חיקויים והדמיות

על חיקוי כמקור ועד כמה מטרידה סוגיית החיקוי?
צילום של שפי גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר הזה אדון בעיקר בשני יחסים: "חיקוי של" ו-"העתק של" כעומדים בבסיס היחס "הדמיה של". חשוב להבין שלמונח "הדמיה" יש היום, בעברית, שתי משמעויות. לפעולת יצירת דמות של מצב בטבע באמצעות מכשירים מיוחדים וחדישים קוראים "הדמיה" או "דימוּת". זוהי בעיקר יצירת דמות ויזואלית של אותו מצב. במשמעות זאת לא מתעוררת בעיה של שימוש בתוצר ההדמיה כחיקוי או כתחליף למקור. לעומת תהליכי דימוּת, בשימוש במחשב עוד בראשית ימיו, השתמשו בחישובים שונים כדי לייצג תופעות פיזיקליות שונות וייצוג כזה, כמו בפיתוח פצצת המימן או בעיצוב כלי טיס חדישים, נקרא אף הוא בעברית, "הדמיה". באנגלית יש לשני היחסים האלה תרגומים שונים לגמרי. הדמיה מהסוג הראשון נקראת באנגלית "imaging" ואילו להדמיה מהסוג השני קוראים באנגלית "simulation".

במאמר הזה אני רוצה לדון במושג ההדמיה כיצירה של עותק או של תחליף, שהיא מהותית לעולם הדיגיטלי. למשל, ההגדרה של טיורינג של חישוב יעיל מבוססת על הדמיה של פעולות של מומחיות לביצוע חישובים בראשית המאה הקודמת. כל המחשבים וכל התוכנות מבוססים אפוא על הדמיה זו. חיקויים והדמיות יכולים להיות שימושיים מאוד, אבל גם יכולים לעורר בעיות מטרידות בהקשרים שונים.

כל מורה נתקל לעיתים קרובות בהדמיה או בחיקוי של הבנה המתבצעים על ידי תלמידים, המבקשים להיראות כמבינים את התכנים הנלמדים, בעוד למעשה הבנתם כלל אינה משגת את התכנים. הם עושים זאת, למשל, כאשר הם מעתיקים תשובות, במקום להשיב בעצמם על שאלות התרגילים או הבחינה. האמריקאים מכנים זאת "תרמית", "cheating", ללא התנצלות. לפעמים ההעתקה מתרחשת לתומם של המעתיקים, כמו אלה אשר "פותרים חידות" על ידי קריאת הפתרונות, מבלי להתמודד עם החידות עצמן. כך נוהגים התלמידים המשתמשים רק באופציה של הצגת פתרונות לתרגילים בספרי הלימוד, מבלי להתמודד עם פתרון התרגילים בעצמם. הם למעשה מעתיקים פתרונות מבלי להתמודד עם משימת יצירתם. התלמידים נוטים להעדיף לעשות זאת, ובהתאם להעדפתם זו, נכנעים מפיקי ספרי הלימוד במדעים, המבקשים להגדיל את היקף מכירת הספרים, וכוללים פתרונות לפחות לחלק מהתרגילים. במידה הנאותה, שימוש בפתרונות מוכנים יכול לעזור ללמידה. זהו למעשה שלב הלמידה מתוך חיקוי. כל נושא נלמד תחילה על ידי חיקוי.

אריסטו הרחיק לכת והגדיר את האומנות כתורת החיקוי. סוגיית החיקויים התעצמה בשל שלל טכניקות החיקוי שפותחו בשלהי עידן התעשייה. סוגיה זו נדונה ביסודיות במאמר המפורסם של וולטר בנימין, "יצירת האומנות בעידן השעתוק המכאני", משנת 1936, עוד לפני שהמונח "טכנולוגיה" שועתק אל שפת מדעי החברה והמונח "טכניקה" תפקד אז כדי להצביע על שיטות לא כל כך מכובדות לביצוע משימות. השאלה שעמדה מאחורי לבטיו של בנימין הייתה, האם תחת שלל טכנולוגיות ה"שעתוק" מושג המקוריות לא נמחק? או, האם יצירה אומנותית ניתנת לחיקוי מבלי לאבד את משמעותה המקורית?

טיורינג, במאמרו הפרובוקטיבי משנת 1950, הציע לכאורה את משחק החיקוי כמבחן לחשיבה של מכונה. הוא הציע את הרעיון שכאשר מכונה תוכל להסתתר מאחורי מסך ותגובותיה ייחשבו כתגובות אנושיות, כלומר, כאשר המכונה תצליח לחקות בהצלחה בן אדם, החיקוי שהיא מספקת יכול להיחשב כמקור. ואז, כך טען טיורינג באותו מאמר, יהיה מוצדק להתייחס אליה כאל ישות חושבת. כלומר, טיורינג הפך את הקערה של ההגדרה שלו מ-1936 על פיה וטען שחיקוי של חשיבה, המתבצע על ידי מכונה המחקה את המומחיוֹת לחישובים, בהצלחתו להטעות אותנו הוא חשיבה. כלומר, לפי טיורינג, חשיבה יכולה להישאר חשיבה גם בהשפעת השינויים החלים עליה בתהליך החיקוי. זו הנחת המוצא של כל המאמינים בבינה המלאכותית שאף שהיא חיקוי והדמיה של בינה, היא אכן בינה.

