אמונות תפלות קשות לביעור

עדיין ממשיכים להאמין בכוח ההשפעה של הטכנולוגיה
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

קִדמה ניכרת בביעור של אמונות תפלות ולכן, כאשר אמונה כזו נשארת נעוצה בתודעה של מנהיגי החשיבה המדעית שלנו, יש להתריע על כך עד שתימחה כליל. כפי הנראה, כזו היא האמונה בהשפעה העצומה שיש למחשבים על תרבותנו. לאמונה כזו קוראים גם "דטרמיניזם טכנולוגי", ולצערי, אני מגלה שהיא חיה וקיימת אפילו בתודעתם של אקדמאים בכירים.

לדוגמה, פרופ' אורון שגריר, המכהן גם כסגן נשיא של האוניברסיטה העברית, הוא פילוסוף פעיל ויצירתי בתחום הפילוסופיה של החישוביות. והנה, בפרק מרתק שכתב על הצורך בפיתוח הפילוסופיה של מדעי החישוביות (2016) הוא טוען במפורש: "מחשבים הביאו למהפכה בחיים שלנו בעשורים הספורים האחרונים…" (שם, עמ' 15).

האמונה בדטרמיניזם הטכנולוגי נדונה במאמריי כאן כבר מספר פעמים. האמונה בו צצה שוב ושוב בדבריהם של חוקרים ואנשי חינוך גם בימים אלה. לאחרונה, משודרות בדאגה רבה כתבות על ההשפעה ההרסנית של הכלים הדיגיטליים על ילדים, מבלי לבטא שום היסוס בייחוס יכולת הגרימה למכשירים עצמם.

קולין צ'רי (1979-1914), נחשב לחלוץ החוקרים בתחום טכנולוגיות התקשורת, עוד בתקופה שהמונח "טכנולוגיה" עדיין לא היה שגור בפי החוקרים. בשנת 1957 יצא לאור ספרו הראשון, "על תקשורת אנושית", ספר שהיה מומלץ ביותר לתלמידי ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעים באוניברסיטה העברית באותם ימים. כמה שנים לאחר מכן החל לכתוב את ספרו השני. הוא רצה לקרוא לספר החדש "המהפכה התעשייתית השנייה", ורק כמה שנים לאחר מותו, פורסמו בשנת 1985 רשימותיו תחת הכותרת "עידן הנגישות – טכנולוגיית מידע ומהפכה חברתית: מאמרים שפורסמו אחרי מותו של קולין צ'רי, נאספו ונערכו בידי ויליאם אדמונד". ברשימות אלה, צ'רי הסביר, עשרות פעמים, בניגוד-מה למה שנרמז בכותרת המוצעת אחרי מותו, מדוע אין באפשרותם של הכלים להשפיע עלינו בדרך כלשהי. לטענתו, השימוש בכלים הוא זה שמשפיע עלינו והשימוש בהם, כך הוא חזר וטען, מעוצב על ידי התרבות והחברה שאליה משתייכים המשתמשים. ביחס למכשירי התקשורת, עיצוב זה החל להתרחש כאשר התחלנו להשתמש במכשירי טלפון, במכשירי רדיו להאזנה לשידורים מתחנת השידור, ורק בהמשך, במכשירי הטלוויזיה, וזה התגבר בימינו עם השימוש במחשבים ובטלפונים הניידים החדשים.

צ'רי אינו החוקר היחידי שטרח להסביר לנו עד כמה מוטעית האמונה בהשפעה המסתורית של מכשירים עלינו או על תרבותנו. שושנה זובוף בדיווח על מחקרה החלוצי על הצעדים הראשונים בהכנסת המחשבים לשימוש בתעשייה ובעסקים ביבשת אמריקה, ידעה להצביע על עובדות התומכות בדעה שלמחשבים לא היה שום כוח השפעה על המשתמשים בהם. המחקר שלה פורסם בפרוטרוט בספר "המכונה הפיקחית: עתיד העבודה והעוצמה" (1988). לצערי הרב, ספר זה לא תורגם לעברית. איבן איליץ' בהקדמה לספרו "בכרם הטקסט: הערות לדידסקאליקון של היוז" (1996) סיפר כיצד הבין שהשפעת הטכנולוגיה נובעת מתחושת הלב האנושי ולא מהטכנולוגיה, או במילים שלו (בתרגום שלי) "מה שהתחיל כמחקר על ההיסטוריה של הטכנולוגיה, הסתיים בתובנה חדשה על ההיסטוריה של הלב" (שם, עמ' 5). בדיון על תולדות השימוש באותיות הלטיניות הגיע איליץ' למסקנה הבאה: "כלים נוצרים כאשר משימות נהיות לרצויות מבחינה חברתית, השימוש הזה באלפבית מציע את ההשערה שאמצעי מלאכותי מורכב ומתאים מאוד שקיים ונגיש כבר בתוך חברה, נהיה לכלי לביצוע של משימה רק באותו הרגע ההיסטורי כאשר המשימה מקבלת משמעות סמלית" (שם, עמ' 72).

החוקרים ויליאם אוגברן ודורותי תומס חקרו את תופעת ההמצאות והתגליות הבו-זמניות. בנספח למאמר "האם המצאות הן בלתי נמנעות? הערה על האבולוציה החברתית" שפרסמו ב-1922, הם מנו 148 דוגמאות הממחישות את התופעה הזו. תובנתם מסתכמת בטענה ששאלות המחקר של החוקרים ומגמות הממציאים נקבעות על ידי תרבות של החברה או הקהילה שבמסגרתה הם חיו.

במאמר קודם שלי בנושא הדטרמיניזם הטכנולוגי הזכרתי את לב מאנוביץ שבספרו "התוכנה תופסת פיקוד" (2013) תיאר את תהליך הפיתוח של תוכנה באופן שמוכיח שאין למוצר הסופי של התהליך כל השפעה עלינו. החלטות המפתחים הן שקובעות את אופי המוצר (שם, עמ' 96-95).

מרשל מקלוהן כתב על השפעות המדיה בהדגישו את הצורך בהבנת מכשירי התקשורת (המדיה). בספרו "הבנת המדיה: ההרחבות של האדם" (1964) טען מקלוהן שרק הבנת מכשירי התקשורת (המדיה) יכולה להבטיח את האוטונומיה של המשתמשים בהם. למשל, בפרק הראשון, שכותרתו "המדיום הוא המסר", הוא כתב במפורש "כי לכל מדיום יש הכוח לכפות את שלטונו על מי שאינו נזהר" (במקור האנגלי, בעמ' 15).

משום מה רבים אינם טורחים להבין את מקלוהן לאשורו, הוא היה פרופסור לאנגלית ואת דבריו ניסח בסגנון ספרותי ובשפה כמעט שייקספירית. אין פלא אפוא שרבים חוזרים כמו תוכי על הכותרת של הפרק הראשון, "המדיום הוא המסר", מבלי לקרוא את המשפטים שכתב סמוך לאותה כותרת – בהקדמה לספר שבה הצהיר על אמונתו "שניתן להגיע להבנה שתרתום אותן (את צורות קווי המתאר של קיומנו המורחב באמצעות 'השלוחות הטכנולוגיות') לשירות מתוקן" (שם, עמ' 12). כפי הנראה, לכותרות יש יותר השפעה מאשר לטכנולוגיה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. יש מכחישי השפעת חיסוני הקורונה
    ויש מכחישי השפעת הטכנולוגיה

  2. עלי לתקן את הציטטה מאיבן איליץ' כדלקמן: "מנקודת המבט של ההיסטוריון של הטכנולוגיה, זאת דוגמה מיוחדת לבדיקת השערות בסיסיות. במקום אישור לתיאוריה שמשימות מתאפשרות כאשר הכלים עבורן נהיים לנגישים, או לאחרת, הטוענת שכלים נוצרים כאשר משימות נהיות לרצויות מבחינה חברתית, השימוש הזה באלפבית מציע שכלי מלאכותי, מורכב וניתן כבר להשגה בחברה, ייהפך לכלי לביצוע של משימה רק באותו רגע היסטורי כאשר אותה משימה מקבלת משמעות סמלית." (עמ' 72 שם.)

  3. המחשב לא שינה ולא שיפר את החברה? בואו נחזור לצמרות העצים!

    1. אני קורא, נשמע ונראה כדברי חוכמה. אני המום מהמסר הראשי. זה בניגוד לכל מה שהאנשים יודעים ומאמינים. כעת אני נבוך.

