זחילה איטית

הפרסום במדיה הדיגיטלית בישראל
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

מדי פעם אני למד מחדש כי מדינת ישראל, שנמצאת בליגת-העל ברעיונות וביוזמות חדשניות בתחום ההייטק, נמצאת במקום הרבה פחות מכובד ברשימת המדינות המיישמות את טכנולוגיית המידע. בתחומי המסחר האינטרנטי הקמעונאי והסיטונאי, שירותי זרועות הממשל האלקטרוני (הארצי והמקומי), הבנקאות המקוונת, וכן הלאה, אנו נמצאים רחוק מצמרת ההישגים האינטרנטיים בפועל, בחיי היום-יום.

במאמר זה אני מבקש להתמקד בתחום הפרסום, שם התמונה המצטיירת מעידה על אותה מגמה. בחינה קצרה של התפלגות הוצאות הפרסום בארץ לעומת הנעשה בעולם מעידה על הפערים העצומים בהשקעה בפרסום בטלוויזיה לעומת השקעה בפרסום הדיגיטלי על כל מרכיביו. על פי נתונים של חברת "בקרה" שצוטטו בעיתונות המקומית, בשנת 2021, שזה עתה חלפה, הושקעו 45% מתקציבי הפרסום השנתיים בישראל בטלוויזיה. על פי מקורות בינלאומיים, הנתון המקביל בעולם הוא 24% בלבד. נכון שהנתונים לגבי המצב בארץ אינם זהים על פי המקורות המקומיים השונים, אולם הפערים בין מה שקורה בחו"ל לבין מה שקורה כאן הם כה גדולים, עד שאינם מותירים ספק באשר להבדלים ומשמעותם.

הצד השני של המטבע רק מחזק את התמונה, כאשר בוחנים את חלקו של הפרסום הדיגיטלי, באותם מקומות ועל פי אותם מקורות. בשנת 2021 הגיע הפרסום הדיגיטלי בעולם ל-62% מכלל עלויות הפרסום, בעוד בישראל הוא הגיע רק ל-43%. כלומר, היתרונות הגדולים של הפרסום הדיגיטלי הובילו אותו לכבוש את מרבית התקציב העולמי. אך בישראל עדיין הטלוויזיה היא זו שניצבת במקום הראשון בחלוקת תקציבי הפרסום. המפרסמים הישראלים דבקים בה בכל הקשור לפרסום.

אולם הזחילה האיטית באה לידי ביטוי לא רק בפרופורציית הפרסום המושקעת בתחום הדיגיטלי. אם נסתכל ונבחן באותם מקורות במה מתמקדת ההשקעה המוקדשת לפרסום במדיה הדיגיטלית, אפשר להבחין בשתי מגמות ברורות. בישראל משקיעים הרבה יותר ובצורה בולטת בבאנרים (מודעות פרסום) לעומת העולם הרחב שכבר גילה זה מכבר כי מדובר בנתיב פרסום לא אפקטיבי. לעומת זאת בישראל כמעט לא משקיעים בפרסום בתוך אתרי הסחר האלקטרוני, תחום שמהווה נתח מכובד בתוך הפרסום הדיגיטלי בעולם ואצלנו כמעט ולא קיים.

אם לסכם את כל שנאמר עד כה, הרי בישראל הדגש בפרסום עדיין לא עבר בצורה חדה אל המדיה החדשה = הדיגיטלית. ולא זו בלבד, אלא שגם מה שכבר מושקע בערוץ האינטרנטי, מוקדש לאמצעים מיושנים יחסית, לדוגמה באנרים, בשונה ממה שקורה בחו"ל. אין ספק שהמדיה האינטרנטית בדרכה לכיבוש משמעותי של ענף הפרסום, ובתוכה בערוצים מתקדמים. אולם בארצנו הדבר קורה בזחילה איטית, ולדעתי הדבר קשור מאוד לעובדה שדרגי הניהול במקומותינו רחוקים מלהבין שהעולם משתנה (לטוב ולפחות טוב).

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. בכל מה שקשור ליישום והפעלה בפועל בתחום האינטרנט אנחנו ממש לא בצמרת.

  2. מעניין לראות שאנחנו לא בכל מספיק טובים כמו שאנחנו חושבים

  3. המנהלים בארץ לא מבינים באינטרנט בכלל ובפרום באינטרנט בפרט. כך אפשר להוציא מהם כסף שלא מחזיר את עצמו

  4. הפרסום הרס כל חלקה טובה באינטרנט, עמודים כמו Ynet ו N12 נראים לכאורה כאתרי חדשות לגטימיים, אבל שרוב ה"כתבות" הן ממומנות, האתר הופך לפח זבל מצחין של זבל מאשר אתר חדשות לגטימי.

    וסלט הטאבולה הפך להתניה פבלובית של בחילה קשה. (דייי לחכימה ברמיזה)

    1. את הטלוויזיה הפרסום הרס עוד יותר, אלא שבלי פרסום ממה ייחיו העיתונים, והטלוויזיה, והאתרים?

      1. ההבדל הוא שבטלויזיה וברדיו הצופה / השומע יודע בדיוק מתי הוא מקבל פרסומת… ואין טשטוש של פרסומת.

        (ואני לא מדבר על זה שאיזו דמות בסרט שותה קולה או דר.פפר, וזה פרסום סמוי).

  5. מי שסומך על הדוחות של כניסות לדף ולבאנר וכן הלאה לא מבין שעובדים עלין

  6. מאמר מעניין לאנשי המקצוע. זה אומר שיש פוטנציאל לא קטן שעדיין לא מומש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים

צילום של משה

הצצה אל התופת

על ספר השירים "שמרי על הקיכלי" מאת צילה זן-בר צור