תולדות פיתוח מעבדי התמלילים

למה נועדו מעבדי התמלילים (1)
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר קודם שאלתי "האם הכיתה היא רצפת ייצור?", והתייחסתי להצלחות של המיחשוב המינהלי ולהשפעת אנשי המינהל על מערכות החינוך במאמציהן ליהנות מההצלחה של תחום המינהל. ציינתי גם את הביקורת על ההתלהבות לייבא את המתודולוגיה של ניתוח המערכות מתחום המינהל אל תחום החינוך כדי לפתור את בעיות החינוך, והוספתי וטענתי שתוכנת ווֹרד אינה מתאימה לכתיבה לימודית. אחד הקוראים התלונן על כך שלא נימקתי את טענתי.

לפני הערתי "נגד תוכנת וורד" כתבתי: "עובדה מעניינת היא שלעומת מערכות המׅנהל והתעשייה, לא נוצרה עד היום מתודולוגיה רציונלית ליצירת תוכנות לשימוש בבתי ספר. תוכנות המשרד (״אופיס״) הנפוצות נבנו כדי לתמוך בעבודה משרדית שאיננה דומה כלל לעבודת המורה, התלמיד או המדען. הכנסה עיוורת של תוכנות אופיס לבתי ספר היא מעשה חסר אחריות". כעת עליי לשכנע אתכם, הקוראים והקוראות, שרעיון התמיכה בעבודה משרדית אינו מבוסס על התחשבות בצורכי הכתיבה הלימודית. אציין שאני משתמש בביטוי "כתיבה לימודית" כדי להצביע על כתיבה המתבצעת להשגת יעדי למידה.

מעבדי ה"תמלילים" הראשונים הומצאו בשנות ה-60 של המאה הקודמת כמחשבים ייעודיים שנקראו באנגלית "מעבדי מילים". המתרגמים לעברית, כהרגלם, ניסו לשפר את שם התוכנות האלה והשם המעוות נקלט. החומרה של המחשבים הייעודיים לעיבוד תמלילים עוצבה כדי לבצע טכניקות מסוימות שתמכו בעבודה במשרדים. למשל בארצות הברית במשרדי אוניברסיטת הרווארד יכולתם למצוא את "מעבדי וואנג" (Wang word processors). יש הטוענים שבאמצע שנות ה-80 השתמשו במחשבים אלה רוב חברות הענק בארה"ב. בשנת 1992, במעבר למחשבים אישיים, חברת וואנג פשטה את הרגל.

הייעוד המקורי של מעבדי התמלילים היה להמיר טקסטים שחוברו בידי בכירים במשרדים לתוכנות הדפסה, להדפסת הטקסטים הללו במדפסות. לכן עיקר השימוש במעבדי התמלילים במשרד היה בהקלדה די עיוורת של תווי הטקסט המוכן, ואחר כך או במקביל עיצוב מראה הטקסט והכנתו להדפסה. עם התפתחות מערכות ההפעלה של המחשבים התפתח עיצוב זה גם למצב שבו ניתן היה לומר, "מה שנראה בצג יושג בהדפסה".

מלבד ההתפתחות של מערכות ההפעלה, פותחו גם המחשבים עצמם. המחשבים הביתיים – שבתחילה שימושם העיקרי, אם כי לא היחידי, היה בהפעלה של משחקים על ידי מיליוני חובבים – הפכו בשנות ה-80 למחשבים שנקראו בידי משווקי המחשבים "מחשבים אישיים". הרעיון של המחשב האישי היה לספק לבכירי העובדים במשרדים משהו שמקביל למזכירה אישית ולמכונית אישית. לפי רעיון זה, הפקידים הזוטרים נאלצו בתחילה להסתפק בעזרתם של מפעילי מאגר מרכזי של מערכות חישובים. למנהלים הוצעו מחשבים אישיים. החידוש במערכות ההפעלה של המחשבים האישיים היה גם בפיתוח המחשבים ממחשבים ייעודיים למחשבים אוניברסליים, כלומר לכאלה שניתן לתכנת אותם, עקרונית, עבור כל תוכנה.

בזכות התפתחות זו תוכנתו עבור המחשבים האישיים כל מיני תוכנות שימושיות. לדוגמה חברת "Beagle Bros" פיתחה במחצית הראשונה של שנות ה-80 "חבילת" תוכנה לעבודה משרדית, המיועדת לתכנות ולהפעלה במחשבי "אפל". חבילה זו נקראה "AppleWorks". היא כללה מעבד תמלילים, תוכנה לניהול נתונים בבסיסי נתונים ותוכנה לביצוע חישובים נומריים בגיליונות עבודה. ההרכב של חבילת התוכנות "אופיס" אינו זהה להרכב הזה, אבל דומה לו במידה מסוימת.

