את את התאמת תוכנה שנולדה ככלי לכתיבה משרדית כמו וורד לצורכי כתיבה לימודית במקצועות שונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך