הסכנות הגלומות בשימוש בכלים הדיגיטליים

ההתרעה המקורית של מקלוהן
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

ההתלהבות מהמצאות חדשות מובנת וטבעית. ובכל זאת, כדאי לשים לב למה שטען מקלוהן על האדם, ממציא הכלים, בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של  גוטנברג": "האדם, החיה הבונה-כלים, … היה מעורב בהרחבה של חוש זה או אחר שלו באופן שיפריע לכל שאר חושיו וכשריו. אבל לאחר שערך את הניסויים האלה, באופן עקבי, בני האדם נמנעו מלעקוב אחריהם בתצפיות" (עמ' 4). כלומר אנו ממציאים כלים חדשים שמלהיבים את דמיוננו ולא בודקים את התוצאות של השימוש הלא מבוקר בהם. וכבר דנתי בכמה הבטים של הרגל אנושי זה בכמה מאמרים קודמים, כולל מאמר על בעיית תקפות הזיכרון שלנו.

והנה, שוב ושוב מתפרסמים מחקרים הממליצים בהתלהבות על שימושים בלתי מבוקרים ב"טכנולוגיות המתגלות מעצמן" (emerging technologies) בהתעלמות גמורה מיוצריהן ומבלי להתריע על סכנות אפשריות שמתגלות בשימושים בכלים אלה. מובן שיש ערך רב לשימושים בהדמיות מתוחכמות של טיסה באימוני טייסים וכדומה, אבל חובה עלינו לא רק להתפעם מהצלחות השימושים בכלים החדשים אלא גם להיות מודעים לתופעות לוואי הרסניות שלהם.

למשל במחקר שערכו ביילנסון וסגוביה באוניברסיטת סטנפורד ואשר פורסם בשנת 2010 בדבר האפקטים הפסיכולוגיים של חוויות הממשות המדומה, נחשפה העובדה שזיכרון של ילדים נפגם אחרי התנסות בחוויות אלה. ילדים אלה האמינו שהם שחו עם לוויתנים אמיתיים אחרי התנסות בפעילות עם הדמיות של לוויתנים. מעניין שהמחברים, במקום להתריע על הסכנה משימוש בממשות מדומה, במקום להציע כיצד להתמודד עם הנזק שנגרם מהשימוש הזה, התלהבו וקראו לחקור אופנים נוספים של השתלת זיכרונות מדומים בשכלם של בני אדם. אנשי חינוך שמדווחים על התנסויות לימודיות בממשות מדומה אינם מזכירים את המחקר הזה כלל.

אפשר לכלול בסקירתי זו גם את המחקר הישן של מארשה האליו מאוניברסיטת דלוור משנת 1990, שבו בחנה את המעבר ממערכת ההפעלה DOS, שדרשה מהמשתמשים כתיבת פקודות למערכת, אל השימוש במערכת הפעלה עם ממשק גרפי, שחסכה מהמשתמשים את הטרחה שבהקלדת פקודות. האליו חשפה שהממשק הגרפי פגע קשות באיכות הכתיבה של המשתמשים.

במאמר של סקרדמליה וברייטר משנת 2008 סוכמו מספר מחקרים שהעידו, להפתעת החוקרים, ששימוש בתוכנות נפוצות בחינוך משך את המשתמשים בהן למגמות לא חינוכיות. למשל שימוש בתוכנת תמלילים נפוצה עם אופציות גרפיות רבות, כפי שגילתה מארשה האליו, הוביל תלמידים להתעסק בקישוטי הדף במקום להתמקד במשימת הכתיבה. דוגמה מטרידה אחרת התגלתה כאשר תלמידי הכשרת מורים התבקשו לתכנת דוגמאות לשיעורים ללמידת תכנים – הם יצרו מכונות הוראה המממשות פדגוגיה מהסוג הנמוך ביותר, ולא הצליחו לממש דרישות לתופעות למידה משמעותית יותר מתרגול ושינון. למעשה המורים נסחפו אחרי תלמידיהם ושכחו שקיימות תופעות למידה מתוחכמות יותר מאשר למידה על ידי שינון ותרגול. המחברים הסיקו מהמחקרים שנסקרו שיש בתוכנות גורמים שמושכים את המשתמשים לסטות מהמשימה שלמענה הם השתמשו בכלים החדשים.

מה כדאי להבין מכל זה? לדעתי, בניגוד לדעת רבים, המציאות של ההתנסות בכלים הדיגיטליים מצביעה על כך שהמשתמשים בכלים דיגיטליים מתפתים לפעול בדרכים שמאפיינות את הכלים האלה. כאן עליי להזכיר את התרעתו של מקלוהן על כך ששימוש בכלים ללא הבנתם גורם לכלים להשתלט על המשתמשים כמו כישוף.