הצירוף הזה, שעוצב כמערכת תוכנות למחשבי אפל, לא היה מקורי, אבל זכה לפופולריות עצומה, כי הוא עוצב מלכתחילה לשימוש בידי חובבים. כל תוכנה שנכללה בחבילה הייתה קלה לשימוש וגמישה מספיק כדי לשמש גם בידי תלמידים לביצוע פעולות יצירתיות, כולל פעולות למידה. הפופולריות של מערכת זאת התמידה עד 1990, דרך המהפך של "חלונות" בשנות ה-90. מערכת "חלונות" יצאה אמנם לאור בשנת 1985, אבל רק בשנת 1990 יצאה לאור גרסה משמעותית שלה, גרסה 3.1, שהובילה את חלונות, עם הממשק הגרפי שלה, לשחרור מלא ממערכת ההפעלה DOS. בשלב זה החבילה "Appleworks" נעלמה מהשוק. את מקומה תפסה החבילה "אופיס", שנועדה מלכתחילה למומחים בניהול עבודות משרדיות והייתה מסורבלת יותר.

בישראל בשנת 1990 תוכנתה ושווקה על-ידי חברת "סיבית" חבילת תוכנות מקבילה לחבילת "Appleworks", והיא נקראה "קלבו" – בצדק רב, בגלל קלות השימוש בה. היא נכנסה בקלות יחסית למערכת החינוך שלנו. אני אישית אהבתי במיוחד את תוכנת מסד הנתונים שלה, אף שהייתה מוגבלת מאוד יחסית למערכות מידע בירוקרטיות. מערכת קלבו הייתה מוגדרת רק במערכת ההפעלה DOS. כאשר מערכת "חלונות" השתלטה על השוק בישראל על חשבון מערכת ההפעלה DOS, ומעצבי מערכת "קלבו" לא הזדרזו לעדכן אותה, לצערי הרב, וכך גם החבילה "קלבו" נעלמה מהשוק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. לא בדיוק הבנתי איך כל הנושא הזה של מעבדי תמלילים קשור ללמידה

    1. לאריאלה, תודה על תגובתך. באמת, מעבדי התמלילים אינם קשורים ללמידה. הם נבנו ככלים לעזרת העבודה המשרדית ואנשי חינוך רבים שלא ידעו להבחין בין העתקת טקסטים מוכנים או הקלדתם לבין כתיבת טקסטים חשבו שהפקידות שהקלידו טקסטים כתבו אותם.
      כתיבה קשורה ללמידה, ואפילו ללמידה יעילה. את זה אנו יודעים כבר כמה מאות שנים. אבל כפי שטענת למעשה, מעבדי תמלילים אינם קשורים לכתיבה של טקסטים חדשים הדרושים ללמידה יעילה.

  2. מעבדי התמלילים נועדו ליעל את עבודות ההדפסה, השיכפול, העריכה וכו'. זה קודם כל.

    1. לשיראל, תודה על תגובתך הנכונה.
      זה לא רק קודם כל. זה כך. מעצבי מעבדי המילים המסחריים חשבו רק על הנעשה במשרד ולא על הנעשה בבית-הספר.

  3. מעבר לכל המאמר המעניין, רק לחשוב איך בכלל פעם הסתדרנו בלי מעבדי תמלילים.

  4. מעבד התמלילים גם מאחסן את התכנים, גם מאפשר שינויי גודל צורה רווחים וכדומה, גם מאתר שגיאות כתיב, גם מאפשר תרגןם, גם מאפשר הדפסה, גם עריכה, גם שינויים, גם העתקת קטעים, גם שילוב מסמכים, גם העברת תכנים, ומה לא
    זאת המצאה שהולכת ומשתכללת והיא תורמת בהרבה תחומים כולל בלמידה

  5. לרבקה, תודה על תגובתך.
    איך מעבד תמלילים מאפשר העברת תכנים כאשר בקובץ יש רק תווים ואין אפילו תוכן אחד? תשובה על כך תקבלי גם בחלק הבא.וכמובן, כאשר מומחים למנהל הפכו להיות מומחים לחינוך, מעבדי התמלילים משרדיים החלו לתרום ללמידה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חוק הנאשם

מדוע חוק הנאשם בפלילים אינו סביר ואינו ראוי