      1. אביבה,
        אינני מבין את שאלתך-תמיהתך-תגובתך. במאמר דנתי בעיקר באמונות אדוקות שניתן לבדוק את תקפותן ומסרבים לעשות זאת. לא דנתי בהשערות שלא נבדקו עדיין או שלא נבדקו כליל. דנתי בסירוב לבדוק השערות מסיבות התלויות אך רק באמונה של המשערים. את אמונתו של אריסטו בדבר מספר השינים שיש לסוס אפשר היה לבדוק בקלות יחסית. גם את היות הארץ משטח עקום אפשר היה לבדוק (והיווני9ם הקדמונים עשו זאת בהצלחה רבה). לא צריך לטפס על העצים כדי להאמין באמונות תפלות.
        טיורינג קרא לדעה שיש חשיבות לחומרה האלקטרונית של המחשב, כדי להבין את איפיון המחשב, "אמונה תפלה".
        תפקיד אפשרות ההפרכה הודגש על-ידי קרל פופר בטענה שאפשרות ההפרכה היא תנאי הכרחי להיות טענה, טענה מדעית. פיינמן טען משהו דומה בתארו את ההכשרה המדעית של תלמידיו. הוא טען שהחוקר חייב תחילה לבדוק האם מחקר שעומד לרשותו אכן תקף.
        כלומר, לפי פופר ופיינמן כל המדענים הפעילים חייבים להסכים לקבל על עצמם מעמד של טרזן על העצים…

        1. אוי, הייתי צריכה להרחיב.
          האמת, התייחסתי רק לעניין העצים, כל' למטפורה של קופים בורים העושים "טרזן" על העצים,
          כרמז שעד שכל הכלים הטכנולוגיים הומצאו לא היתה חשיבה אנושית חכמה. ברור שהיתה.
          אבל עד בקון הקריטריון המדעי היה לוגי בלבד, והתקיפות האמפירית כצעד נחוץ התחילה אחריו.
          חשיבות הניסוי במציאות המריצה את ההתפתחות הטכנולוגית לא רק בהקשרים של יישום מעשי (במלחמות ובשיפור החיים) אלא ביכולת המדידה במציאות ובהקשר המדעי.
          אני לגמרי איתך בכל מה שכתבת, מנפצי מיתוסים ומפריכי אמונות תפלות הם גיבורי התרבות
          הגדולים כמובן – איך אפשר לחלוק על כך ולהתימר להיות בעל יושרה אינטלקטואלית?
          הבעיה לדעתי עם דתיים (מכל הסוגים, כולל אידיאולוגים) היא בהנחה שהם כופים בטיעוניהם
          שאמונה היא עובדה מציאותית.

          1. לאביבה שלום,
            חוששני שנפלה שגיאה בתפיסת תולדות המדעים שלך. המחקרים האמפיריים של החוקרים האנגלים שחקרו את תופעת הנפילה החופשית אירעו שנים רבות לפני שביקון ניסח את התפיסה שידע מדעי נובע מתצפיות נבונות..

            1. נו, mea culpa אבל זו לא היתה הנקודה. במישור החכמה האנושית היתה כמובן פעילות מופלאה לפני הטכנולוגיה של ימינו, ולא היינו אז "על העצים". במישור המדעי אין ספק שהכלים שהטכנולוגיה המתקדמת של ימינו מאפשרת התקדמות בל תשוער.
              יש צד נוסף: אמונות תפלות וכל מיני עיוותים של מחשבות ותפיסות נובעים מצרכים פסיכולוגיים
              ולכן הסתירה השכלית לא מעניינת את אלה שדבקים בהם. כמו שאמר (אם אמר..אני כבר נזהרת)
              ברטרנד ראסל : מטרות בני האדם אינן רציונליות, רק האמצעים להגשמתן הם רציונלים.

  4. איץ למשל היו אוספים מידע רפואי רחב ומנתחים אותו כדי להמציא חיסונים, ללא מערכות מחשב?
    וזאת רק דוגמא אחת איך העולם משתנה לטובה (ויש גם לרעה) בעזרת המחשבים

    1. האם שימוש בכלים מעיד על השפעת הכלים ועל שינוי העולם? אז המטבח מודרני הוא עדות מוחצת להשפעת "הטכנולוגיה" על עקרות הבית ועקרי הבית בימינו…

  5. אין כמו המאמרים שלך לעורר מחשבה, לרענן תובנות, לחשב מסלול מחדש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך