מדוע העולם הדיגיטלי רווי כל כך בשקרים ובהטעיות?

מקור ההטיה לרמאות בעולם המחשבים
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

הטענה המרכזית שלי במאמר זה היא שבעולם הדיגיטלי קיימת הטיה לשקרים, לכזבים, להטעיות ולנוכלות וזאת מכיוון שתחום המחשבים, ביסודו, עומד על זלזול מתמשך במציאות, זלזול שמידרדר לזלזול בערך האמת. והרי לכם נימוקיי.

ההגדרה המפורסמת ביותר של מושג החישוב היעיל, שאותה ניסח טיורינג ב-1936, היית ועודנה מבוססת על חיקוי. כבר במאמרים קודמים ציינתי שההגדרה שלו הסתמכה על תצפיות במומחיוֹת לחישובים שנקראו בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת באנגלית "computers". במאמרו המפורסם ב-1936, הראה טיורינג שניתן לבנות מנגנון פיזיקלי פשוט שיכול על ידי חיקוי של בני-אדם אלה לבצע את החישובים שביצעו אותן מומחיוֹת וגם את כל החישובים הנדרשים לחישוב כל הפונקציות המתמטיות שהיו מוכרות למתמטיקאים בזמנו. לא סתם לבצע, אלא לבצע בלי שגיאה ובלי התערבות של יד אדם. חשוב לשים לב, שהתמונה המתקבלת ממאמרו של טיורינג היא שכאילו למומחיות החישובים היו יכולות מנטליות מוגבלות מאוד. לסבור שיכולות אלה מסוגלות להפוך מכונות למכונות חושבות זה צעד החורג מהשכל הישר.

ובכל זאת, משנת 1950 ואילך, לוגיקנים, פילוסופים ומהנדסי אלקטרוניקה התחבטו בבעיה האם מנגנוני החישובים יכולים גם לחשוב. טיורינג לקח יצורים חושבים, חיקה את פעולתם, וכעת משתכנעים שהחיקוי מסוגל להיות בעל תכונות המקור. ואפילו יש המנסים להפחיד אותנו שהחיקוי, מאליו, יעלה על המקור.

כל ההתקדמות בעולם המחשבים מאז טיורינג, התגלמה במאמצים כיצד, בדיוק אופרטיבי, לבנות למעשה אותו מנגנון שהגדיר טיורינג ב-1936, אבל שיהיה אמין יותר טכנית, מהיר יותר, מסוגל לטפל ביותר ויותר נתונים, ושיהיה נגיש יותר לתופעות מגוונות, וכן, שיהיה קטן בגודלו הפיזי וזול יותר. אלה הם מאמצים הרואיים שנשאו פירות מופלאים. מאמצים אלה נמשכים בלי הרף. אבל, מדובר למעשה באותו מנגנון. כלומר, בליבו של כל כלי דיגיטלי מוטבע חיקוי של פעולתן של המחשבות האנושיות. בהגדרה של המנגנון עצמו לא חל שום שינוי. הוא הוגדר מלכתחילה להיות חיקוי מוגבל של מומחיוֹת החישובים האנושיות מנקודת מבט של מהנדס מערכות: מערכות מצבים, קלט ופלט. אין ספק שהחיקוי הזה, היה ועודנו מוצלח מעשית במידה רבה מאוד. מכל מקום, מעולם, המחשבים לא חדלו מלהיות חיקוי לפעולות האנושיות.

והנה, במקביל, התפתח גם שיח טכני שהתבסס על דימויים מטעים על גבול ההונאות. הדוגמה הראשונה לכך הייתה השימוש בכינוי "מוח אלקטרוני" עבור המחשבים בשנות ה-40. דוגמה שנייה הייתה ועודנה השימוש במילה "זיכרון" בהתייחסות למנגנוני אחסון הנתונים של המחשב. כאילו המחשב נזכר בחוויות שהתרחשו בעבר שלו, בכל פעם שמתבצעת העתקת נתונים מ"הזיכרון" אל מערכת העיבוד המרכזית שלו כדי לשנות את מצבה. ויש המכנים העתקה זו "קריאה". לעומתה, הזיכרון האנושי מורכב גם ממודעוּת לתוכן של הנתונים הנזכרים.

דוגמה נוספת לזלזול במציאות האנושית שובצה במערכת הודעות השגיאה של שפת התכנות החינוכית לוגו. כאשר המשתמש משתמש בקוד שגוי, מתקבלת הודעה על כך שהמחשב "לא יודע" לבצע את הקוד. מה הפלא שכאשר ביקשו לתרגם את לוגו לעברית, נקבעה כותרת ההגדרות של המשתמש כהוראה למחשב ללמוד: "לְמד XXXX" – כאילו בפעולת התכנות המשתמש מלמד את המחשב מילים חדשות וכאילו המחשב אכן לומד.

המילה "חיקוי" צריכה להדליק נורת הזהרה. חיקוי של מחשבה איננו בהכרח מחשבה. חיקוי של ידיעה איננו בהכרח ידיעה. חיקוי של הבנה איננו בהכרח הבנה. כאשר תלמיד מבצע חיקוי של פתירת תרגילים במבחן, האמריקאים קוראים לזה (עדיין?) "רמאות" ("cheating"). לדפי טיפים, ה"עוזרים" לילד כיצד להתמודד עם יריב דיגיטלי במשחק ממוחשב מבלי לשחק את המשחק, קראו "cheats". האם ברור לנו מתי חיקוי אינו הונאה או רמאות?

כאשר אנו לא נזהרים בחשיבתנו ומשתמשים בכלים הדיגיטליים מבלי להבין אותם, אנו פותחים פתח לתופעות השליליות המתגלות כיום ברחבי העולם הדיגיטלי (ואף מעבר לו). דאגלס ראשקופף, בספרו "תכנתוּ או שתתוכנתו" ((2010, מתאר 10 הטיות שמתגלות בשימוש בכלים המתוכנתים. הטיה היא תכונה של מערכת שמושכת ומפתה אותנו להתקדם בכיוון מסוים, בלי שהתכוונו אליו. זה קורה בעיקר אם אנחנו לא נזהרים. כאן עליי לצטט את הזהרתו של מרשל מקלוהן, שרוב קוראיו התעלמו ממנה: "לכל אמצעי יש הכוח לכפות את השתלטותו על הבלתי נזהר" (בעמוד 15 בנוסח האנגלי המקורי). מקלוהן הוסיף מייד וטען שחובה לדעת לנבא ולשלוט בכלים כדי למנוע את מצב ערפול החושים הנוצר, כמו בכישוף, במגע איתם.

לדעתי, רעיון החיקוי, העומד ביסוד המחשבים, הוא אומנם הכרחי להגדרת חישובים כמו אלה שפיתח אל-ח'ואריזמי בחשבון, במאה ה-6, ושבהם התמחו המחשבות של שנות ה-20 וה-30. חישובים אלה מבצעים שיקוף של הפונקציות החשבוניות הבסיסיות, של החיבור ושל הכפל באמצעות ספרוֹת. אולם, רעיון זה מקרין על כל קיומנו. כאשר אנו לא שמים לב למהותו המדויקת של החיקוי, הוא מעורר בנו זלזול במציאות ומשיכה כפייתית אל הונאות ואל אחיזות עיניים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

    1. אין בי שום כעס על עולם של מכונות חסרות בינה.

      את מאמרי פתחתי במשפט הבא: "הטענה המרכזית שלי במאמר זה היא שבעולם הדיגיטלי קיימת הטיה לשקרים, לכזבים, להטעיות ולנוכלות וזאת מכיוון שתחום המחשבים, ביסודו, עומד על זלזול מתמשך במציאות, זלזול שמידרדר לזלזול בערך האמת." ולא שמת לב, שמדובר בזלזול שבני אדם מיישמים. לא טענתי שעולם היחשוב מזלזל יכולותיך. טענתי שעולם המחשבים "ביסודו עומד על זלזול מתמשך..".

      הכעס צריך להיות מופנה אל *בני אדם* שמזלזלים ביכולתם של בני אדם אחרים ובכלל מזלזלים ביכולת האנושית לחשוב ולהמציא. האם אתה מגן על הזלזול הזה?

  1. לא הבנתי במה ולמה מדעני טכנולוגית המידע שונים ממדענים בתחומים אחרים?

    1. לנתי –
      מדע עוסק ביצירת ידע.
      טכנולוגיה עוסקת בניצול ידע לצורך ייצור מוצרים.

  2. לשאלה ולנתי לאור תגובותיכן אני מציע שתקראו בקפידה מאמר קודם שלי "כנראה לא קל לראות את הנולד" (https://jokopost.com/it/23043/) שכתבתי לפני שנה וחצי.

  3. אלה מאמרים גם אם אני לא בהכרח מסכימה להם, שצריך ללמד באוניברסיטה. פותחים את הראש ומעודדים דיון.

  4. ההסבר פשוט. לאו דוקא מכוונה רעה. פשוט מדובר בטכנולוגיות חדשות יחסית שטרם התגבשו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים