המהפכה הטכנולוגית לא קיבלה קביעות

הכנסת טכנולוגיה ורפורמות במגזר הממשלתי
תמונה של אילן
אילן ורד

רפורמות ושינויים ארגוניים הם תהליכים שבהם ארגונים משנים את המבנה הארגוני ואת דפוסי הפעולה שלהם, בין היתר בגין הכנסת טכנולוגיות חדשות או בגין משברים. במאמר זה אנסה לעמוד על מידת עריכת רפורמות ושינויים ארגוניים במגזר הציבורי ובמגזר הממשלתי בעקבות המהפכה הטכנולוגית ומשבר הקורונה.

המהפכה הטכנולוגית במשק הישראלי החלה עוד בראשית שנות ה-2000 והוטמעה בעיקר בגופים פיננסיים, כגון מערכת הבנקאות וקרנות הפנסיה הוותיקות. המהפכה הטכנולוגית זירזה את הגופים האלה להוציא מן הכוח אל הפועל שינויים ארגוניים שהקטינו את עלויות התפעול – במבנים ובכוח אדם. למשל מערכת הבנקאות החלה בצמצום מספר הסניפים ובהתאם בצמצום כוח האדם. קרנות הפנסיה הוותיקות סגרו את הסניפים שלהן, שהיו פרוסים בכל רחבי הארץ, צמצמו את כוח האדם והתכנסו בסופו של דבר לסניף מרכזי אחד.

בעשור הראשון והשני של שנות ה-2000 התבטאה המהפכה הטכנולוגית בעיקר בהטמעת ערוצי תקשורת דיגיטליים, כגון אינטרנט, דואר אלקטרוני, שימוש במכשירים נייחים לצילום, שימוש בפקסים – משלוח, קבלה וסריקה, משלוח מסמכים מקוונים וקבלתם, שימוש במכשירי סלולר המאפשרים הפעלת מצלמה, הודעות וצ'אטים, אפליקציות ועוד. הטמעת ערוצי התקשורת הדיגיטליים התקדמה בקצב מתקבל על הדעת במגזר הציבורי, אך במשרדי הממשלה ההטמעה לא נעשתה בקצב הדרוש עד לפרוץ מגפת הקורונה.

עוד בעשור הקודם הבינה הממשלה את הבעיה וכדי להאיץ את המהפכה הטכנולוגית היא הקימה את רשות התקשוב הממשלתית ואת מיזם "ישראל דיגיטלית". ב-2020 פרץ משבר הקורונה והוביל לסגרים, להוצאת עובדים רבים לחל"ת ולצמצום האפשרויות לקבלת קהל. כתוצאה מכך אישרה הממשלה תכנית להאצת הדיגיטציה של השירותים הממשלתיים הניתנים לציבור, וב-15 ביוני הקימה את משרד הדיגיטל הלאומי. רשות התקשוב הממשלתית ומיזם "ישראל דיגיטלית" הוטמעו בתוכו (המשרד פורק בינתיים וסמכויותיו הועברו למשרד הכלכלה).

ביולי 2020 הממשלה הטילה על משרד הדיגיטל להנגיש לציבור את המידע האישי המצוי בידי משרדי הממשלה כדי לאפשר לציבור לבצע את כלל הפעולות האישיות באופן דיגיטלי. לשם כך התקינה הממשלה אזור אישי ממשלתי המאפשר לציבור לבצע פעולות בלחיצת כפתור. נתוני האזור האישי אמורים להגיע ממשרדי הממשלה השונים, כגון רשות האוכלוסין, רשות המסים, בריאות ורווחה, בנייה, דיור ומקרקעין, תחבורה, עבודה ותעסוקה, תרבות וספורט ועוד.

על הצורך בעריכת רפורמות ושינויים ארגוניים הצביעו ממשלות ישראל לדורותיהן. הן הקימו ועדות, הוועדות הגישו המלצות בנדון וההמלצות לא יושמו. מחוקי ההסדרים הוצאו המלצות בנוגע לאיחוד ולצמצום מחוזות של אחדים ממשרדי הממשלה (את הפריסה למחוזות ולנפות קיבלנו בירושה מהמנדט הבריטי). דוגמה בולטת למשרד ממשלתי שהיה זקוק לרפורמה הוא משרד החינוך עתיר המחוזות. הטמעת הדיגיטציה במחוזות אפשרה את ביטול הביזור של הפעולות הפדגוגיות והאדמיניסטרטיביות וריכוזן תחת ישות אחת, ואף אפשרה לעובדי ההוראה ליצור קשר מרחוק עם המחלקות הרלוונטיות במחוזות.

בעקבות משבר הקורונה הוכנסו לחוק ההסדרים, שטרם אושר סופית, רפורמות כגון העלאת גיל הפרישה לנשים, רגולציה וכשרות. אך מתברר שהמהפכה הטכנולוגית ומשבר הקורונה לא נוצלו לעריכת רפורמות ושינויים מבניים במגזר הממשלתי. רפורמות חשובות שעליהן דובר במהלך משבר הקורונה כלל לא קודמו. המדובר בהכנסת גמישות ניהולית בניהול משרדי הממשלה, מדידת תפוקה לפי יעדים, ביטול הקביעות האוטומטית, העלאת דמי הניהול למקבלי פנסיה תקציבית, ביטול הצמדות שכר בין המגזרים ועוד.

ממסמך פנימי של נציבות שירות המדינה שנגזר ממיפוי משרות של עובדי מדינה (במסמך לא נכללו עובדי מערכת הבריאות, מערכת הביטחון ורשות המסים) והופץ בשנת 2019 בין משרדי הממשלה, עולה כי משרות רבות אמורות להתייתר בגין המהפכה הטכנולוגית. בשל משבר הקורונה לא הייתה כל התקדמות בנדון.

במגזר הציבורי נוצל משבר הקורונה והתרחב מאוד השימוש בכלים דיגיטליים חדשניים, כדוגמת "זום" ואפליקציות שונות, לשם עריכת שינויים ארגוניים, מיסוד העבודה מרחוק והכנסת דפוסי עבודה חדשים. בבד בבד הכלים הדיגיטליים אפשרו לארגונים אלה לצמצם את הצורך של מקבלי השירות להגיע למשרדים. לדוגמה מוסדות הרפואה השונים החלו להפעיל שירותי רפואה מרחוק, לרבות קבלה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים, ובענף הבנקאות נמשך התהליך של סגירת סניפים והורחב השימוש ב"צ'אטים", בשיחות וידאו, בטפסים דיגיטליים ובחתימה מרחוק על מסמכים בנקאיים.

לסיכום, אף שהמגזר הממשלתי הטמיע מערכות טכנולוגיות חדשות, בעיקר בזמן משבר הקורונה, ההטמעה לא לוותה בעריכת רפורמות ושינויים ארגוניים. למעשה עם פתיחת המשק ושובם של העובדים מהחל"ת נוצרה שוב אבטלה סמויה. טרנספורמציה דיגיטלית אינה רק תהליך טכני, אלא תהליך הדורש את התאמת המבנה הארגוני, לרבות ביטול משרות והקטנת עלויות תפעוליות. שינויים דיגיטליים שנעשים ללא התייחסות לשינוי המבנה הארגוני עלולים לגרום בסופו של דבר לחוסר הלימה ולחוסר תמיכה של הארגון בטכנולוגיה הדיגיטלית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. לא רק התאמה מבנית
    גם הטמעה
    גם הדרכה
    גם הנחיות לציבור
    וכדומה
    בלי כת אלה השינויים לא יביאו תועלת מירבית

  2. קצת אכזרי, אבל מה שלא תעשה התבונה יעשה הזמן
    אנשים "מתחלפים" והמציאות משתנה ומסתבר
    לאט, יקר מתסכל, אבל מסתדר

  3. מי שסידר לו "איזור אישי" נוכח לדעת שהמידע הדרוש לו הוא מאד מוגבל. למשל אם הוא היה בבידוד אין זכר לזה. אין אינפורמציה על תשלומי ביטוח לאומי ומס הכנסה של מעסיקים (אולי עובדים עליו ומנכים לו מהשכר מסים בלי להעביר לרשויות?). אין אינפורמציה על הנקודות שצבר עקב עברות תנועה. אין אינפורמציה על מערכות הפעלה בהן האתר האישי מתפקד כיאות.

  4. השירות הציבורי נהפך לחסר יעילות, חסר ערכים, חסר משמעת, ומאידך מתגמל את אנשיו יותר ויותר. לעשות פחות, לא דוקא לטובת הציבור, ולקבל הון. פרט לזה לא מעניין אותו כלום.

  5. כעובדת מדינה בעבר המצב הוא בדיוק כמו שאתה מתאר ואולי אפילו יותר גרוע.

  6. המגזר הציבורי הוא המגזר המפגר ביותר ביישום אמתי של הטכנולוגיה. הוא לא נמדד בכך. התגמול של העובדים לא קשור לביצועים. התוצאות עלובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'