העולם הדיגיטלי, קרי, עולם הכלים הדיגיטליים, מלא בהדמיות שימושיות מאוד. כאשר את קוראת את הטקסט הזה את רואה אותיות, אף שהן משורטטות כצבירי נקודות ולא כהרכב של קווים רציפים. כל הגרפיקה הממוחשבת מבוססת על ההשליה האופטית שצבירים של נקודות קטנות יכולות להיראות כקו או כמשטח רציפים. השליות כאלה הן הצלחות של חיקויים. המוזיקה הדיגיטלית מבוססת על ההשליה החושית של המצב שבו אוסף צלילים נקודתיים נבדלים נשמע באוזנינו כמנגינה רציפה. דאגלאס ראשקוף, בספרו "תכנתו או שתתוכנתו" הפנה אותנו למחקר שחשף שהשליה זו גורמת לנזק. ילדים המורגלים להאזין רק למוזיקה דיגיטלית – יכולת השמיעה שלהם נפגמת. צלילים שהוריהם שמעו אינם נשמעים באוזני ילדיהם. הוא גם טען כי "היות וסימולציות ספרתיות הן מודלים מספריים, ברירות רבות אודותיהן יש לבצע מראש. מודלים, בהכרח, הם צמצומים. הם מוגבלים כחלק מהעיצוב שלהם. זה אינו שולל את השימושיות שלהם; זה רק מסייג אותה. צמצום ספרתי מספק מפות. מפות אלה הן נהדרות להתוויית מסלול. אבל הן לא מסוגלות לספק את הנסיעה עצמה. אין זה מעלה עד כמה מפורטת או אינטראקטיבית המפה תהיה, היא לא יכולה לבוא במקום הטריטוריה" (עמ' 41 בתרגום לעברית, עמ' 71 במקור באנגלית).

העוסקים במערכות מידע, המעצבים בסיסי נתונים, אנשי מידענות, תלמידים ומורים המשתמשים בהם, וכל מי שמתייחס אל תוכנות (לרבות האינטרנט ותוכנות של "בינה מלאכותית") חייבים לחרוט דברים אלה על לוח ליבם. מערכות נתונים הן מפות של מידע ואולי אף של ידע. אבל, כל אלה הן רק מפות, ואינן מכילות את הטריטוריה המיוצגת בהן. אין במפה לא ערים ולא הרים, לא כבישים ולא דרכים. אין במערכות נתונים, לא מידע ולא ידע, לא הבנה ולא חשיבה. בזה, מערכות נתונים אינן שונות מספרים הכתובים על גבי גווילים, המודפסים על נייר או המוצגים על גבי צג דיגיטלי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. הנתונים יכולים להיות כתובים על קלף או להיות מאוחסנים בדיסק. אבל שליפה שלהם על פי קריטריונים, וחיבור שלהם, וביצוע חישובים בהם על פי אלגוריתמים אפשר רק במערכות דיגיטלים

    1. אינך חולק עלי. אם בכלל, אז אתה חולק על טיורינג ועל עמיתיו שניסו לבנות הגדרה למושג האלגוריתם ואגב אורחא יצרו תקן למכשירי החישוב – למחשבים, כמערכות דיגיטליות מסוג מיוחד.

      אין טעם בהצהרות "חולק עליך" שאינן נתמכות בנימוקים מבוססים. אני מציע, לך ולקוראים אחרים כמוך, לקרוא את שני מאמריו של טיורינג (מ-1936 ומ-1950) ולהבין אותם. ואם תרצה להבין רקע נוסף המסביר את "דעותי", קרא באתר הזה כמה דברים שכתבתי על טיורינג. ובנוסף לכל אלה כדאי שתקרא על האלגוריתם של אוקלידס (בחישוב מחלק משותף מרבי של מספרם שלמים) ועל האלגוריתמים של חז"ל (לבדיקת תאריך כדי לקבוע האם מדובר בשנת שמיטה) כדי שתתמה, כיצד אנשים המציאו והשתמשו באלגוריתמים לפני למעלה מאלפיים שנים.

      ודרך אגב, כל אדם עם השכלה מינימלית מסוגל לבצע חישובים על נתונים על פי אלגוריתמים. אז לפי הצהרתך, כל אדם כזה הוא מערכת דיגיטלית.

  2. אם אני אצליח לבנות מכשיר שיכול לחקות מישהו אחר בחשיבתו או ביצירתו זה שיא הגאוניות ושיא היכולת הטכנולוגית

  3. חיקוי הרי איננו המקור. והוא תמיד במשהו יהיה שונה. השאלה בכמה, ומה המשמעויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך