הכוחות הגדולים המשפיעים על השבבים הקטנים

תהליכי שינויי בתעשיית השבבים והמוליכים למחצה
תמונה של בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

במהלך השנתיים האחרונות עוברים על תעשיית השבבים (צ'יפים) והמוליכים למחצה (semi conductors) תהליכי שינוי שמשנים את פניה. הדבר הראשון לתשומת הלב בהקשר זה הוא שלא רק חידושים טכנולוגיים אלא גם כוחות כלכליים, פוליטיים וגיאופוליטיים משפיעים על העיצוב של התעשייה החשובה הזאת. להלן אשתדל למנות מספר תהליכים שמתרחשים בתעשייה.

ראשית, בגלל קריאה לא נכונה של מצב השוק והביקושים לשבבים, היצרניות הגדולות של שבבים צמצמו את השקעותיהן בהרחבת כושר הייצור מאז המשבר הכלכלי ב-2007–2008. מדובר בעיקר ביצרניות הגדולות, בעלות מפעלי ייצור (FABS). ראו מה שכתבתי כאן על הסגמנטים בתעשיית השבבים.

אבל מאז שפרצה מגפת הקורונה ובעקבותיה צמחה העבודה מהבית, גדל מאוד הביקוש למכשירים אלקטרוניים מכל הסוגים – מחשבים ביתיים (PC), מחשבים ניידים (Laptop), טלפונים חכמים וכיוצא בהם – וכתוצאה גדל מאוד הביקוש לשבבים הדרושים לייצורם. במהלך 2020 התפתח מחסור בשבבים. החברות היצרניות אינן יכולות להרחיב את הייצור בקצב המתאים לביקוש. בניית מפעלי ייצור נמשכת שנים, ובינתיים מחירי השבבים עולים והיצרניות נהנות מרווחים יפים.

שתי היצרניות הגדולות, Taiwan Semiconductors (TSM) ו-Samsung, הודיעו שהן ישקיעו במפעלי ייצור חדשים 40 ו-38 מיליארד דולר בהתאמה. ביוני השנה הודיעה TSM שהיא התחילה לבנות באריזונה שבארצות הברית מפעל לייצור שבבים (FAB) ותשקיע בו 12 מיליארד דולר.

כוח פוליטי חשוב שמניע תהליכי שינוי בתעשייה הוא היריבות בין ארה"ב וסין. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יזם מדיניות שכוונתה להרחיק את חברות האלקטרוניקה הסיניות מהשוק האמריקני. באופן ממוקד הממשל האמריקני שואף למנוע מחברות סיניות גישה לטכנולוגיות מתקדמות שאמריקנים מפתחים לתכנון וייצור שבבים.

לדוגמה חברה קטנה מקליפורניה ששמה Atomera, המעסיקה 21 עובדים, הודיעה בנובמבר שהיא פיתחה טכנולוגיה שתזרז ותייעל את הייצור של יחידת ניהול האנרגיה שנמצאת בכל מעבד אלקטרוני. היחידה הזאת מקבלת את החשמל ממקור חיצוני ומספקת חשמל לשבבים בתוכו. יש בארה"ב עשרות סטארט-אפים, אולי יותר, גם של יזמים ישראלים, שמפתחים כל מיני חידושים בתחומים המדוברים. זה סוג החידושים שהממשל רוצה למנוע את העברתם לסין. כמו כן ממשלת ארה"ב שואפת להגדיל את ייצור שבבים בשטחי ארה"ב ואישרה תקציב בסך 54 מיליארד דולר לסבסוד של ייצור שבבים בארה"ב.

שימו לב למדיניות הזאת, היא עשויה להשפיע על הפעילות של חברות בתעשייה הזאת בישראל, כמו אינטל. וכבר נודע שחברת Tower ממגדל העמק שוקלת הקמת מפעל בארה"ב בהשקעה של 5 מיליארד דולר.

בעקבות התהליכים הכלכליים והפוליטיים שתיארתי ועוד כוחות שפועלים בשנים האחרונות התייקר פיתוח וייצור שבבים חדשים, ובפרט שבבים שיש בהם חידושים או שנועדו לשימושים חדשים. החברות שעוסקות בפיתוח שבבים חותרות לשכלל אותם ולהתאים אותם יותר ויותר לצורכי המשתמשים השונים – מפעילי משחקי מחשב, מפעילי מרכזי נתונים בענן, "לימוד לעומק", מרכזים לוגיסטיים וכיו"ב. לשם כך הן מוסיפות טרנזיסטורים לשבבים – ולכן הייצור של השבבים מתייקר. חלק מן החברות שהן יצרניות שבבים פיתחו גישה חדשה לספק את הצרכים של לקוחותיהן: חיבור של שבבים קיימים כך ששניים או שלושה שבבים קיימים יעשו יחד את העבודה שהיה אמור לעשות שבב חדש עם יותר טרנזיסטורים.

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. דוקא לאחרונה המניות של חלק מהחברות שעוסקות בתחום במישרין ובעקיפין ירדו

  2. דווקא התעשיה שמסתכלת לעתיד וקובעת אותו לא הבינו מה עומד להתרחש?

  3. שבבים זה אבן יסוד בתעשיה לעוד הרבה מאוד שנים. לא להתרשם מירידות או עליות זמניות.

  4. מאמרים מהסוג שאני אוהב. מספקים מידע רלוונטי בלי לחפור יתר על המידה

  5. תעשיית השבבים תצטרך לשנות כיוון הנדסי אלקטרוני. יותר ויותר קשה לדחוס יותר טרנסיסטורים בשטח נתון והפתרון הוא כנראה בבניית שכבות מחוברות. זה יחייב את כולם להתארגן מחדש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גבי

מעשה שהיה

איש מכירות טוב צריך ניסיון ויכולת לזהות סכנות