תמיד יהיו קוראים שיגיבו מהמותן על טענות כאלה, ויחשבו שאני "מתנגד לטכנולוגיה". אני חושב שהטכנולוגיה הדיגיטלית מדהימה וראוי שכל אחד ילמד אותה היטב, לרבות המאפיינים המגדירים אותה. בכלים מיוחדים אלה צריך לדעת להשתמש מתוך הבנת תכונותיהם. לפי מיטב הבנתי, המנגנון השכלי שקיים בתודעה שלנו מגיב ומתגלה בדיוק באותן תופעות מדאיגות שהצביעו עליהן מארשה האליו ב-1990 וקארל ברייטר ומארלן סקרדמליה ב-2008, ואשר תוארו ב-2021 בספרו המרתק של מיכה גודמן "מהפכת הקשב".

אני משוכנע שאנו מגיבים על התכונות המאפיינות של הכלים הדיגיטליים המופעלות ובאות לידי ביטוי בכל שימוש בהם. אחת התכונות המאפיינות שהובילו להגדרת המחשבים היה גילוי האפשרות לעיבוד נתונים כפעולה ללא מחשבה. תגובתנו השכיחה היא חיקוי מסוים של תכונה זו. כלומר אין זה המדיום ואין זה המסר, אלא שכאשר איננו נשמרים, אנו מחקים את הכלים שבידינו ומתנהגים ללא תבונה. זו המשמעות העובדתית של התרעתו של מקלוהן. תוכלו למצוא אותה מנוסחת במפורש בפרק 1 של ספרו על הבנת המדיה. זהו הפרק שבו מתחיל מקלוהן את תיאור "השיתוק הבלתי-מוסבר עדיין" שאי הבנת הטכנולוגיה מטילה על האדם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. מה עושים החכמים?
    מפיקים מכל כלי את מירב התועלת
    ובמקביל משתדלים לנטרל את התכונות השליליות.

  2. לחגית תודה על תגובתך.
    לפיה, רוב הציבור אינם חכמים, ובעיקר אלה האמורים ללמוד כיצד ללמד את ילדינו מסרבים ללמוד להכיר היטב את הכלים – ומה זה אומר??

  3. יתכן שאתה קצת מגזים. לכל טכנולוגיה יש יתרונות וחסרונות. ומה עושים אנשים חכמים? מנצלים את היתרונות ומנסים לצמצם את השפעת החסרונות.

    1. אז גם מקלוהן הגזים. זיהום האויר והימים הוא עובדה המעידה שמארשל קלוהן צדק. גם העובדות המדווחות בספרו של גודמן מעידות על צדקת מקלוהן. כל האנרגיה השיווקית מושקעת בשכנוע רבים עד כמה אין צורך להיות אחראים על המצאותינו. אז אמנם לכל מכשיר יש יתרונות וחסרונות. מתי ומי בודקים את חסרונות השימוש ב"סמארטפונים"?

  4. אם אני מבינה נכון אתה פרופסור בתחום קרוב לטכנולוגית המידע. וגווקא אתה כל כך מסוייג וחושש מהטכנולוגיה הזאת בכל מאמר. למה?

    1. משום שאני למדתי להבין את הטכנולוגיה הדיגיטלית.

      ואינני הראשון שהביע חרדה עקבית מחוסר האחריות של רבים למרות התלהבותם מהכלים החדשים. קראי ולימדי את מקלוהן, את איבן איליץ', את ווייצנבאום, את ווינוגרד, את לאניר, ואת גודמן ועוד רבים אחרים.

    2. אכן, אני פרופסור למתמטיקה. יש קשר בין מתמטיקה לטכנולוגיית המידע (קראי מה כתב טיורינג ב-1950 על המודל הטוב ביותר להבנת המחשבים)…

  5. הלוואי והיו עוד כותבים מכובדים שהיו סועקים כמוך ומבקשים שלא ללכת בעיניים עיוורות אחרי טכנולוגית דיגיטליות בלי להבין שיש בהן גם בעיות שצריך לנסות לנטרל או לצמצם.

  6. הבעיה איננה של אנשי הטכנולוגיה. הם לא מופקדים ולא ממונים על החינוך ועל הניהול. יש לפנות קודם כל למנהיגים שמופקדים על התחומים הללו.

    1. הם אמנם לא מופקדים על החינוך ועל ניהולווגם לא על מנהל הארגונים. אבל, ראה כיצד אנשי החינוך מאמינים שאנשי הטכנולוגיה מבינים כיצד המכשירים שהללו בונים יצילו את החינוך. מי תכנן את התוכנות למשרד ומי הפך אותן לכלי עבודה בכתה? האם ראית את הכתות "החכמות" שעיצבו אנשי הטכנולוגיה?
      הבעיה היא של כולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אולי אנחנו טועים?

חמאס והג'יהאד האסלאמי מנהלים את המערכה מעל לראשינו