על יושרה מדעית ועל יושרה שיווקית

מה הקשר ביניהן?
תמונתו של ישפי
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר קודם באתר הזה, דנתי בתופעת המשיכה הכפייתית אל הונאות ואל אחיזות עיניים הנפוצה בעולם הדיגיטלי. היה זה דיון ראשוני ואף שטחי קמעא בסוגיה כללית יותר בהקשר הספציפי של העולם הדיגיטלי. הסוגיה הכללית יותר והבסיסית יותר היא סוגיית היושרה: עד כמה היושרה מתקיימת או מתממשת בתחומי עיסוק שונים בכלל, ובעולם הדיגיטלי בפרט?

ביום 10 ביוני השנה התפרסמה באתר של CNBC ידיעה ולפיה גוגל "טוענת שהיא משתמשת בבינה מלאכותית שמתכננת שבבים יותר מהר מבני-אדם". ידיעה זו שוכפלה בכמה אתרי חדשות בישראל. הקורא התמים יסבור שמדובר בדיווח על עוד דוגמה התומכת בהצהרה השכיחה כי "ההתפתחויות בנושא מעודדות ומרשימות" (ראו תגובה של קורא במאמר קודם אחר). אני טוען שבהודעה של גוגל מסתתרות בעיות אחדות.

ראשית כול, כמעט כל תוכנה מבצעת את משימתה יותר מהר מבני אדם. לדוגמה, שימוש בגיליון חישובים (כמו בתוכנת אקסל) לחישוב ממוצע של טור ארוך של נתונים מספריים. כמה זמן היה נדרש לכם לבצע את החישוב במו-ידיכם? האם השימוש בגיליון הוא שימוש בבינה מלאכותית?

יתירה מזו, תכנון שבבים ומערכות מחשבים על ידי שימוש "בבינה מלאכותית" איננו חידוש. עוד לפני 40 שנה תוארו מערכות מומחה לתכנון של שבבים ושל מערכות מחשבים בספרו של אד פייגנבאום על הדור החמישי המושכח. אם תנסו לאתר את הביטוי "מערכת מומחה" ברשת, תוכלו לגלות שבוויקיפדיה מסוּפר על מערכות מומחים כעל ההצלחה הראשונה של הבינה המלאכותית. זאת השְכּחה של הצלחות קודמות של תוכנות הפותרות בעיות ותוכנות הלומדות, שפותחו בשנות ה-50. אכן, השְכּחה גוררת השְכּחה.

אז מה עניין יושרה מדעית לכאן? יושרה מדעית הייתה הנושא המרכזי בנאום הסיום של פרופ' ריצ'רד פיינמן למקבלי תואר ראשון בקלטק בשנת 1974 (שאותו תוכלו למצוא כפרק המסיים את הספר "לבטח אתה מתלוצץ מיסטר פיינמן! – הרפתקאות של טיפוס סקרן", בהוצאת מחברות לספרות, 1995, המקור באנגלית יצא לאור בשנת 1985). בנאום זה פיינמן הסביר לבוגרים עד כמה היושרה המדעית חיונית לקידום המדע ועד כמה קשה להגדיר אותה וללמד אותה. "הדרך הכי קלה להסביר את הרעיון הזה היא לעמת אותו, למשל, עם פרסומת" (שם, עמ' 324). כלומר, לדעתו של פיינמן, פרסומת יכולה להדגים מה איננו יושרה מדעית.

פיינמן סיפר שבפרסומת ששמע נאמר ששמן ווסון אינו נספג במזון כשמטגנים אותו בו. "טוב זה נכון. זה לא אי-יושר; אבל מה שאני מדבר עליו הוא לא זה שאסור לנהוג באי-יושר, כי אני מדבר על יושר מדעי, וזו רמה אחרת. העובדה שהם היו צריכים להוסיף לפרסומת הזאת ששום שמן לא נספג באוכל אם זה פועל בטמפרטורה מסוימת. … לכן מה שנמסר היה הרושם, לא העובדה (שהיא אמיתית), וההבדל בין השניים הוא מה שאנו צריכים לטפל בו" (שם).

לדעתו של פיינמן, יושרה מדעית מחייבת הימנעות מיצירת רושם מטעה על ידי הסתרת עובדות. אז מהו הרושם המתקבל מהודעת גוגל הנזכרת לעיל?

פיינמן סיים את דבריו אל בוגרי קלטק כך: "אז אני מאחל לכם רק דבר אחד – שיהיה לכם המזל להימצא במקום שבו תוכלו לשמור על יושר מהסוג שתיארתי, ולא תרגישו את עצמכם נאלצים לאבד את היושר שלכם, בגלל הצורך לשמור על מעמדכם בארגון, או על מימון, וכן הלאה. מי ייתן ותזכו לחופש הזה" (שם, עמ' 328).

אני ממליץ מאוד למי שמתעניין במדענים כבני אדם, לקרוא את אוסף האנקדוטות "אתה לבטח מתלוצץ מיסטר פיינמן!". אומנם פיינמן הוא אחד הזוכים בפרס נובל לפיזיקה (1965) ומעולם לא עיוות דבריו כדי שיהיו מובנים גם להדיוטות, ועדיין הוא נחשב למורה הטוב ביותר לפיזיקה. הרצאותיו לקהל הרחב ברורות למדי. אוסף זה גם משעשע וגם מאלף.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. בכל ענף יש אנשים ישרים ויש כאלה שאינם ישרים. זה לא נובע ממדע או הטכנולוגיה או משווק. זה בא לידי ביטוי בכל התחומים. ולצערנו בפרופורציות גדולות.

  2. מאמר כביכול בנושא טכנולוגי ועוסק בפילוסופיה. אנשים משום מה שכחו את הקשר.

    1. נדמה לי שהמאמר שלי עוסק לא בנושא טכנולוגי ולא בפילוסופיה אלא בהתנהגות אנושית. יושרה מדעית היא תכונה של מדענים, וכדי להבין את הקשיים בהכשרת מדענים בעלי יושרה מדעית, אני ממלץ מאד לקרוא את הפרק "מדע ופולחן מטען" שמסיים את הספר "אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן!" – ואף לא תזיק קריאת הספר כולו.

  3. יושר זאת שאלה של חינוך וערכים. מדובר בערך שאבד בהרבה תחומים ומקומות. כולנו מפסידים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים